בחודש שביעי עם תאומים' ובאמצע החזרות ל"מותק של פסטיבל", עצרה מיכל הקטנה הכל ונפגשה עם סמדר שיר לראיון עבור מגזין "זמנים מודרנים". את השיחה עם מי שנחשבת לאימפריה בתחום הילדים, ולמודל לחיקוי עבור אלפי ילדות וגם לאימותיהן, שיר מצאה לנכון לפתוח עם הנושא החשוב ביותר שיש: כמה העלתה מיכל בזמן ההיריון. התשובה לא הייתה פשוטה, לפחות לא עבור הקוראות. היא העלתה 10 קילו, תודה שהתעניינתם, וכעת היא שוקלת 51. וכאילו לא מספיקים התיאורים של מיכל על כמה שהיא מרגישה גדולה, היא הוסיפה שבימים אלו היא קוראת לעצמה "מיכל הגדולה".

אם אתם מודאגים, זה הזמן שלכם להירגע – מיכל מיד הסבירה ש"יש לי לפחות עוד 20 הצגות של 'טינקרבל' עד ללידה ובכל הופעה אני שורפת אלף קלוריות, אם לא יותר. מה שבטוח זה שאני אצא מבית החולים בסקיני ג'ינס". ואם גם זה לא מניח את דעתכם, מיכל נכנסה לחישובים מדויקים (כל אחד מהילדים ישקול בסביבות ה-2 קילו, בנוסף יורדות ממנה גם שתי שליות כבדות) על מנת להמחיש שעוד לפני שיפורסמו שמות התאומים, המשקל ירד.

רק לפני כמה חודשים, התראיינה מיכל על הזוגיות שהיתה לה עם גבר שלדבריה התעלל בה. בראיון הנוכחי היא מספרת על הפסקת ההיריון שעברה לפני כמה חודשים – כך שככל הנראה לא חסרו לשיר נושאים משמעותיים לדבר עליהם עם מיכל (הקטנה או הגדולה) וייצמן. אבל כנראה שאלו לא ראויים, מעניינים או בוערים כמו נושא המשקל.

מטרת העל של כל אישה: להיכנס לסקיני ג'ינס

בואו נודה על האמת: המשקל זה באמת נושא שמטריד אותנו. וגם כשאנחנו בהריון, ויודעות שזה זמני ושזה מצדיק את המטרה, עדיין קשה לנו איתו ואנחנו עדיין מתעסקות בו בצורה שלעתים אובססיבית ופוגעת בנו. ולכן כמו שברור שכאשר יתגלגל אלינו סרטון של ראש נערף רובנו נסתכל עליו למרות הידיעה שהתמונות האלו יפגעו בנו, כך גם פועל בנו אותו אינסטינקט מזוכיסטי ככל שזה נוגע לסלבית שמתבכיינת על העלייה שלה במשקל - אנחנו נרוץ לקרוא את זה, ואז נרגיש עוד קצת רע עם עצמנו. אבל היום אנחנו מוכנות לשיח אחר.

המודעות הולכת וגדלה, הסולידריות הנשית הולכת ומתפשטת, קמפיין METOO# עדיין בכותרות. אנחנו נלחמות נגד מטרידנים, אנסים, שוביניסטים - למה אנחנו עדיין מוכנות שיספרו לנו כמה X שוקלת, איך היא לא העלתה במשקל (כי בניגוד אלינו, שעובדות בעבודה משרדית ואחרי הצהריים מתזזות בין הג'ימבורי לגינה, היא קורעת את התחת בהופעות) ועד כמה מהר היא מתכוונת לחזור לסקיני ג'ינס?

בעולם מושלם, המחשבה על קילוגרמים לא היתה רלוונטית – לא בכלל ובטח שלא בהריון. היינו מייחלות לסיים אותו בבריאות ועם ידיים מלאות, ולא עם 10 קילו פחות וסקיני ג'ינס. אז נכון, אנחנו עדיין לא בעולם מושלם, אבל פה בדיוק נכנסת מיכל הקטנה. לאותה אחת שהיא דמות נערצת על הילדים שלנו, יש הזדמנות באמת לעשות שינוי. היא בעמדת מפתח והיא יכולה לנצל אותה על מנת ליצור שיח אחר, ועל מנת לעלות למודעות נושאים חשובים ובוערים (למשל, חודש המודעות ללידות שקטות שחל בחודש אוקטובר). היא יכולה ואף רצוי שהיא תשתף בתחושות שיש לה כלפי הגוף ההולך ומתרחב שלה, אבל למה לעשות את זה באופן שבסופו של דבר גורם לנשים אחרות להרגיש רע עם עצמן, שהרי הן לא מתזזות על הבמות ושורפות למעלה מ- 1000 קלוריות ביום העבודה הלא פחות מתיש שלהן.

באופן אישי, הייתי שמחה לקרוא ראיון של מפורסמת שמתוודה ברגשות המעורבים שיש לה כלפי הגוף שלה בזמן ההיריון, במקום לקרוא או לראות עוד כוכבת שנלחמת לא לעלות במשקל במהלך תשעת החודשים ואז נלחמת להעלים את העדויות שנייה לאחר הלידה. הייתי רוצה שתהיה פה מישהי חזקה מספיק כדי להודות באמת, עבור כולנו. מישהי שיהיה לה מסר שפוי להעביר, כזה שיגיד שהריון זה לא מובן מאליו, ולידה בריאה זה בכלל נס גלוי, וכל השאר זה מחיר די זניח. לא נעים, אבל זניח. כשתגיע מישהי כזו, אני אשמח שהילדים שלי יעריצו אותה. אבל נכון לעכשיו, ותסלח לי מיכל, לא נראה לי שהיא ראויה לתפקיד.