בסוף השבוע האחרון חגגה השחקנית ג'וליה רוברטס יום הולדת 50. אחרי עשרות סרטים מצליחים, זכייה באוסקר, ו-3 עשורים של קריירה, השחקנית ההוליוודית המפורסמת עדיין נתפשת בעינינו רק כאישה יפה. הצצה בכל מגזין בעולם שציין את יום הולדתה השבוע תגלה לנו את אותה הכותרת – יום הולדת שמח לאישה היפה, למותק האמריקאית. למעשה, אם נכתוב בשורת החיפוש "ג'וליה רוברטס 50" נקבל עשרות תוצאות שסוקרות את התסרוקות והסטייל של ג'וליה במשך השנים ורק אח"כ פרטים על קריירת המשחק שלה. האם כל מה שיש להגיד על ג'וליה רוברטס בהגיעה לגיל 50 הוא שהיא אישה יפה ומלאת סטייל? האם היינו מציגים באותה צורה גבר שמשחק בסרטים אייקונים וזכה באוסקר? כנראה שלא.

אז האם ג'וליה רוברטס היא רק פנים יפות? מגזין פיפל האמריקאי הכתיר דווקא השנה, רגע לפני שחגגה 50, את ג'וליה כאישה האישה היפה ביותר בעולם. היא זכתה בתואר הזה בפעם ה-5, כשהפעם הראשונה הייתה בהיותה בת 24 בלבד.

ג'וליה רוברטס היא השחקנית הראשונה בהוליווד שסרט בכיכובה הרוויח מעל 2 מיליארד דולר, היא שברה את תקרת הזכוכית עבור נשים כשקיבלה צ'ק על סך 50 מיליון דולר על תפקיד בסרט - סכום שהיה בזמנו מקביל לשחקן המרוויח ביותר בהוליווד. היא הייתה השחקנית ההוליוודית המרוויחה ביותר לאורך כל שנות ה-90 ומרבית שנות האלפיים.  היא מהשחקניות המעטות בהוליווד שהיו מועמדות לאוסקר במשך שלושה עשורים רצופים.

הקומדיה הרומנטית המושלמת שהקפיצה לרוברטס את הקריירה

הסרט שהעניק לג'וליה רוברטס את הכינוי שדבק בה הוא אחד הסרטים המצליחים שלה. "אישה יפה" שיצא ב-1990 הוא הקומדיה הרומנטית המושלמת ואולי האבטיפוס לכל הקומדיות הרומנטיות שבאו אחריה. באישה יפה ג'וליה משחקת את ויויאן, בחורה צעירה ויפיפייה שגבר עשיר מציל מחיים של זנות. הקומדיה הרומנטית המפורסמת מציגה באור זוהר וסקסי את חיי הזנות ורוברטס זוכה שם לכמה מהרגעים המפורסמים ביותר בקריירה שלה; כשהיא צועדת בשדרה בוורלי הילס ובידיה שקיות מחנויות היוקרה וברקע מתנגן השיר "PRETTY WOMAN", כשמוכרת מסרבת למכור לה בגדים וויויאן החמודה והחצופה מסבירה לה שהיא עשתה "BIG MISTAKE". הנחת המוצא של הסרט היא שהאישה החלשה וחסרת הישע מחכה בפינת הרחוב לגבר העשיר והחזק שיושיע אותה. ואיך הוא עושה את זה? בעזרת כסף, והרבה ממנו. היא נותנת לו את גופה והוא נותן לה את החלום האמריקאי.

 

באחת מהסצינות הכי זכורות ב"אישה יפה". צילום מסך

באחת מהסצינות הכי זכורות ב"אישה יפה". צילום מסך

הסרט "אישה יפה" גרף כחצי מיליארד דולר ברחבי העולם והפך את ג'וליה רוברטס לשחקנית האישה המפורסמת ביותר מאז מרלין מונרו. 25 שנים אחר כך, ועשרות סרטים מאז, הסרט הזה הוא הקללה והברכה של רוברטס.

ב-1997 כיכבה ג'וליה בקומדיה הרומנטית "החתונה של החבר שלי" שזכה גם הוא להצלחה מסחררת בקופות. הסרט הציג לראשונה את המוטיב המוכר לנו היטב היום מסרטים וסדרות רבות - החבר הכי טוב ההומו. בסרט הדמות של ג'וליה וחבר הילדות החתיך שלה כורתים ברית שאם לא יתחתנו עד גיל 28 (בתקופה שבגיל 28 נחשבת לרווקה זקנה) הם יתחתנו אחד עם השני. הקומדיה הרומנטית הזאת הייתה שונה לגמרי בנוף של אז – ג'וליה משחקת דמות של גיבורה נשית שהיא לא נחמדה, לא תמיד סקסית, ממש לא תמימה ולפעמים מעצבנת.

ב-99 שיחקה לצד יו גרנט בקומדיה רומנטית נוספת, ומצליחה לא פחות, "נוטינג היל". בתפקיד אירוני ומודע לעצמו, היא מגלמת שחקנית אמריקאית מצליחה שמתאהבת במוכר ספרים פשוט. הסרט הפך לאחת הקלאסיקות האהובות והמתוקות, שמנציח אותה לא רק כאישה יפה אלא כשחקנית קומית מהשורה הראשונה.

לצידו של יו גרנט ב"נוטינג היל". צילום מסך

לצידו של יו גרנט ב"נוטינג היל". צילום מסך

בשנת 2000 אחרי עשור שבו קיבלה תפקידים של אישה חביבה ואהובה, כזאת שיש לה צרות עם גברים אבל תמיד מתחתנת בסוף עם הגבר הנכון, כיכבה ג'וליה בדרמה הנוקבת "ארין ברוקוביץ". הדמות שלה בסרט שונה לגמרי מכל מה שעשתה קודם ומראה את החוזק שלה בתור שחקנית כדמות לוחמנית וחריפה. במרכז הסרט, המבוסס על סיפור אמיתי, עומדת דמותה של ארין הדעתנית-  אמא יחידנית לשלושה שמגרדת את קו העוני ולא מצליחה להחזיק משרה עד שהאסרטיביות והעקשנות שלה מביאים אותה לעבוד כמזכירה משפטית של עורך דין כושל. האינסטינקטים החברתיים והגישה הלא מתנצלת שלה עוזרים לה לנצח תביעה ייצוגית של מיליוני דולרים נגד תאגיד ענק. ג'וליה משחקת בסרט בתפקיד חייה וזוכה באוסקר על המשחק העוצמתי והאנושי שלה. מעניין שאנחנו לא זוכרים לה את הסרט הזה, דווקא בתפקידה כאמא ואשת מקצוע גדולה מהחיים, שעליו זכתה באוסקר.

מאז ארין ברוקוביץ שיחקה ג'וליה דמויות עמוקות ומורכבות יותר. ב- 2003 שיחקה פרופסורית להיסטוריה פורצת דרך ב"חיוך של מונה ליזה", ב2004 שיחקה ב"קרוב יותר" דרמה פסיכולוגית מטלטלת שבה היא מגיעה לשיאים חדשים כשחקנית, ב-2007 שיחקה אשת סנטור לוחמנית בדרמה התקופתית "מלחמתו של צ'ארלי וילסון", ב-2013 שיחקה בסרט "אוגוסט: מחוז אוסייג'" לצד מריל סטריפ בתפקיד שזיכה אותה במועמדות נוספת לאוסקר. במקביל המשיכה רוברטס להופיע בקומדיות רומנטיות וסרטי אקשן כמו "אושן 11", "אושן "12 ו"לאכול, להתפלל, לאהוב".

מבקרים ובכירי בתעשייה, רובם גברים, לא מתייחסים ליכולותיה כשחקנית ברצינות, ואפילו מזלזלים בה. בין השנים 1992-1997 שיחקה רוברטס בסרטי מתח ואקשן כמו גם בדרמות תקופתיות מלנכוליות שלא זכו להצלחה גדולה והמבקרים כינו את השנים האלה בקריירה שלה בשם השוביניסטי והפוגעני "המחזור" (THE PERIOD) בגלל האופי המלנכולי של הסרטים שבחרה. בכתבה למגזין "ניו יורק" כתב המבקר דייוויד אדלשטיין שחבריו המבקרים מדברים על ג'וליה רוברטס בהתנשאות מסוימת. "אף אחד לא מכחיש שהיא כוכבת סרטים, אבל האם היא שחקנית טובה?" נראה שהצורך להישאר חביבת הקהל עם החיוך המושלם רודף את רוברטס על אף היותה שחקנית רצינית זוכת אוסקר שהוכיחה את עצמה שוב ושוב.

חומר למדורי הרכילות

החיים האישיים של רוברטס לא היו קלים והתקשורת והפפראצי ליוו כל רגע מהם. היא סבלה משרשרת של מערכות יחסים כושלות ושברונות לב לעיניי המצלמה. ב-91 ביטלה רוברטס את נישואיה לשחקן קיפר סאת'רלנד, 3 ימים לפני החתונה המיועדת. בשנים 93-95 הייתה נשואה לזמר הקאנטרי לייל לאביט, נישואים שנגמרו בגירושין מתוקשרים. מערכות יחסים נוספות שלה היו עם מתיו פרי שחקן "חברים" ובנג'מין בראט שחקן "חוק וסדר". ב-2002 נישאה רוברטס לבעלה כיום, דניאל מודר, צלם אותו פגשה על סט הסרט "המקסיקני". בגיל 37 הפכה ג'וליה לראשונה לאמא והחלה לקחת פרויקטים קטנים יותר שיאפשרו לה להתרכז במשפחה. בראיון למגזין "פיפל" אמרה רוברטס על הקריירה שלה: "לא הייתי רוצה לקחת על עצמי תפקיד של בימאית. אני מוציאה את כולם בזמן לבית הספר כשהם נקיים, שבעים ומרוצים. מבחינתי זה לביים הפקה שלמה".

בגיל 50 ג'וליה בוחרת את הפרויקטים שלה בקפידה ושמה את המשפחה שלה במקום הראשון, מצהירה שהיא מעדיפה לא להתרחק מהילדים שלה לזמן ארוך מדי ומתעקשת על הפסקות בין לבין ימי צילום כדי שתוכל להתפנות לחיי הבית והמשפחה.

ב2014 בחרה ג'וליה תפקיד שלא אופייני לה בסרט הטלוויזיה "הלב הרגיל" (THE NORMAL HEART). הסרט מציג את משבר נגיף האיידס בתחילת שנות ה-80 ומבוסס על סיפור אמיתי. ג'וליה משחקת את דמותה של ד"ר אמה ברוקס, שהייתה אחת מהאחרונות בעולם ללקות בנגיף הפוליו כילדה מה שהפך אותה למשותקת בפלג גופה התחתון ולמרותקת לכיסא גלגלים. ד"ר ברוקס מקדישה את חייה למחקר על נגיף האיידס המתפרץ באותה תקופה. המשחק של רוברטס בסרט יוצא דופן ונוגע ללב ורחוק שנות אור מהחיוך המתוק שהתרגלנו אליו מהקומדיות הרומנטיות של שנות ה-90. ד"ר ברוקס היא אישה קשה, לא נעימה וכועסת ועל אף החשיבות של המחקר שלה והרצון שלה לעזור לחולים, היא לא נעימה לסובבים אותה. זוהי בחירת תפקיד לא שגרתית ואף חריגה עבור רוברטס שכנראה הגיעה לשלב בקריירה שלה שהיא יכולה לקחת תפקידים שבאמת מעניינים ומאתגרים אותה.

 

תפקיד לא אופייני בסרט הטלוויזיה "הלב הרגיל". צילום מסך

תפקיד לא אופייני בסרט הטלוויזיה "הלב הרגיל". צילום מסך

בגיל 50, ג'וליה רוברטס נמצאת במקום שרוב השחקניות ההוליוודיות חולמות עליו - היא בוחרת בקפידה תפקידים מגוונים ומאתגרים, חיה חיים טובים ומאושרים עם בעלה ושלושת ילדיה בחווה המשפחתית, תורמת מזמנה וכספה לעמותות וארגונים שחשובים לה ונשארת אחת השחקניות המוערכות והאהובות ביותר בימינו. אז למה כל מה שאנחנו זוכרים ממנה זה שהיא אישה יפה?