אשלי וקסמן בקשי: מעירים לי על האימהות שלי כל הזמן

אני יושבת בחדר המתנה באולפני צילום, מולי על המסך הגדול נמצא החיוך המושלם של אשלי וקסמן בקשי. הצילומים מתארכים, אנשי הצוות ממטירים עליה בקשות וטייקים, אבל נראה ששום דבר לא יכול להוציא אותה משלוותה, גם כשהיא בהריון בחודש תשיעי, סכרת הריון ולו"ז מאד עמוס.

בימים אלה וקסמן בקשי – אחת מפרסונת הרשת המובילות בישראל, אוטוריטה בתחום הלייפסטייל והאיפור, בעלת ערוץ יוטיוב של רבע מיליון עוקבות ועוקבים – מצטלמת לפרסומת של תאגיד המחזור אל"ה לצדו של דן כנר. לכאורה אפשר לתהות מה לוקסמן בקשי – הביוטי בלוגרית המובילה בישראל – ולמחזור, אך מבחינתה מדובר בשידוך טבעי. "כשפנו אליי לקחת חלק בפרויקט לא חשבתי לרגע", היא מסבירה. "אני בעצמי ממחזרת בקבוקים מאז ומתמיד בבית שלי וחושבת שזה מסר מאוד חשוב להעביר. אני שמחה מאוד לקחת חלק בפרויקט הזה ומקווה שהוא ישפיע ויעודד מחזור".

 

יש סיכוי לא רע בכלל שוקסמן בקשי באמת תצליח לעלות את שיעורי אחוז האנשים שממחזרים. אחרי הכל, אפשר לראות כמה צעירות החליטו ללכת בעקבותיה, ולעלות בעצמן סרטונים ביוטיוב שעוסקים באיפור.

מה באמת את חושבת על ילדות ונערות שמצלמות סרטוני איפור?

"אין יום שאני לא שומעת סיפורים על הבנות שלהן שמצלמות סרטוני איפור. זה לא מתאים לכל נערה או נער. צריך להיות עם אופי חזק, להיות מוכנים גם לקבל ביקורת. מדובר בגיל מאד בעייתי, כי זה גיל בו הביטחון העצמי בדרך כלל על הפנים. הורים חייבים להפעיל שיקול דעת ולהחליט אם הבן או הבת שלהם עמידים מבחינה נפשית לנהל ערוץ Youtube. בתור נערה אני לא בטוחה שהייתי יכולה לעמוד בזה, במיוחד אם להתחשב בכך שגם היום, בהיותי אישה בת 32, זה עדיין קשה לי".

מה הדברים הכי פוגעניים שכתבו לך?

"כשכותבים על האופי שלי, עלי ועל משפחתי. לפעמים אנשים כותבים שאני מתנשאת וזה ממש לא ככה".

מעירים לך על האימהות שלך?

"כל הזמן. אם אני טסה לחו"ל – איך אני יכולה לעזוב את הילדות שלי? אני מדברת עם הבנות שלי באנגלית בבית וגם על זה יש לאנשים ביקורת (בעיני זה נכס). באחד הסרטונים שלי לא רציתי שהבנות שלי יאכלו שיערות סבתא. הן עדיין קטנות ולא יודעות מה זה, אז למה שאני אתן להן את זה מיוזמתי רק כי מדובר ביום עצמאות? מיד כתבו לי – מה יש לך? זו מסורת.

"כל אישה בישראל חווה את זה, כשהיא מטיילת עם ילדיה, היא חוטפת הערות ברחוב, אז אצלי זה פי מאה, כי אנשים ממש מגיעים לערוץ שלי, כדי לצפות ואז להעיר. יש אלפים כאלה וזה מאד אינטנסיבי. אז אם אני, מחושלת וחזקה, מצליחה להיעלב מדברים, אז ברור שזה יכול פשוט להרוס נערה בת 13".

כשרק התחלת, חשבת שתגיעי להיות יוטיוברית מפורסמת עם רבע מיליון עוקבים?

"ממש לא. החלום שלי היה לעבוד במשרד החוץ. רק שנתיים אחרי שהקמתי את הערוץ ועזבתי את העבודה, הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות – לנהל ערוץ יוטיוב, להיות אוטוריטה באיפור, להדריך".

ממש הפכת תחביב למקצוע.

"עליתי לארץ ממניעים ציוניים, ביקרתי בארץ גם כשהייתי ילדה ובאוניברסיטה החלטתי שאני רוצה לעשות צבא. הדבר שהכי חשוב לי זה המדינה והאידאולוגיה. היה ברור לי שהדרך שלי להשפיע על ישראל זה דרך משרד החוץ או משרד הביטחון. לקח לי זמן להבין את זה אבל אני חושבת שהיום אני משפיעה הרבה יותר. אני מצליחה לעזור לאנשים ברמה אישית: נערות שניסו להתאבד, או נערות עם הפרעות אכילה, אני מצליחה דרך הסרטונים לגעת בהן. וכל זה בלי להתכוון ובלי לדבר יותר מדי. נשים אחרות רואות דרך הסרטונים שלי שאישה בישראל בשנת 2018 יכולה לעשות הכל.

"כשהתחלתי את ערוץ שלי זה לא משהו שהתכוונתי לעשות. ודווקא זה מה שגרם לערוץ שלי לצבור את האהדה. אנשים מאד מתחברים לערכים שלי. אני אף פעם לא באתי להטיף מוסר, זה תמיד הגיע על הדרך, דרך הדברים שאני עושה".

קורה שאנשים מזלזלים בעשייה שלך?

"אנשים שוכחים שאני עושה את זה שש שנים. Youtube קיבל פוקוס תקשורתי בשנתיים אחרונות, אבל הייתי בין הראשונות בישראל להיות שם – במשך שש שנים צילמתי והעליתי בממוצע 3 סרטונים בשבוע – לא רק שזה לא בא בקלות, אלא צריך ממש להתמסר לזה".

זו משמעת עצמית מטורפת.

"בהחלט. בתחילת הדרך עשיתי את זה במקביל לעבודה במשרה מלאה. אנשים יכולים להסתכל על זה ולהגיד שזה רק תחביב – להיפך, בגלל שלקחתי את זה ברצינות וזו הייתה עוד עבודה פול טיים, זה עזר לי לצמוח. יש משהו מאד מיוחד ברשת של היום – אתה לא יכול להפסיק או להוריד את הרגל מהגז אפילו לרגע. חייבים לעוף גבוה ובמהירות הכי גבוהה.

"כשנכנסתי להריון השלישי שלי ועברנו דירה, קיבלתי החלטה לקחת הפסקה של חודש  – זה מאד הפחיד אותי ובדיעבד זו הייתה החלטה לא נכונה מבחינת ערוץ. אבל היה לי מאד חשוב למצוא את האיזון בין חיי לבין העבודה שלי".

היה לך קשה לחזור?

"רציתי לחזור כי התגעגעתי. ראיתי שאיבדתי מזה קצת קהל – לא משהו משמעותי, אבל קצב הגדילה שלי הואט. ברגע שאתה נעלם לרגע, שוכחים ממך. גם כשיש לך רבע מיליון עוקבים. לכן הטיפ הכי טוב למי שמתחיל: אל תתחייב למשהו שאתה לא יכול לעמוד בו. הקהל שלך צריך לדעת שאתה לוקח את זה ברצינות ומבחינתך זו עבודה לכל דבר. ה-Youtube התפתח מאד בשנים אחרונות ולכן הקהל כבר מגיע עם ציפיות מסוימות".

איך זה מסתדר לך עם ההורות?

"כל אישה היום מתמודדת עם הקונפליקט הזה בין הורות וקריירה אבל הכי חשוב זה 'זמן עצמי'. אצלי מקום ראשון זה הילדים, מקום שני – זוגיות, מקום שלישי – קריירה ואני רק בסוף, במקום רביעי. עכשיו אני יותר שמה דגש על עצמי, כי הגוף שלי מאותת לי – סכרת הריון, צירים מוקדמים וכד'. אבל אני לא עושה את זה מתוך דאגה לעצמי, אני בעצם אני דואגת לתינוק שבבטן. זה מה שמאפיין נשים – אנחנו תמיד שמות דברים אחרים לפני עצמנו".

יש לך ספקות לגבי עצמך?

"כל הזמן. מבקרת אל עצמי בלי הפסקה ומנסה להיות כמה שיותר אובייקטיבית. לפעמים אני מקשה על עצמי יותר מדי. למשל, כשהנחיתי תוכנית בערוץ הילדים, קטלו אותי באחד העיתונים. לא נעלבתי. באמת רציתי לקחת את זה כביקורת אמיתית, אבל אז קראתי את זה והבנתי – אני לא מסכימה. גם הביקורת לא הייתה עלי אלא על התוכנית.

"אנשים אומרים לי – אל תקראי, אבל חשוב לי לקרוא, כי אני חושבת שמכל 10 תגובות לא רלוונטיות, תמצאי משהו רלוונטי. לקח לי זמן להפריד בין ביקורת עלי ממקום של קנאה או חוסר פרגון לבין ביקורת אמיתית. אני גם יודעת להפריד בין מי שבאמת צופה בי באופן קבוע או מישהו שסתם עבר ליד.

"אם עוקבת שלי כותבת לי שהיא צופה בי כבר חמש שנים ופתאום בזמן אחרון היא לא מתחברת, כמובן שאעשה עם עצמי בדק בית".

את קונטרול פריק?

"בהגזמה! אני בת מזל מאזניים. ברמה של אמרתי לגנן לפני שבוע 'אני ובעלי החלטנו' והוא צחק ואמר שמאוד ברור למה אני מתכוונת כשאני אומרת 'החלטנו'".

 

אשלי וקסמן בקשיהריוןיוטיובקריירה