נסרין קדרי: שום דבר לא עצר אותי ושום דבר לא יעצור

ממש בימים אלה, עולה נסרין קדרי על הבימות בצרפת ומופיעה מול מעריצים מעבר לים. את ההופעה הזו היא רצתה מאוד וחיכתה לה לא מעט, אבל למרות ההישג, קדרי מסרבת לנוח על זרי הדפנה ואפילו לרגע: "נכון, בגדול, עשיתי את זה אבל אני עדיין לא מסופקת. אני אשה מאוד רעבה. יש לי נפש ממש שמנה. אני צריכה עוד הישג, ועוד הישג, ועוד הישג. אין מצב שאני אגיד "וואלה, שמעי, השגתי את מה שאני רוצה".

לראיונות נוספים עם הנשים שמופיעות בלוח השנה האלטרנטיבי:

מאז שפרצה לחיינו כזוכה הגדולה בעונה השנייה של "אייל גולן קורא לך" כבר עברו ארבע שנים. היא הספיקה להוציא אלבום בכורה שהוליד כמה להיטים ובימים אלו יוצא הסינגל השלישי שלה – "בנאדיק" מתוך האלבום השני שנקרא 'בסיבוב שני'. בנוסף, קדרי לקחה חלק בסדרת הקונצרטים "אום כולתום לנצח" בהפקת התזמורת האנדלוסית מתוכו יצא גם אלבום המופע באוקטובר 2015 היא עשתה היסטוריה כשהפכה לערבייה הישראלית הראשונה שהשתתפה בפסטיבל הפסנתר.

אני לא מסופקת. נסרין קדרי ביום הצילומים ללוח השנה. צילום: עדי ברקן ורפאל מזרחי

הריאיון הזה מתקיים בעקבות בחירתה של קדרי לאחת מתוך שורה של נשים פורצות דרך שיופיעו בלוח השנה האלטרנטיבי של און לייף בשיתוף עם הצלם עדי ברקן במקום נערות השער השדופות והמפתות שהתרגלנו לראות בלוחות השנה, ומתוך האמונה שאין מודל יופי אחד ושנשים ראויות להיות בקדמת הבמה בגלל מה שיש להן להגיד ולא רק בגלל איך שהן נראות, בחרנו לצלם נשים מובילות בתחומן עם רקורד של עשייה.

את נמצאת כאן היום על תקן של אשה פורצת דרך. מה את חושבת על זה?

"זה מאוד מרגש אותי. אני באה ממקום מאוד מסוים… אני ערביה מוסלמית שחיה במדינת ישראל, מייצגת איסלאם, מייצגת ערבים. ולקבל הכרה כזאת זה מאוד מרגש. זה מעמד גדול. מדברים איתי על פוליטיקה יותר מאשר על מוסיקה ומבאס אותי. השפה שאני מדברת היא לא עברית, לא ערבית ולא אנגלית, אני מדברת את שפת המוסיקה וזו השפה שאני רוצה שידברו איתי בה".

"פספסתי את הילדות שלי"

היא נולדה בחיפה וגדלה בלוד והעריצה כל חייה את אום כולתום. "היא אשה חזקה, עוצמתית, מוכשרת, כזו שצריך ללמוד ממנה הכל. לא רק מבחינת הקריירה אלא גם מבחינת האישיות, אין דברים כאלה. אחת בדורה".

היא זוכרת שהייתה ילדה בעייתית, כזו שרק רוצה לשמוע מוסיקה, לשחק וכמה שפחות להשקיע בלימודים. "עשיתי צרות מאוד קשות להורים", היא מודה, "הייתי ילדה היפראקטיבית כזאת, ילדה מפולפלת כזאת, חצופה מאוד". בגיל צעיר כבר ידעה שהיא רוצה להיות זמרת וכשהייתה בת 14 התחילה להופיע במועדונים: "יצאתי מאוד מאוד מוקדם למוסיקה. לא הייתה לי ילדות, פספסתי אותה. היום אני ילדה יותר מאשר שהייתי ילדה. אם הייתי יכולה לחזור אחורה הייתי נותנת עוד קצת זמן לעצמי וחיה את הילדות כמו שצריך".

פספתי את הילדות. נסרין קדרי ביום הצילומים ללוח השנה. צילום: עדי ברקן ורפאל מזרחי

הסביבה הקרובה לא קיבלה בקלות את הבחירה של קדרי הצעירה: "היו המון התנגדויות מהסביבה שלי. סבתא שלי, דודה שלי… הן שאלו את אמא שלי "איך הילדה שלך יוצאת ככה…? אמא שלי הייתה מספרת לי ומתחננת: "נסרין, די! תפסיקי עם זה! את חוזרת בארבע בבוקר ממועדון וזה לא טוב… ואת מדברת עם זה, ואת מצטלמת עם ההוא, חלאס". וכל השנים האלה עניתי לה רק דבר אחד: "תני לי לעשות מה שאני אוהבת לעשות. כמו שאת בעצמך אמרת לי פעם. אל תצטערי בגלל שזאת וזאת וזאת מדברות עליי מאחורי הגב ואת מושפעת. תאמיני לבת שלך. תלכי איתי בדרך שלי. אל תהיי מושפעת מאנשים".

את חושבת שאת פותחת דלת עבור נשים בחברה הערבית?

"כן, בטח. באות אליי נשים ערביות מהמגזר שלי שאומרות: "אנחנו גאות בך על מה שעשית. אנחנו גאות בך שפרצת דרך. רוצות להיות עכשיו במקומך אבל האבא לא מרשה או הבעל לא מרשה או האח… אנחנו גאות בך שיצאת מהמקום שאת נמצאת בו. פשוט הלכת עם זה. פתחת את הדלת והלכת. לא עניין אותך אף אחד. את לא רואה אף אחד ממטר".

את אשה פמיניסטית?

"מה זה פמיניסטית מבחינתך?"

תגידי לי את.

"אני לא מכירה את המילה הזאת. לא יודעת מה זאת המילה הזאת בכלל. אני אישה, יש לי דעות משלי, אני עומדת על דעתי, אני הולכת בדרך שלי ואני אצליח".

לא קל תמיד לנשים.

"אני עברתי הרבה מכשולים בחיים שלי. זה לא עצר אותי. אני נופלת, קמה וממשיכה במה שאני יודעת לעשות. שום דבר לא עצר אותי ושומדבר לא יעצור".

אם היית גבר סביר להניח שההתנגדות שספגת בראשית דרכך בכלל לא הייתה קיימת

"זה ברור. פשוט מגדירים לפעמים פמיניסטית בצורה שהיא שלילית. יש למילה הזו דימוי לא טוב".

אחד המאבקים הכי גדולים של הפמיניזם הוא כנגד אלימות מינית. לאחרונה נשים רבות יוצאות בפוסט פומבי בפייסבוק וחושפות הטרדה או תקיפה מינית שחוו. מה את חושבת על זה?

"כשבחורה עוברת דבר כזה, זה מאוד מאוד קשה… אני בעד לדבר על מה שמפריע לך ולשתף עם אנשים. ככה אני חושבת. נכון שכל אחד יש לו דעה משלו. אבל לפחות את קוראת ואת שומעת שאת לא לבד וזה יעזור לך".

את נתקלת בקריירה שלך באלימות מינית?

"אני אגיד לך משהו, אני מעדיפה לא לענות על השאלה הזאת. אם אשה עוברת את זה, היא עוברת משהו מאוד מאוד קשה. אבל אישה זה דבר מאוד גדול. אנחנו הכי סובלות, והכי קשה לנו, ויחד עם זאת  אנחנו הכי חזקות שיש. אין מה לעשות. וכן, אני חושבת שגם אני עברתי מין סוג של… סוג של דבר כזה בילדות. אני זוכרת אותו עד עכשיו. אבל זה לא השפיע עלי. כי מילדות הייתי מאוד עצמאית וחזקה. זה לא השאיר סימנים. לא נתתי לזה שישאיר סימנים".

"בסופו של דבר אני אמצא את האחד שלי"

אחד המשפטים שקדרי שומעת הכי הרבה הוא שכאישה ערביה אין לה סיכוי אמיתי להצליח בארץ. "מפריע לי לשמוע את זה וזה רחוק מלהיות נכון בעיניי", היא אומרת, "אבל אין מה לעשות… המצב רגיש היום וזה משפיע על כולם. אני עושה את מה שאני יודעת לעשות הכי טוב שזה מוסיקה ויש הרבה אנשים שאוהבים אותי. אני מקבלת תגובות מדהימות. באמת שאי אפשר לתאר את זה, מגיעות תגובות מאנשים שבחיים לא ציפיתי שיבואו ויגידו: "וואלה, אני אוהבת אותך, אני מעריצה שלך", אנשים שבכלל לא קשורים למוסיקה ערבית. יש לי קהל ערבי, יהודי, חרדים, אתיופים… כל מיני אוכלוסיות אוהבות אותי. זה נותן לי אמביציה, עוד כוחות לעמוד עם דבר העצום הזה. מאז הפריצה שלי אני מרגישה שהם עוברים איתי צעד צעד. בחור ערבי כתב לי בהודעה פרטית "לא האמנתי כמה בצד האחר יכולים לאהוב אותך עד שפתחתי את הפייסבוק וראיתי את זה". זה נותן לי את הכח להמשיך, למרות כל הבלאגן שאנחנו עוברים".

מקבלת תגובות מדהימות. נסרין קדרי ביום הצילומים ללוח השנה. צילום: עדי ברקן ורפאל מזרחי

מה זה כישלון מבחינתך?

"ברגע שאני רוצה משהו ואני לא עומדת בזה. אני עושה את כל המאמצים שזה יסתדר. אם זה לא קורה אז אני משתדלת לקום בבקר כרגיל, לעבור הלאה עם חיוך. ואני אומרת תמיד: "ברוך השם על מה שיש". אני מאוד מאוד אופטימית. מה שמחזיק אותי זו האמונה שיש לי שאם זה לא קרה היום, זה יקרה מחר".

אחרי שנות זוגיות רבות עם גבר יהודי, איתו גם התגוררה בראשון לציון, קדרי רווקה מאושרת: "אני לא יודעת מה זה להיות לבד, אף פעם לא הייתי לבד. כל הזמן היה לי חבר. עכשיו אני חווה קצת את הדבר הזה שנקרא להיות לבד".

זה חסר או שזה נעים?

"זה ממש לא חסר. אני לומדת דברים וממשת דברים שלא ידעתי שהייתי בזוגיות. שמעי, בסופו של דבר אני אמצא את האחד שלי. בינתיים זה לא מפריע".

איפה את מוצאת שקט?

"אצל אמא. שם הכי שקט ורגוע שיש. שם השלווה".

יש דבר כזה אשה ששלמה עם עצמה באמת?

"נראה לך? אין דבר כזה. כאילו אני יכולה לראות אותך זה ולהגיד לך: "וואי, איזה מושלמת את" אבל לא יכולה להגיד את זה על עצמי".

את חושבת שאי פעם תוכלי להגיד את זה על עצמך? 

"לא. אני כן שלמה עם עצמי במה שאני עושה עד היום אבל לא במראה".

וזה לא יקרה אף פעם?

"לא, לא, זה לא יקרה".

תני לי 5 מילים שמגדירות אותך

"אופטימית, חייכנית, משוגעת, עצבנית מאוד ושאפתנית".

צילום: עדי ברקן ורפאל מזרחי 

איפור: שירן שפלר

שיער: אריק בניסטי

סטיילינג: מיכה טרנובסקי

הלבשה: הוניגמן, בוטיק דה מרקט

תכשיטים: מילר

נעליים: NINE WEST

 כל התמונות בפרויקט ללא פוטושופ או הצרת היקפים בהתאם לחוק הפוטושופ הישראלי

אור סופרלוח השנה האלטרנטיבימוזיקה ישראליתנסרין קדרי