מ' לא האמינה שזה קורה לה. היא לא האמינה שהגבר בו התאהבה ואיתו יצאה במשך תשעה חודשים רימה אותה לכל אורך הדרך. "הכל היה מושלם. הוא הגיע אלי הביתה, הכיר לי את הבת שלו. סיפר לי שהוא בתהליכי גירושין. הכרתי לו את ילדיי ויצאנו כמו זוג לכל דבר. בדיעבד הבנתי שהוא עשה צעדים בוני אמון כדי שאפול ברשתו. לאשתו לא היה פייסבוק והיה לו כר חופשי. לאחר תשעה חודשים גיליתי שכל הזמן הזה הוא היה בכלל נשוי. אני אישית התרסקתי. לקח לי הרבה זמן לשקם עצמי ועד היום, שנה וחצי אחרי, אין לי אמון בגברים."

בקבוצת הפייסבוק הסגורה "עושות סוף לגברים שקרנים ונוכלים ברשת"  סיפורים מסוג זה עולים תדיר. "אין אשה שלא רוצה למצוא אהבה, אין אשה שלא נפגעה בשלב כזה או אחר במהלך החיפוש אחריה. לצערי, אף אחד לא מגן עלינו מאנונימיות הרשת והקלות הבלתי נסבלת שהיא מאפשרת בחסותה לשקר ולרמות." אומרת ש', אחת ממנהלות הקבוצה. "הגענו לנקודה שבה הדרך היחידה לדעת אם האדם שמולנו דובר אמת, היא פשוט לשאול את שאר הנשים שאולי נפגש איתן."

אבל באמת אי אפשר לדעת?

"האמת העצובה היא שלשקר זה פשוט קל! עידן האינטרנט שינה את חוקי המשחק, מאד קל לבנות לעצמך זהות אחרת והנגישות לכמויות אדירות של נשים גבוהה. חשוב לזכור כי לא חסר גם נשים שהונו גברים. זו לחלוטין לא תופעה שבלעדית לגברים. אני מניחה שברור להם שהדברים יתגלו אך הם מודעים לכך שאנו חסרות אונים במידה מסוימת כי מה כבר נוכל לעשות? משטרת ישראל לא יכולה ולא מתייחסת לכל שקרן ברשת גם אם רימה באופן זה או אחר אשה."

שקרנים בפייסבוק

גם ל-ע' יש סיפור דומה: "יצאתי עם ב' כמה פעמים, ידעתי שהוא גרוש עם ילדים במשמורת משותפת ולכן, כך אמר, אין לו הרבה זמן פנוי. בנוסף, היו לו מספר חברים טובים שגם איתם הוא יצא לעיתים קרובות. בשלב מסויים התחיל להתעורר אצלי חשד, היות ונפגשנו פעם בשבוע-שבוע וחצי. למרות זאת הוא הקפיד להתקשר, לשלוח הודעות, הוא היה מאוד אדיב אלי. אבל עדיין, משהו הריח לי מוזר. בשלב הזה יצרתי קשר עם אחד מהחבורה שהיה חבר פייסבוק שלו. מיד הוא אישר את החברות שלי בפייסבוק והתחלנו לדבר. אמרתי לו שלא נעים לי לשאול אבל תהיתי אם הוא בקשר עם מי שאני יוצאת איתו. הוא אמר שהם לא דיברו כבר שבע שנים. הבנתי שהוא שלף שם של חבר מפעם לפעם כאליבי. עימתתי אותו עם זה והבנתי שהוא אכן גרוש, אבל כבר 4 שנים נמצא בזוגיות מחייבת אחרת".

הן בקבוצה שמטרתה להזהיר נשים מפני מתחזים והן בעמוד "לא ביקשתי אל תשלח"  שעושה שיימינג לגברים השולחים תמונות ערום לנשים מבלי שביקשו זאת, חושפים את אותם גברים מטרידים או מתחזים בשמם ובתמונתם. אסף שמואלי, מספר על תחושת שליחות עמוקה: "מבחינתי, נשים יכולות לראות בעמוד דף תמיכה, קהילה תומכת ומזדהה. יחד עם זאת, זאת לא המטרה. המטרה היא שהמטרידים יבויישו ויפסיקו. עד לאחרונה לא נחשפתי לתופעה ולכן אין לי מושג איך להזהיר נשים ממנה. לצד זאת אני יכול להציע לנשים שנפגעו לצלם מסך, להעביר את התמונה אלינו ואנחנו נפרסם, נתייג ונבייש בשמן, ומבלי לחשוף פרטים מזהים על האישה. גבר שירגיש מבוייש ויבקש להסיר את שמו, יתבקש להתחייב שלא יתקבלו תלונות נוספות על שמו. אם הוא לא יעמוד בהתחייבות, נדע להבהיר זאת."

אבל האם לגיטימי לפרסם את תמונות ושמות הגברים? והאם זה בכלל חוקי?

"את הדברים הבאים אני חייב לנסח בזהירות, מפני שאני גבר ומפני שמעולם לא חוויתי הטרדה מינית או ניסיון לבצע בי מעשה מגונה או השפלה מינית מהסוג שנשים לא מעטות עוברות לא אחת מידי גברים." אומר עו"ד דניאל חקלאי המתמחה בתחומי המשפט הפלילי, צווארון לבן וועדות חקירה. "מבחינה תרבותית ופסיכולוגית, ברור שמדובר בתופעה מבורכת. נשים יכולות לדבר ביניהן על חוויות פוגעניות מצד גברים, להזהיר מפני גבר שחלילה תקף מינית, לחזק זו את זו, ובמקרים קיצוניים, אולי גם להעניק תמיכה פסיכולוגית וליווי פסיכולוגי לנשים שנפגעו פגיעה מינית פלילית. במקרים כאלה, יש בקבוצות התמיכה האלה ברכה עצומה. הן יכולות להיות חבל הצלה לנשים שזקוקות להכוונה, לטיפול פסיכולוגי או לסיוע מול משטרת ישראל, הפרקליטות ובתי המשפט. מצד שני, ברור שקיים קושי פוטנציאלי בכך שקיימת אפשרות להכפיש גבר על לא עוול בכפו בפני נשים רבות. לדברים שנאמרים בקבוצת כאלה יש גם נטייה לעבור מחוץ לקבוצה. קיימת אפשרות תיאורטית לסגור חשבונות ולפעמים לפגוע בצורה אנושה בחיים החברתיים והמקצועיים של הגבר שמופרחות כנגדו טענות חמורות מבלי שיוכל להגיב לתוכנן.

 

הבגידות של היום זה לא היה מה שהיה פעם

במקום פתקים מקומטים וריח של בושם זר יש לנו פייסבוק, וואטסאפ, אפליקציות להכרויות וכמובן - מייל. כמה קל לאתר בני זוג שבוגדים בעידן החדש והאם יש דבר כזה פרטיות?

לכתבה המלאה

 

באופן עקרוני, גבר שמגלה שמופצות כנגדו שמועות על התנהגות פוגענית ואף פלילית - ואשר משוכנע שלא ביצע דבר - יכול להגיש תביעת איסור לשון הרע, תביעת דיבה. אם יתברר בבית המשפט שאכן לא היה יסוד עובדתי לשמועה השלילית, עלולה מפיצת השמועה לשלם פיצוי כספי משמעותי לגבר התובע.

לעומת זאת, אם תביעתו של הגבר מופרכת, כמובן שעל האישה הנתבעת להראות בבית המשפט שלא מדובר בהכפשה אלא בטענה מבוססת ואמיתית כנגד אותו גבר. זה נקרא הגנת "אמת דיברתי". מאחר שקיים עניין ציבורי בחשיפת מעשים שליליים של גברים כלפי נשים ובהנחה שהאישה עמדה בכלל הגנת "אמת דיברתי", תידחה תביעתו של הגבר ובית המשפט יחייב אותו לשלם הוצאות משפט לאישה שנתבעה על ידו על לא עוול בכפה."

אז מה בכל זאת עושים? איך נמנעים מסכנת התביעה?

"כדי להימנע מתביעות לשון הרע, כדי להבטיח שגברים לא יוכפשו לשווא וכדי שהקבוצות האלו ישיגו את מטרותיהן החיוביות ולא יגרמו עוול חלילה, חשוב שכל משתתפת שבוחרת לדבר על גבר פלוני או אלמוני, תהיה משוכנעת שדבריה נכונים עובדתית ואינם בבחינת שמועת שווא. מומלץ שכל משתתפת תדבר על ניסיונה האישי ולא על דברים ששמעה שקרו לנשים אחרות. ואם היא בוחרת לדבר על דברים שקרו לאחרות, עליה להיות משוכנעת שהאחרות אכן מדייקות בדבריהן.

הדבר החשוב ביותר הוא להילחם בתופעת הפגיעות המיניות והתקיפות וההשפלות שנשים כה רבות חוות מידי גברים. מאידך, חשוב להקפיד על אמירת אמת, להימנע משיימינג ולזכור שמדובר כאן בכבודו של אדם, בשמו הטוב ולעתים גם בפרנסתו, היות שגבר שפגע מינית עלול להיות מפוטר. ואם פגע מינית במקום העבודה, פיטורין אלו יהיו מוצדקים כמובן."

מתחזים ושקרנים בפייסבוק

אז איך בכל זאת נמנעים מאותם מתחזים ומונעים מצב בו נשים אחרות נפגעות?

"הקשיבי לאינטואיציה שלך, לרוב היא לא טועה." אומרת ש'. "מידע לא עקבי, חנפנות יתר כשאפילו לא ניהלתם שיחת טלפון אחת. פרופיל פייסבוק ריק ונטול תמונות וחברים, תמונות לא ברורות, יצירת קשר בשעות לא סטנדרטיות, קביעת פגישה במקומות מוזרים, התחמקות משאלות אודות משפחה, עבודה וחברים...

הדרך הטובה ביותר להיזהר היא לקחת הכל בערבון מוגבל, לא לפחד לשאול שאלות ולעמוד על כך שתקבלי תשובות. אם הוא נלחץ ומנסה לסובב את הנושא, לרוב זה סימן שהוא מסתיר משהו. לצלצל לטלפון נייח בביתו, לבקר אצלו. לא להסס להשתמש בגוגל ובפייסבוק, לחפש מידע אודותיו ולשאול חברים משותפים במידה ויש כאלה מה מידת ההיכרות איתו".

הכרויות חדשות נושאות בחובן חשש, והתרגשות. חשוב לזכור שברוב המקרים החיים הם לא סיפור אימה. שווה לתת לעצמך להתמכר לרומנטיקה, ועדיין, תקשיבי לבטן. ברוב המקרים היא יודעת הכי טוב.