בלי חופשת לידה ובלי להניק בזמן הטיסה: טייסות נלחמות על זכויותיהן כאמהות

להיות גם טייסת וגם אמא – זה נשמע כמו קומבינציה מדהימה במיוחד שרק יחידות סגולה יצליחו לעמוד בה, אבל גם מאלו שיגרמו לנו לחשוב "בעצם, למה לא?". בהחלט לא נשמע כאילו אחד מהשניים צריך להפריע זה לזה יותר מעבודות אחרות – שעות הפוכות וחלק נכבד מהיום שהן מעבירות הרחק מהילדים הם לא משהו שאמהות רופאות, אחיות, שוטרות, כבאיות ועוד לא מצליחות להתמודד איתו מדי יום. אבל מסתבר שבארה"ב, לטייסות שהפכו לאמהות טריות יש המון בעיות שקשה מאוד לפתור, וחברות התעופה ממש לא באות לקראתן.

עוד באון לייף:

ב-1973 הועסקה לראשונה אישה כטייסת בחברה מסחרית. מאז, יותר ויותר נשים שוברות את הטאבו ומשתלבות בשורות חברות התעופה כטייסות, ולאחרונה אף ראינו בישראל את מטוס הנוסעים הראשון שהונהג במלואו על ידי צוות של נשים ("הקוקפיט הנשי הישראלי הראשון", כך נכתב). אולם חברות התעופה לא מתאמצות לבוא לקראת אותן נשים כשזה מגיע לאימהות, וספציפית לשאיבת חלב – דבר שהופך לבלתי אפשרי לפי החוקים הקיימים כשאת בגובה 9 ק"מ באוויר.

שאיבת חלב דורשת מאמא להתפנות לשירותים או לחדר מבודד למשך כעשרים דקות. אבל, בקוקפיט נדרש שישהו שני אנשים בכל זמן נתון. מה שאומר שבזמן השאיבה דיילת נדרשת למלא את מקומה של הטייסת, וגם זה רק ברגע בו הטייסת או הטייס הראשיים נותנים לכך אישור. ההמתנה לאישור הזה יוצרת עיכוב שלדברי הטייסות עלול לגרום לכאבים עזים בחזה. מהצד השני, ניתן להבין למה זה לא דבר רצוי שטייסת תעזוב את חדר הבקרה לפרק זמן ארוך כמו 20 דקות, אולם לטייסות הנלחמות כעת על זכויותיהן האמהיות יש הצעות שונות לפתרונות שיסייעו לאמהות הטריות שבין שורותיהן.

זו אינה הבעיה היחידה שטייסות נתקלות בה כשהן הופכות לאמהות טריות. מסתבר שהחוק בארה"ב למשל, פוסח משום עליהן משום מה ומוציא אותן מכלל הנשים שזכאיות לשלל התאמות עם הלידה, "לטובת בטיחות". בחברות התעופה הגדולות יש אפילו יותר מכשולים הניצבים בדרכן: החברות דלתא, יונייטד ואלסקן איירליינס, שהן שלוש מהחברות המובילות בארה"ב, מציעות לעובדותיהן שנה שלמה של חופשת לידה ללא תשלום, אבל אף חברה גדולה בארה"ב לא משלמת שכר בתקופת חופשת הלידה של הטייסות. גם בתקופת ההריון וגם בתקופה שאחרי הלידה, טייסות שרוצות לעבור לתפקיד קרקעי באופן זמני זוכות לכתף קרה ולא מקבלות אלטרנטיבות מחברות התעופה.

בימים אלו, ארבע טייסות מחברת Frontier Airlines האמריקנית תובעות את החברה על אפלייה, בשאיפה להסדיר מול חברות התעופה השמה זמנית בתפקידי קרקע לנשים הריוניות ואמהות טריות. במקביל, הטייסות העובדות בחברת דלתא התאחדו כדי לדרוש תשלום בחופשות הלידה מהאיחוד הגברי בעיקר שמייצג אותן. בארה"ב יש 159 אלף טייסים, מתוכן 4% בלבד הן נשים – מספר שעולה באיטיות אך בהתמדה. "לחברות התעופה יש מדיניות ארכאית בנוגע לאמהות", אמרה קטי מק'קולוך, טייסת ראשית לשעבר שפרשה לאחרונה, והיא בת 61. "אני כל כך שמחה שהטייסות לוקחו צעד קדימה ונוקטות את עמדתן".