איזבלה רוסלני חוזרת ללנקום, 23 שנים אחרי שפוטרה כי היא "זקנה מדי"

סביר שלכולנו יש את האקס הזה, שזרק אותנו בצורה הכי משפילה שיכולה להיות. ולמרות הכעס והעלבון וכל השיקולים ההגיוניים והרציונאליים, אנחנו עדיין מחכים לטלפון ממנו, עם אותה סליחה מיוחלת וה"בבקשה תסכימ/י לקבל אותי בחזרה". לרובנו, כמו שאתם בטח יודעים היטב, זה לא קורה. אבל לאיזבלה רוסליני זה דווקא כן קרה.

לפני 25 שנים היתה איזבלה רוסליני הפרזנטורית הבלתי מעורערת של חברת הקוסמטיקה לנקום. אך כמו כל מערכת יחסים פוטוגנית מדי, גם זו של לנקום ורוסלני הסתיימה באקורד צורם, לאחר שהשחקנית קיבלה הודעה שבגיל 42 היא זקנה מדי בשבילם, זאת למרות שהיא קידמה מוצר אנטי-אייג'ינג שמיועד בדיוק לגילאים האלו ואף יותר. כעת, בגיל 65, היא סוף סוף זכתה לתיקון, כשלנקום פנו אליה בבקשה לחזור ולקדם עבורם את הגרסה החדשה לאותו מוצר בדיוק.

הרומן של רוסליני עם לנקום התחיל ב-1982, כשרוסליני היתה בת 30. השידוך בין השניים היה נראה טבעי ולמעשה עד היום לא ברור אם המותג הוא זה שעזר לשחקנית היפהפה למתג את עצמה, או שאולי זו דווקא היא שעזרה ללנקום להיחקק לנצח כמותג אירופאי קלאסי ועל זמני. עם הזמן רוסליני אפילו הפכה לחלק פעיל בחברה, ועל פי הסיפורים (כולל אלו שלה), היא זו שעזרה לבחור את הריח של Trésor Eau de Parfum, אחד הניחוחות הכי מזוהים עם שנות ה-90, שהושק ב-1990. עם זאת, כאמור, כשהגיעה לגיל 42 המופלג, היא נזרקה בבושת פנים. גם אז התגובות לפיטורים המבישים היו זועמות. אם זה היה קורה היום, סביר להניח שהרשתות החברתיות היו מחרימות את החברה וגורמות לצניחות חדות ברווחים שלה. אבל אז עוד עטפו דגים בידיעות כמו אלו, והפיטורים של רוסליני מהר מאוד נשכחו.

עם זאת, חייה של רוסליני השתנו ללא היכר. רוסליני סיפרה לאחרונה לאתר The Cut שלאחר הפיטורים היא קיבלה פחות ופחות הצעות, הן בתחום הדוגמנות והן בתחום המשחק. "פתאום היה לי הרבה זמן פנוי. הילדים שלי כבר היו גדולים. חשבתי, מה עוד אפשר לעשות? תמיד התעניינתי בהתנהגות בעלי חיים, בגלל זה חזרתי לאוניברסיטה וסיימתי תואר שני". בהמשך התחילה רוסליני לביים סרטים קצרים וכן לכתוב ספרים – או בקיצור, לנהל שיגרת חיים מאוד שלווה ומאוד דומה לאלו שמנהלות פנסיונריות מבוססות. "כמה פרקים בחיי נסגרו מבלי שרציתי, אז כמובן שהייתי עצובה", היא מספרת, "אבל הייתי רציונאלית וחשבתי מה עוד מעניין אותי. הלכתי אחרי הסקרנות שלי וזה מה שעזר לי לנהל חיים מעניינים". עם זאת, רוסליני מספרת שהיא מצאה איך להיכנס בדלת האחורית בחזרה לתעשייה וליצור למען עצמה במקום לחכות לטלפונים. את השיעור החשוב בקידום עצמי היא מנסה כעת להנחיל לדורות הבאים של היוצרות: "אני חושבת שזה רגע חזק עבור נשים. אנחנו באמת יכולות לכתוב את הגורל שלנו", היא אומרת.

כשרוסליני נשאלה האם היא לא שמרה שום טינה כלפי לנקום כל השנים האלו, אחרי שפיטרו אותה בגלל גילנות (אפליה על רקע של גיל), היא ענתה: "לא, שמחתי! יותר מכל הופתעתי. החוזה שלי הסתיים בגיל 42. אמרו לי שאני זקנה מדי. אנשי מחקר שיווקי אמרו לי שנשים מגיבות אליי טוב, אבל נראה שהלקוח לא שמח שיש להם אישה שבשנות ה-40 שלה מייצגת את המוצר שלהם. ההנהלה אז אמרה לי כי פרסום עוסק בחלומות. והחלום של נשים היה, לכאורה, להיות צעירות".

רוסליני מספרת כי כאשר הם פנו אליה שוב, היא שאלה אותם מה לגבי אותו חלום להיות צעירה, הרי היא רק הזדקנה עם השנים, אלא שהפעם היא נענתה שדברים השתנו. "לופיטה [ניונגו], פנלופה [קרוז] – כולן נשים שאולי לא היו פנים של המותג לפני 20 שנה, כולל ג'וליה [רוברטס]. היא אמנם צעירה ממני, אבל כשהייתי בגילה כבר מזמן לא הייתי בחברה".

לרגע אל תטעו – הקמבק המרשים של רוסליני הוא תרגיל די פשוט ביחסי ציבור למתחילים, שגורר אחריו לא רק ראיונות מתוקשרים עם רוסליני, אלא גם אהדה בקרב כל מי שמחפש צדק פואטי. אבל אם נשאיר לרגע את הציניות בצד, נגלה שבאמת יש פה הוכחה לכך שהעולם השתנה. התגובות לחזרתה של רוסליני הן כל כך חיוביות, גם משום שהן משקפות את העובדה שהחלומות שלנו השתנו, או לפחות התרחבו. זה לא שהפסקנו לחלום להראות צעירות וצעירים יותר (ועל כך יעידו אחוזי השימוש בבוטוקס ההולכים וגדלים), ואחרי הכל רוסליני עדיין מקדמת קרם שנועד לטשטוש סימני ההזדקנות, אבל יש בנו גם את הרצון שיקבלו אותנו כפי שאנחנו, וקריאה צורמת שכבר אין מותג – אופנה או קוסמטיקה – שמצליח להתעלם ממנה, לכך שאנחנו מחפשים דוגמניות ודוגמנים אחרים, שייצגו אותנו באמת. אנחנו, הנשים, כבר לא מוכנות שצעירות בגיל ה-20 לחייהן ואפילו לא 30 לחייהן יציגו לנו קרם שמטשטש קמטים. אנחנו כבר לא מוכנות לאכול את כל מה שנותנים לנו, או את היחס המזלזל והפטרוני של אותם אנשים שאמרו לרוסליני שבגיל 42 היא כבר זקנה מדי, בדיוק כמו שאנחנו לא מוכנות שיגידו לנו שאישה במידה 40 היא פלאס סייז.

העולם אכן השתנה ואנחנו כבר מוכנות להעז לחלום חלומות מורכבים יותר מאשר "להראות צעירות". או שאולי בעצם הסיפור של רוסליני מוכיח שהחלומות שלנו תמיד היו מורכבים, אבל אף אחד – ובטח שלא משרדי פרסום – לא טרח להקשיב להם באמת.

איזבלה רוסלניאנטי אייג'ינגגילנותלנקום