איך הפכה ילדה מוסלמית שעברה ברית מילה לאישה שמקדישה את עצמה למיניות בריאה?

הסיפור של סיד עזמי, 33, הוא בהחלט לא שגרתי: עם הולדתה בקהילת המוסלמים המלאווים בסינגפור היא עברה ברית מילה, ובמשך כל ילדותה סקס היה טאבו, נושא שלא מדברים עליו בקהילה, בוודאי בקהילה שאינה מעודדת התבטאות מינית. כיום היא הבעלים הגאה של חנות סקס בעלת קונספט ייחודי בארה"ב. אז איך ילדה מוסלמית מסינגפור הגיעה לקריירה בתחום הסקס ופתחה חנות בברוקלין, ניו יורק?

עוד באון לייף:

אישה מוסלמית לא קמה ועוזבת

בגיל 20, לאחר שסיימה את הקולג' בסינגפור, עבדה עזמי בשלוש עבודות במקביל, עד שהצליחה לחסוך מספיק כסף כדי לבקר בארה"ב. "כשסיפרתי להוריי שאני עומדת לעזוב את סינגפור, הם לא האמינו לי. אישה מוסלמית לא קמה ועוזבת כדי לטייל בצד השני של העולם לבדה. קניתי את הכרטיס והם לא האמינו לי. ביום שעזבתי, הם עדיין לא האמינו".

עזמי חזרה לסינגפור לאחר ארבע שבועות והחלה לבחון אפשרות לימודים בבוסטון. היא התקבלה לאוניברסיטת סופולק. "כשהודעתי להוריי, אבי הפתיע אותי והסכים לשלם את שכר הלימוד. הוא אמר: 'איך נוכל לסרב לבתנו שרוצה להרחיב את אופקיה?'.

אמי כעסה מאוד. היא לא דיברה אתי למשך שנתיים. זה שבר את לבי. אני יודעת שהיא הרגישה שנטשתי אותה. לה יש רגשי נאמנות עזים כלפי הוריה, וכשעזבתי היא לא הצליחה להבין איך אני מסוגלת לעשות זאת. אבל לא פחדתי לנסוע. לא הייתי מודאגת. הזדקקתי לחופש כדי למצוא את המקום שבו אצליח להשתלב".

סיד עזמי. חשוב לדעת שמה שאנשים שמים על גופם ובתוכו הוא בטוח ובריא. צילום מתוך אתר 'פליז'

עזמי תכננה ללמוד מדעי המדינה, אבל מנהלת תכנית הלימודים של טיפול בקרינה פגשה אותה במקרה ושכנעה אותה לעבור ללימודי קרינה וביולוגיה. "כחלק מהתוכנית, הייתי צריכה להתמחות בקליניקה שנתיים. עבדתי בבית חולים לצד מטפל בקרינה שטיפל בחולים. אהבתי במיוחד את המפגש היום-יומי עם אנשים פגיעים. השיחות היו מאוד עמוקות. למשל, טיפלתי באשה שהייתה חולה בסרטן השד ובסרטן גניקולוגי נוסף. חולות סרטן השד התוודו בפניי לא מעט שהן חשות כי הזהות המינית שלהן נלקחה מהן לאחר שחלק מגופן הוסר.

עזמי סיימה את לימודיה ב-2007 והחלה לעבוד מיד כמטפלת בקרינה בבית החולים שבו התמחתה. ב-2011 עברה לעבוד בבית חולים בניו יורק כמטפלת ראשית. "הבנתי אותן, בגלל המילה שעברתי, נושא נוסף שלא דיברנו עליו כשגדלנו. התחלתי לקרוא על כך ולמדתי כיצד למצוא הנאה גם לאחר המילה. למדתי איך לחוות אורגזמות חזקות. נדרשתי לחווט את מפת העוררות המינית שלי מחדש. זה נתן לי תחושת כוח במקום שארגיש כקורבן. באותן שנים הלכתי לחנות סקס לראשונה בחיי. הייתי בהלם מוחלט, אבל לבסוף קניתי ויברטור שמיועד לדגדגן וזו הייתה התגלות. היכולת להעניק לעצמי אורגזמה לא רק שהפיגה מתחים אלא גם סייעה לי להפסיק לחשוב כי אוננות היא חטא".

סיד עזמי. תחושת כוח במקום תחושת קורבן. צילום מתוך אתר 'פליז'

מיניות היא דבר מעט יותר מסובך מסתם לשכב עם מישהו

בחג המולד 2013 הכינה עזמי ארוחה גדולה לחבריה וחשה מתוחה. "אמרתי לבן זוגי דאז: 'אנחנו ממש חייבים לעשות סקס כדי שאוכל להירגע ולהמשיך בהכנות'. התחלנו להשתעשע ולא הצלחתי למצוא את חומר הסיכה. באותו הרגע חשבתי לעצמי שאני צריכה לפתוח חנות ליד הבית. זה לא היה רק בגלל מציאת חומר סיכה הולם. מיניות היא דבר מעט מסובך יותר מסתם לשכב עם מישהו. חוויתי התעללות מינית כשהייתי צעירה יותר, ויחד עם הבושה שאפפה את נושא הסקס בקהילה שבה גדלתי, נוספה לכך שכבה של אשמה. חשתי כאילו נענשתי על מיניותי. הייתי צריכה להתיר הרבה מהחשיבה הכובלת הזו בעצמי".

עזמי שאפה שחנות המין שלה תהיה יותר מחנות שמוכרת צעצועים בלבד. "רציתי לשנות את האופן שבו אנשים חושבים ומדברים על מיניות. זה משהו שעשיתי כל חיי כשדיברתי עם חברים, או אפילו עם זרים, על מין. רציתי שהחנות תהיה עם חלון ראווה שקוף מזכוכית. לא חלון מוחשך או שלטי ניאון ורודים. התחלתי לקרוא ולהעמיק בתחום, ולקחתי כמה שיעורים במכון למיניות. למדתי באינטרנט על הצעצועים הבטוחים יותר לגופנו ואיזה חומר סיכה הוא הטוב ביותר מבחינה ביולוגית. לימדתי את עצמי ורציתי להביא את אותו מרכיב חינוכי לחנות". היא עזבה את עבודתה ב-2014, והחלה לעבוד שלושה ימים בשבוע כמדריכת טיפול קרינה כדי להתרכז בפתיחת החנות.

החנות 'פליז'. ללא חלון מוחשך או שילטי ניאון ורודים. צילום מתוך אתר 'פליז'

"ביקרתי בבוטיקי מין שונים כדי לראות מה מוכרים בהם והצבתי לעצמי סטנדרטים. תעשיית הסקס אינה מפוקחת על ידי ה-FDA. זו הסיבה שצעצועים נמסים על אנשים ונשברים בתוכם. לי חשוב לדעת שמה שאנשים שמים על גופם ובתוכו, הוא בטוח ובריא". החזון שלה היה ליצור חלל שיאפשר שיחה פתוחה על סקס ומיניות – מסוג השיחות שלהן ייחלה כשהייתה נערה ולעתים קרובות יזמה לאחר שעברה לארה"ב. ללא שותף עסקי או משקיעים, לאחר ששכרה חמישה עובדים שסייעו לה לבחור צעצועים וספרי הדרכה, פתחה עזמי את פליז (PLEASE). החנות עוצבה כבוטיק עדכני ומודרני: גדול, בעל חלונות פתוחים המקדמים בברכה לקוחות, שיכולים לקנות נרות יקרים ומתנות תוצרת יד, לצד צעצועי מין מתקדמים וספרי חינוך מיני בנושאים נרחבים. "אנשים בהתחלה הציצו וברחו. אבל לאט לאט התחלנו לראות פרצופים מוכרים חוזרים אלינו, ואז הם הביאו חברים. הדבר החשוב היה שהתחלנו לבנות מערכת יחסים עם הקהילה".

אני לא רוצה למכור, אלא ליצור חויה

"שיחות עם אנשים הן הדרך הטובה ביותר ללמוד על כל נושא", אומרת עזמי. "פליז הוא המקום לשאול שאלות. אני לא רוצה למכור, אלא ליצור חוויה". בילדותה בסינגפור נתקלה עזמי רבות במדיניות ה"אל תשאל, אל תספר" בכל הנוגע למין ולגוף. "הלכתי לבית ספר ממשלתי לבנות בלבד, ושם נפתחה לי התודעה. פגשתי נערות ממדינות שונות; נערות מגזעים ומדתות שונים, ובעלות זהות מינית שונות. נהפכתי לזו שחברותיה יכולות להיפתח בפניה. חלק מהותי מהלמידה שלי אודות מין היה באמצעות חוויות של אחרים. הדבר הראשון שלמדתי היה שאסור לשפוט".

עזמי התפטרה מעבודתה כמדריכה והיא היום משקיעה את רוב זמנה בחנות ומקווה לעשות דוקטורט במיניות האדם, למתג את 'פליז' כמקום לחינוך מיני ולהפוך את החנות לרשת. "כשפתחתי את החנות, התקשרתי לאמי וביקשתי את ברכתה. היא השיבה: 'זה ממש מביך. אל תדברי על כך לעולם'. חודשיים לאחר מכן היא באה לבקר אותי בניו יורק, ודרשה לראות את החנות. הסברתי לה שזה לא רק במטרה לקדם סקס. אני מדברת עם נשים על גיל המעבר, על יחסי מין לראשונה לאחר לידה, ועם גברים על בעיות שונות שהם מעולם לא דיברו עליהן עם איש. היא חשבה ארוכות ואמרה: 'את עושה דבר טוב'. כשאני באה לסינגפור, היא עדיין לא מדברת עמי על מין, אבל היא אומרת לכל חבריה: 'תשאלו את סיד מה היא עושה'".