קירה רדינסקי: אני רוצה לשנות את העולם

המדענית הצעירה, קירה רדינסקי, יושבת מולי וטוענת בתוקף שהיא נכשלת כל הזמן. "יש הרבה דברים שאני בטוחה במיליון אחוז שהם יעבדו וברגע האמת הם לא עובדים".

וכשזה קורה?

"אני לא מתייחסת לזה בתור קטסטרופה. יש משפט מאוד ידוע: "לא נכשלתי. פשוט מצאתי אלף דרכים שלא עובדות". אז ככה אני מתייחסת לזה. זאת עוד דרך אחת שגיליתי שאף אחד אחר לא גילה ונכשלתי בה בראש מורם".

לראיונות נוספים עם הנשים שמופיעות בלוח השנה האלטרנטיבי:

אין רגעי שבירה?

"לכל אדם במצבים מסוימים יש רגעי שבירה. אני מנסה לקחת את המצבים האלה בפרופורציה. כי כשאת עמוק בפנים בדברים האלה, את חושבת שזה סוף העולם ושמפה אי אפשר לעלות. אם את מצליחה לצאת מזה לרגע ולבחון את העניין בפרופורציה, את מבינה שעברת את זה כבר כמה פעמים ותעברי את זה עכשיו פעם נוספת".

ד"ר קירה רדינסקי היא סוג של מטאור. בגיל אוטוטו 30 היא כבר בעלת שלושה תארים אקדמיים, מדענית וחוקרת בתחום מדעי המחשב העוסקת בכריית מידע, יזמת היי-טק וגם, על הדרך, אוחזת בחגורה שחורה בקארטה, שיהיה. בשל הישגיה נבחרה לפני כשנתים להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות.‏

הריאיון הזה מתקיים בעקבות בחירתה של רדיסנקי לאחת מתוך שורה של נשים פורצות דרך שיופיעו בלוח השנה האלטרנטיבי של און לייף בשיתוף עם הצלם עדי ברקן במקום נערות השער השדופות והמפתות שהתרגלנו לראות בלוחות השנה, ומתוך האמונה שאין מודל יופי אחד ושנשים ראויות להיות בקדמת הבמה בגלל מה שיש להן להגיד ולא רק בגלל איך שהן נראות, בחרנו לצלם נשים מובילות בתחומן עם רקורד של עשייה.

את נמצא כאן היום על תקן של אשה פורצת דרך. מה את חושבת על הבחירה?

"כל הנשים שיש כאן באמת פרצו משהו בדרכן. אני חושבת שפריצת דרך דורשת מאוד אומץ בעניין הזה. ואני גאה להיות אחת מהן".

במה את חושבת שאת פרצת דרך?

"תמיד הייתה בי אהבה למדע ואהבה מאוד גדולה למדינה שלנו. אני מנסה לחבר בין שתי האהבות האלה- בין פריצות דרך מדעיות לישראל".

חריגה? אני?

רדינסקי נולדה בקייב, אוקראינה,  ועלתה לישראל כשהייתה בת 4. היא גדלה בנשר עם אמה, דודתה וסבתה. בגיל 15 בלבד, החלה ללמוד בתכנית המצוינים בטכניון ובגיל 26 כבר הגישה את עבודת הדוקטורט שלה בה תיארה מתודולוגיה לניבוי אירועים על סמך שכיחות שאילתות באינטרנט.

במאי 2012 היא הקימה את מה שהיא מכנה "ההישג שאני הכי גאה בו"- חברת SalesPredict שעוסקת במתן שירותים לאנשי מכירות באמצעות כריית מידע מהאינטרנט. " הקמתי את החברה מאפס והיא מבוססת על תגלית מדעית שלנו. הבאתי אותה לכמה עשרות עובדים, עם רווחים של מיליונים. אני מאוד מאוד גאה בזה".

באוגוסט2013  נבחרה על ידי מגזין הטכנולוגיה מבית MIT לרשימת 35 הממציאים מתחת לגיל 35.

מי הייתה עבורך מודל לחיקוי כילדה?

"טוב, זה די טריוויאלי, מארי קירי. אשה משכמה ומעלה שמעבר לפריצות המדעיות הגדולות שהיא אמונה עליהן, גם עזרה מאוד לקהילות רבות. גם מבחינה פוליטית היו לה דעות, והיא עבדה וקיימה אותן. אשה אידאולוגית עם אמונה ודרך מלאה".

איזו ילדה היית?

"אמא שלי אומרת שהייתי סקרנית והיפר אקטיבית. אני קוראת לזה אקטיבית. עד היום אני עושה קרטה. אני מאוד אוהבת ספורט, עבודה ולשוחח עם אנשים. בני אדם מעניינים אותי ולדבר איתם זה חלק מההנאה שלי ביום יום, וגם בתור ילדה זה משהו שאהבתי לעשות. חוץ משיחות עם בני אדם, אהבתי להתעסק גם במחשבים, במדעים ובמתמטיקה. הייתי ילדה מסודרת ואני כזו עד היום. מעולם לא חשבתי על עצמי כעל חריגה. יש לי את העניין שלי, את האלוגריתמים שאני מפתחת, את הדברים שאני אוהבת לקרוא וללמוד אותם. אני לא מרגישה שאני חריגה. מאז ומתמיד הקפתי את עצמי באנשים שהיתה להם אהבה מלאה לתחום כלשהו. בין אם אנשים שאמרו שקארטה זה הדבר והתמקצעו בו ובין אם אנשים שאמרו שהם רוצים להיות רוכבי האופניים הטובים בעולם. אני מעריצה אנשים שמוצאים את האהבה שלהם ודוחפים אותה עד הסוף. אני לא רואה בזה שום דבר חריג".

אם היית יכולה לחזור היום שתי דקות לילדה שהיית מה היית אומרת לה?

"סבלנות".

סבלנות? מה יגיע? מה יקרה?

לפעמים יש הרגשה שאם אני לא עושה עכשיו משהו נורא נורא מהר, ההזדמנות תעלם. הרבה פעמים זה נכון. אבל בפעמים אחרות רק אם תהיה לך את הסבלנות לחכות, תגיעי לתגלית הרבה יותר גדולה".

אוהבת לשוחח עם אנשים. קירה רדינסקי ביום הצילומים ללוח השנה. צילום: עדי ברקן ורפאל מזרחי

רדינסקי מתגוררת בזכרון יעקב יחד עם בעלה, יזם ההיי-טק, שגיא דוידוביץ'. כשהיא רוצה קצת שקט היא קופצת לחוף דור, יושבת וחושבת שם או פשוט רצה. "ריצה זה הזמן הכי שקט שיש לי ביום", היא מחייכת.

מה הקלישאה הכי משומשת שאמרו עלייך?

"שאני גאונה".

נו, וזה לא נכון?

"לא, אני לא חושבת שאני גאונה, בכלל לא. רוב האנשים לאורך ההיסטוריה שעשו דברים משמעותיים בעולם במדע או בעולמות אחרים לאו דווקא היו גאונים. הם פשוט היו חרוצים, עקשנים ודבקים במטרה. זה הכל".

אוקי, אז תני לי את חמש הגדרות שמתארות אותך. קירה היא…

"מדענית, יוזמת, ורוצה לשנות את העולם. בואי נלך על אלה. חמש זה כבר גדול עלי".

גברים ונשים? אין הבדל

למרות ההישגים הרבים שלה הן בעולם המדעים והן ביזמות שנחשבים שניהם כעולמות גבריים מובהקים, רדינסקי לא תופסת את עצמה כפמיניסטית. "אני לא פמיניסטית ולא שובינסטית", היא אומרת, "אני מאמינה בשיוויון מלא בין אנשים".

למה בעצם את לא מגדירה את עצמך כך?

"בדרך כלל נוטים לתת לפמיניזם משהו שהוא אנטי גברי, אנטי נשי, וכולי. אני לא מאמינה בזה או יותר נכון אני לא מאמינה באימג' שנתנו לדברים האלה. אני כן מאמינה בעובדה שלכל אדם מגיעות הזדמניות שוות לגמרי. את יודעת, נשים ששואפות להיות כמו גברים פשוט לא שואפות מספיק גבוה. באופן כללי, אני לא מגדירה את עצמי תחת איזושהי דעה או אידאולוגיה ספציפית. אני מוכנה לקבל הרבה מאוד דעות. אני תמיד מאחסנת אותן אצלי בראש, וכל עוד מדובר בתפיסות עולם לוגיות עבורי, שברור לי איך מתקדמים איתם הלאה ומגיעים לעולם טוב יותר, אני יכולה לקבל את כל הדעות".

את חושבת שיש דבר כזה אשה ששלמה עם עצמה?

"יש כזה בן אדם ששלם עם עצמו? אני חושבת שיש הרבה אנשים ששלמים עם עצמם, והם פשוט מקבלים גם את החסרונות וגם את היתרונות שיש להם. אני מעריכה שיש הרבה אנשים כאלה, גם נשים וגם גברים. אני לא עושה את ההפרדה הזאת בכלל. אני לא חושבת שיש משהו מולד ספציפית אצל נשים שיכול לגרום להן לא להרגיש שלמות עם עצמן. רק מבחינה תרבותית יש לנו בעיה".

שהיא?

"אני מאמינה שאנחנו מבחינה תרבותית נמצאים במצב שמקשה על נשים להגיע לעמדות בכירות יותר מבחינה כלכלית. בין אם זה בא לידי ביטוי באמונה שהאשה היא הבן אדם היחיד שצריך לדאוג לילדים במשפחה, ובין אם זה בא לידי ביטוי בכל מיני הטבות שנתנו לנשים כדי לעודד אותן לכאורה, והעניקו להן בסופו של דבר הישגים הפוכים. אתן את הדוגמה הכי פשוטה- חופשת לידה. אני לא מדברת על חופשת הבראה אלא על חופשת הלידה עצמה. אני מאמינה שגם שלכל הורה צעיר מגיעה חופשה מהבחינה הזאת. מה שקורה היום הוא שנשים מקבלות חופשת לידה ומתעכבת אצלן ההתקדמות בקריירה בגלל זה. אם היינו מכריחים גם גברים לצאת לחופשת לידה היה פה שיוויון מלא. זו גם הכרזה מבחינת המדינה שאומרת: "אנחנו חושבים שגם הבעל הוא שותף שווה בגידול המשפחה".

בלי אידיאולוגיה ספציפית. קירה רדינסקי ביום הצילומים ללוח השנה. צילום: עדי ברקן ורפאל מזרחי

לדעתי, אלה הצעדים שיקדמו אותנו וזה עובד בשוודיה ובנורווגיה ובמקביל גם בחברות גלובליות כמו גוגל ופייסבוק, שם התחילו להבין את הנקודה הזו. בשביל להגיע לשיוויון מלא אנחנו צריכים לתת באמת לכמה נשים להגיע מאוד גבוה כדי שיהוו רול-מודלס לאחרות. בשביל זה אנחנו צריכים מבחינה תרבותית לשנות את התפיסה המאוד מיושנת הזאת של אשה שווה בית ואחריות על המשפחה. אין דבר כזה. יש זוג הורים ושניהם אחראים. אין הבדל בין נשים וגברים מבחינת שום דבר, לא מבחינת האחריות שהם צריכים לקחת, לא מבחינת זכויות ולא מבחינת חובות. אפילו אם נסתכל על מה שקורה בצבא… נשים משרתות פחות, מדוע?"

חלק גדול מהתפקידים לא פתוחים בכלל לנשים

"נכון וגם פה לא ברור למה כי בצבא ארצות הברית הם כן פתוחים. לתפקידים מסוימים צריך לשים סף פיזי מסויים ומי שלא עובר אותו, בין אם מדובר בגבר ובין אם מדובר באישה, לא צריך להתקבל לתפקיד הזה. תפקידים שהם לא תפקידים שדורשים סף פיזי מסוים, לא צריכים להיות חסויים לאוכלוסיה מסוימת".

אחד מההישגים האחרונים של הפמיניזם, זה שנשים פותחות את עניין ההטרדות המיניות והאלימות המינית שהן חוו, בפוסטים בפייסבוק. מה את חושבת על זה?

"אני חושבת שמן הסתם כל פגיעה בכל בן אדם צריכה להחשף, וצריך לעשות הכל כדי למנוע את זה אבל זה לאו דווקא מאבק של נשים מול גברים. המודעות הציבורית לדברים האלה היא מאוד חשובה, בין אם צריך לעשות את זה בפייסבוק ובין אם צריך לעשות את זה בדרך המשפטית הרגילה".

יצא לך להתקל בעולם המדע, בעולם האקדמיה, בהטרדות מיניות?

"למזלי הרב לא. אולי כי אני יודעת קרטה… (צוחקת) יש אנשים שמרגישים יותר מידי פתוחים לדבר, ולא מבינים את מקומם, את התפקיד שלי ואת מערכת היחסים העיסקית שיש בינינו, וחושבים לקחת את זה צעד אחד קדימה. מעולם לא היה לי מישהו שחצה ממש את הגבול, שלקח את זה כמה צעדים קדימה. אולי זה רק המזל שלי".

צילום: עדי ברקן ורפאל מזרחי 

איפור: שירן שפלר

שיער: אריק בניסטי

סטיילינג: מיכה טרנובסקי

הלבשה: הוניגמן, בוטיק דה מרקט

תכשיטים: מילר

נעליים: NINE WEST

 כל התמונות בפרויקט ללא פוטושופ או הצרת היקפים בהתאם לחוק הפוטושופ הישראלי
אור סופרלוח השנה האלטרנטיביקירה רדינסקי