למות לפני שנזדקן: החברה שרוצה לגלות את מעיין הנעורים

נתנאל "נד" דייוויד יושב סביב שולחן ישיבות בדרום סן פרנסיסקו. הוא לובש מכנסי ג'ינס כחולים, טי־שירט שחורה וסנדלי טבע, ונראה ונשמע כמו קיאנו ריבס, כשהוא מדבר על הסטארט־אפ האחרון שלו, Unity Biotechnology. הרעיון מאחורי יוניטי – מניעת הזדקנות – נשמע מטורף, אבל הוא נסמך על עשרות מחקרים מדעיים. הזדקנות התאים נוצרת בתוך הגוף ותורמת למה שאנחנו תופסים בתור זקנה – למשל מפרקים כואבים, ראייה שנחלשת, אולי אפילו אלצהיימר. אם תחסלו את התאים המזדקנים (Senescent cells) האלה באמצעות תרופות, טוען דייוויד, אנשים יוכלו להזדקן בלי להיחלש.

"כאילו, כמה מגניב זה יהיה", שואל דייוויד, שנראה צעיר בצורה לא טבעית יחסית לגילו הביולוגי, 50. "הבעיה היא שצריך לעשות צעדים ראשונים, קטנטנים, כדי להוכיח שזה אפשרי. ולכן זה הפרק הראשון: להדגים על בן אדם שחיסול התאים המזדקנים משפיע בצורה מהותית על ההזדקנות ויכול לעצור אותה או להפוך את כיוונה".

מנכ"ל יוניטי והיו"ר שלה, קית' ליאונרד, 56, קוטע אותו. "כל כך פשוט", הוא אומר בסרקזם, מודע לכך שאפילו הצעדים הקטנים ביותר שמציע השותף שלו הם בעצם זינוקים עצומים קדימה. "קל יותר לדבר עם ה־FDA על טיפול במחלה שכבר אובחנה, מאשר על משהו שפועל בשלבים מוקדמים מאוד ומונע את ההתפתחות של מחלה", מודה ליאונרד. "אבל מניעה היא מה שאנחנו אוהבים לעשות".

זאת מטרה מדהימה. היא נתמכת, כאמור, על ידי מחקרים מדעיים מרשימים, עוד לפני שהזכרנו גיוס של 222 מיליון דולר בהון סיכון ועוד 85 מיליון דולר שגויסו בהנפקה במאי האחרון, שבה הוערכה יוניטי ב־700 מיליון דולר, בהתאמה לסבב הגיוס הקודם שלה.

השגת המטרה הזאת טומנת בחובה סיכון עצום. כשמתחילים לנסות תרופות על בני אדם, הסיכוי שהתרופה תגיע לשוק עומד על כ־10%. מצד שני, מאז ימיו כדוקטורנט בברקלי, הקריירה של דייוויד הפכה למודל להצלחה בביוטק, והוא הצליח להמיר את הרעיונות שצמחו במעבדות האוניברסיטה לחברות מתפקדות, עם החזר רווחים על ההשקעה ואולי גם תרופות. חמש החברות של דייוויד גייסו במצטבר 1.5 מיליארד דולר והניבו למשקיעים קרוב ל־2 מיליארד דולר, וזה עוד לפני שהגיעו לרווחיות.


מחסל התאים המזדקנים. נד דיוויד. צילום: Unity Biotechnology

"הוא בטח האדם הטוב ביותר בעולם ביכולת לאתר מידע אקדמי ולעצב אותו לכדי סיפור שאפשר לממן, ותוכנית עסקית שאפשר למכור", אומרת קריסטינה בורו, מנהלת בקרן ההון סיכון Arch Venture Partners. היא מכירה את דייוויד מתקופת לימודיו לתואר השני ותמכה בארבעה מהסטארט־אפים שלו.

סוף לסנטר הכפול
דייוויד הגיע כבר פעמיים לקו הסיום של הביוטק – תרופה מאושרת. בהתחלה תרופה לסוכרת מהסטארט־אפ הראשון שלו, ואחר כך שוב, עם ליאונרד בתור המנכ"ל שלו. החברה הקודמת שלהם, Kythera, נמכרה ל־Allergan ב־2015 תמורת 2.1 מיליארד דולר. היא פיתחה זריקה בשם Kybella, שמשמידה סנטרים כפולים. דייוויד וליאונרד עברו שניהם את הטיפול, והוא כנראה גורם להם להיראות צעירים יותר. אבל האם הם יכולים להילחם בצורה משמעותית בבלאי הטבעי של הזדקנות?

דייוויד למד לתואר ראשון בביולוגיה בהרווארד והמשיך לדוקטורט בביולוגיה מולקולרית ותאית באוניברסיטת ברקלי. הוא זוכר את הלימודים כ"תקופה המהנה ביותר בחיי", אז חילק את זמנו בין מדע לטריאתלונים. בשנה האחרונה שלו כסטודנט, רגע לפני שמלאו לו 31, הוא הקים את החברה הראשונה שלו, Syrrx, שביקשה להשתמש בביולוגיה מתקדמת כדי לפתח תרופות. הוא גייס 79 מיליון דולר מקרנות הון סיכון ומכר אותה ל־Takeda תמורת 270 מיליון דולר בשנת 2005. תרופה אחת של Syrrx אושרה לטיפול בסוכרת בארה"ב בשנת 2013.

הוא המשיך מ־Syrrx לפרויקטים חדשים כיזם הבית של קרן הון סיכון בסן פרנסיסקו, Versant Ventures, כשהוא עובד על שתי חברות במקביל. הראשונה, שנוסדה ב־2002, היתה Achaogen, חברת אנטיביוטיקה שהונפקה ב־2014 וכרגע נמצאת בשלבים האחרונים של ניסויים בתרופות הניסיונות שלה. השנייה היתה Kythera, החברה עם התרופה לשומן סנטרים. הרעיון היה לכוון יותר תשומת לב מדעית רצינית לתעשיית האסתטיקה.

Kythera הפכה לחברה משנת חיים, מהסיבה שהיא העניקה לדייוויד שותף עסקי לטווח ארוך: ליאונרד, שהפך ליו"ר ולמנכ"ל של Kythera ב־2005. קמי סמואלס, משקיע ביוטק שעבד אז ב־Versant, הכיר בין השניים. ליאונרד, אומר דייוויד, מבין איך להוציא לפועל את הסערות הפרועות שמתחוללות במוחו הקודח. "הרבה פעמים בחיים הרגשתי ששופטים אותי בגלל דברים שאני לא טוב בהם", אומר דייוויד. "אבל עם ליאונרד אני יכול להיות מי שאני. הדבר הטוב ביותר בחיי המקצועיים הוא היכולת לעבוד עם קית'".

ב־Kythera דייוויד ניסה לפגוע בשלל מטרות. שלוש תרופות נכשלו, כולל פרויקט שמומן בחלקו על ידי ה־CIA והיה אמור ליצור חומר שמאפשר, בסופו של דבר, לעצב מחדש את פרצופו של אדם ואולי אפילו לגרום לו או לה להיראות כמו מישהו אחר. כשהם התחילו להתמקד ב־Kybella, התרופה לסנטר הכפול, נדדה תשומת הלב של דייוויד. ב־2009 הוא עזר למצוא לעצמו את המחליף בתפקיד הסמנכ"ל המדעי ועזב כדי לעבוד במשרה מלאה כמשקיף שותף ב־Arch, שם הנטייה הטבעית שלו לרעיונות גדולים השתלבה היטב עם נטיות ה"ללכת בגדול או ללכת הביתה" של רוברט נלסן, המדורג חמישי ברשימת מנהלי קרנות ההון סיכון הטובים של פורבס.

החברה הראשונה של דייוויד ב־Arch, Sapphire Energy, היתה ההימור הגרוע ביותר שלו. הרעיון היה להשתמש באצות כדי לייצר תחליף נפט, אבל על אף שהניסוי המדעי הצליח, מחירי הנפט צנחו והפכו את המתמטיקה לבלתי אפשרית.

היה בריא עד שמת
הרעיון ליוניטי הגיע לתיבת האימייל של דייוויד ב־2011 ממספר אנשים ששלחו מייל באותו זמן. זה היה מחקר של מעבדות ,Mayo Clinicבראשות ד"ר יאן מ. ואן דורסן, שהתפרסם ב־Nature. ואן דורסן הינדס גנטית עכברים, כך שתאים מזדקנים רבים בגופם ימותו. תוצאות הניסוי הזה, ואחרים שהגיעו אחריו, היו מדהימות. עכברים שבגופם המשיכו להיווצר התאים המזדקנים נחלשו, עם כשל בכליות, קטרקט ועמוד שדרה כפוף. אלו בלי התאים המזדקנים נותרו חיוניים ובריאים כל חייהם, אף שלא חיו משך זמן ארוך יותר – כל העכברים מתו כשהגיעו לגיל שלוש. אבל אלו עם פחות תאים מזדקנים נשארו בריאים יותר עד שמתו. אם הן יתבררו כיעילות, תרופות שמטרגטות את התאים המזדקנים יגרמו לאנשים לחיות טוב יותר, לא יקנו להם חיי נצח.

במכון Buck בסן פרנסיסקו הציג ון דורסן את דייוויד לג'ודית קמפיסי, שעזרה לייסד את תחום התאים המזדקנים. היא עבדה בהתחלה על סרטן ואז גילתה עניין בתפקיד התאים בהזדקנות, כי זה אפשר לה לקבל מענק מדעי בשנות ה־90. קמפיסי היתה ספקנית בהתחלה, אך מצאה שייתכן כי התאים המזדקנים מייצרים כימיקלים המסייעים להזדקנות. Arch ייסדה את יוניטי ב־2011, עם ואן דורסן וקמפיסי כשותפים מייסדים. במשך חמש שנים לא היו לחברה אפילו משרדים. כל העבודה התבצעה במעבדות המדענים.
"בתור מדענים מן השורה, אנחנו תמיד חולמים שהמחקר שלנו יעשה קצת טוב, אבל בפועל זה כמעט אף פעם לא קורה בלי חברה", אומרת קמפיסי. "נד חכם ומקסים והוא יכול לשכנע אותך בהרבה דברים, אז הוא שכנע אותי לשלב איתו כוחות".


מניעה זה מה שהם אוהבים לעשות. קית' ליאונרד. צילום: Unity Biotechnology

במכירה של Kythera ל־Allergan, דייוויד, שכבר מכר אלפי מניות, הרוויח 30 מיליון דולר, ליאונרד הרוויח 50 מיליון ו־Arch הרוויחה 120 מיליון. דייוויד אומר שהוא פנה לליאונרד כל הזמן כדי לקבל עצות. כש־Kythera הפסיקה להעסיק אותם, הם יכלו לחזור לעבוד יחד באותה חברה. ליאונרד קיבל על עצמו את תפקיד המנכ"ל והיו"ר של יוניטי ב־2016 (דייוויד מתאר את זה כ"הקלה") וגייס מהר מאוד 151 מיליון דולר ממשקיעים, ביניהם Arch ו־WuXi PharmaTech, ענקית סינית למחקר בתרופות. יוניטי גייסה עוד 60 מיליון דולר לפני ההנפקה שלה. בכירי החברה אומרים שהמשקיעים הציבוריים היו להוטים להשתתף. ועדיין, מאז שנרשמה בנאסד"ק, צנחה המניה ב־20%.

הברכיים תחילה
יש סיבה טובה לספקנות הזאת, לא משנה כמה המדע מאחורי יוניטי מגניב: המשקיעים כבר התפתו ללכת אחרי מדע אנטי־אייג'ינג בעבר. ב־2007 חברה בשם Sitris הונפקה לציבור, נסמכת על ההייפ שנוצר מתכונות האנטי־אייג'ינג של יין אדום. GlaxoSmithKline רכשה את Sitris תמורת 720 מיליון דולר ב־2008, אבל החיבור בין השתיים מעולם לא התקדם לכדי תרופה כלשהי, והפרויקט נסגר ב־2013.

לפני שנתיים הצליחה חברת אנטי־אייג'ינג מסן דייגו, Samumed, לגייס 320 מיליון דולר על פי הערכת שווי של 12 מיליארד דולר ולהגיע אפילו לשער של פורבס. תרופות האנטי־אייג'ינג שלה עדיין צריכות לממש את הציפיות. יוניטי, שמוערכת בסכום נמוך בהרבה, אכן זולה בהשוואה. המנהלים הם גם חלק מההימור: דייוויד השקיע בחברה 50 מיליון דולר, וליאונרד – 30 מיליון.

יוניטי צריכה להדגים עדיין איך התרופה יכולה להשפיע בצורה ברורה על בני אדם. הניסיון הראשון שלה יתקוף את דלקות המפרקים. במהלך ניתוח להחלפת ברך, נלקחו דגימות סחוס ממטופלים, והתרופה סייעה לסחוס לצמוח בצלוחית. עכשיו, בניסוי הראשון על בני אדם, יוזרק החומר לברכיהם של 30 מטופלים, שימלאו שאלונים לגבי רמת הכאב שהם חווים. אחר כך ינקזו את הנוזלים מהברכיים שלהם והם יעברו סריקות MRI. הם יושוו לעשרה מטופלים שיקבלו זריקות פלסבו. כל סימן לכך שהתרופה משפרת את מצבם של המטופלים תהיה סיבה להמשיך הלאה למחקר הבא.

יוניטי מצפה להיכנס לעוד שני ניסויים בבני אדם עד סוף השנה הבאה. המחלות על הכוונת הן גלאוקומה, שם הרס התאים המזדקנים עשוי להפחית את הלחץ שנבנה בעיניים, ומחלות ריאה, שם ניתן יהיה, אולי, לאפשר לתאי הריאה להפסיק לייצר רקמות מצולקות ודקיקות.

יוניטי גייסה כל כך הרבה כסף בדיוק משום שהמנהלים שלה יודעים איך לבצע מספר ניסיונות כדי למצוא את התרופה. לא ידוע מה הסיכונים של הרס התאים המזדקנים. ייתכן שההשפעות יכולות לכלול החלמה איטית מפצעים. אין דרך לדעת, עד שיתחילו הניסויים בבני אדם.

פיתוח תרופות הוא עסק חסר רחמים, אבל זה לא עוצר את דייוויד מלחשוב בגדול יותר. בזמן שליאונרד בונה עבורו את החברה, דייוויד נפגש על בסיס קבוע עם צוות של חמישה אנשים במשרדו – משרד נטול שולחן, אבל עם אופני הרים תלויים ליד החלון – כדי לדבר על סוגים נוספים של טכנולוגיות פוטנציאליות, שיוכלו להפוך את ההזדקנות לפחות כואבת. "יש פה מספיק חומרים כדי להשאיר אותי עסוק בעשור הקרוב", הוא אומר.

 

לכתבה בפורבס ישראל

לכתבות נוספות בפורבס ישראל:

זיקנהיזמות