מודעה בבריטניה: דרושות דיילות עם שיער חום ארוך וחזייה במידה B-C

"דרישות: שיער חום ארוך, חזייה במידה BC, מראה קלאסי". לא, זוהי לא מודעה לחיפוש דוגמניות או שחקניות, גם לא נערות ליווי. זוהי מודעה שהתפרסמה בבריטניה לאחרונה לחיפוש דיילות. לא שההגדרה הפולשנית, המיזוגנית והמכוערת הזו לגיטימית בכל מקרה אחר, אבל המודעה הזו היא מזכירה שבמקרה של דיילות, הדרישות המופרכות מרחיקות לכת הרבה מעבר לכל גבול.

אל על מתעקשת לשמור על דמות הדיילת היפה והשותקת

בשביל חברת התעופה המובילה בישראל מה שחשוב בדיילת זה אילו נעליים הן נועלות, מה עובי האייליינר שלהן ושתמיד יזכרו מה תפקידן האמיתי: לחייך ולהיות יפות

לכתבה המלאה

אל תתבלבלו, הדרישות מדיילות לא נגמרות בצבע שיערה ומידת חזייתה. "אישיות קופצנית עם גישה גמישה", מציינת אותה מודעה מושמצת. צמד המילים "גישה גמישה" הוא כמובן שם קוד ל'מישהי שתהיה מוכנה לענות על כל דרישה בלי להתלונן יותר מדי'. "ורבאלית ומתוחכמת, מדויקת עם תשומת לב לפרטים ומסוגלת לנהל מצבים מורכבים". הדרישות האלו, שנשמעות הרבה יותר לגיטימיות, מגיעות רק בסוף רשימת הדרישות ממי שמעוניינת להצטרף לצוות הטיסה, שמשכורתה תעמוד על בין 110-140 אלף ליש"ט בשנה (חצי מיליון שקל בשבילכם).

אז מסתבר שכדי להיות דיילת את קודם כל צריכה להיות דוגמנית, אחר כך אולי לענות על חלק מהדרישות שעומדות בפני כל אשת שירות. משום מה מלצריות, פקידות קבלה או דיילות שלא בצוות אוויר לא נדרשות לעמוד באותם סטנדרטים, למרות שכמובן גם כאן יש יוצאות מן הכלל, למשל כמו מארחות. אבל כשזה מגיע לנשים המספקות שירות בטיסות, נראה שהחברה נשארה כמה עשרות שנים מאחור, כאילו שהשירות שחברות התעופה מספקות הוא יוקרתי יותר מכל שירות אחר (וסורי, אבל טיסות הן מזמן כבר לא עניין יוקרתי ויותר עניין של איזה טרנינג הכי פחות מביך לעלות איתו לטיסה ואיך להצליח להירדם במטוס בכל מחיר).

אבל הדרישות המופרכות האלו מדיילות אוויר לא אמורות להפתיע אף אחד. כן זה מטריד לראות אותן נאמרות באופן מפורש, אבל האם זה לא מטריד יותר כשנשים שמסוגלות לבצע את התפקיד השירותי בצורה הטובה ביותר מופלות לרעה רק בגלל מתמודדות אחרות שנראות טוב יותר? לא מטריד יותר לדעת שהשיקולים האלו מנחים את חברות התעופה מאחורי הדלתות ומותירים המוני מתמודדות על התפקיד בתסכול עצום, מזינים ומכשירים את הדימוי השלילי שמוכתב להן גם כך?

בשנה שעברה דיילות אל על פרצו במחאה על קוד הלבוש שהוכתב להן, לפיו הן מחויבות לנעול נעלי עקב על המטוס בכל עת. והנה שוב נחשפת הסתירה הזו, בין משמעות תפקיד הדיילת נותנת השירות לבין המציאות שלו, בו המראה שלה עומד בראש סדר העדיפויות – לפני הנוחות שתאפשר לה לספק שירות בצורה יותר טובה, נגיד.

תגידו שזה עניין של ייצוגיות? ובכן, כאן עובר התחום האפור שמאפשר לדרישות הללו להתקיים ולשרוד, כשלרוב המפוכחים והמפוכחות שבינינו ברור שיש הבדל בין מראה ייצוגי, אותו כל אישה וכל גבר יכולים לשוות לעצמם במידה נכונה של טיפוח עצמי ולבוש הגון (שיכול להיות גם נוח), לבין נתונים טבעיים אישיים ומדים שפוגעים בבריאות. נעלי העקב האלו הן כמו רגל מכשילה ששמו לאותן דיילות המנסות לספק שירות במהלך טיסה, דבר שהוא גם כך קשה עד בלתי נסבל (כפי שנזכרנו השבוע עם הנוסעים משולחי הרסן שעלו על הטיסות לאומן).

אני לא מנהלת כח אדם ולא מנהלת סוכנות דוגמניות, אבל אין לי ספק שדיילות לא צריכות חזייה במידה מסוימת או נעלי עקב כדי לספק שירות טוב לנוסעים, שהדבר האחרון שמעניין אותם הוא איך נראית האישה שמגישה להם את האוכל הדוחה של המטוס. אפילו כוריאוגרפיה כבר לא צריכה לבוא בחשבון, כשההנחיות לנוסע עברו כבר לפני שנים לווידאו. חיוך רחב, נועם הליכות, אדיבות, ביטחון וסבלנות אין קץ הן תכונות שמקרינות עצמן כלפי חוץ הרבה יותר משיער חום ארוך. אם רק חברות התעופה ישכילו להבין זאת בהקדם, ייחסכו מאיתנו מבוכות קשות כמו זו.