עו"ד נאוה פינצו'ק – אלכסנדר "מאמינה שניתן להתמודד גם עם בעלי עוצמה"

בעולם של מאבקים בין אלה שיש להם לאלה שאין, בין גורמים רבי עוצמה לאנשים מן השורה, בין מערכות סבוכות לצדק פשוט – אין הרבה שמתייצבים לצידם של החלשים. במדינת חוק, בית המשפט אמור להיות שדה הקרב שבו אנחנו נלחמים על הערכים שמגדירים את החברה שלנו. על-אף חוסר האמון ההולך וגובר ברשות השופטת, ולמרות שנדמה שהרשתות החברתיות הופכות למרחב שיפוטי של שיימינג וגרסאות שונות של אמת, עורכי-הדין והשופטים הם עדיין חיילים במלחמה על דמותה של החברה הישראלית.

נאוה פינצ'וק-אלכסנדר, בת 53, עורכת-דין המתמחה בדיני עבודה, לא חוששת לדבר על עבודתה במונחים אידיאליים כאלה. "אני משתמשת בכלים המשפטיים כדי לקדם ערכים שאני מאמינה בהם", היא אומרת, "כמו זכותו של כל אדם לקבל הזדמנות אמתית להתפרנס בכבוד ולהתפתח באופן אישי. אני מאמינה בערך של סולידריות חברתית, שמשמעה עבורי הגינות בין הון לעבודה. כאשר אני מסייעת לעובד שחשף שחיתות במקום העבודה ולכן מתנכלים לו, או עוזרת למעסיק לעצור גזל סודות מסחריים, אני יודעת שאני מקדמת צדק. וכאשר אני עורכת הסכמים קיבוציים אני מקדמת צדק בחלוקת העושר בחברה".

כבר 27 שנים שהיא עוסקת במשפט העבודה ושואפת לתרום באמצעותו ליצירת "חברה סולידרית יותר, שמבוססת על אמנה חברתית של הסכמה חופשית בין מעסיקים לעובדים". כשמני נפתלי ביקש לתבוע את בית ראש הממשלה בגין תנאי העסקה פוגעניים, היא לא פחדה וייצגה אותו עד לניצחון. בית המשפט קבע כי התנהגותה של אשת ראש הממשלה כללה "דרישות מוגזמות, העלבות, השפלות והתפרצויות זעם" (כך על-פי תקציר פסק הדין) – ופינצ'וק-אלכנסדר, יחד עם עו"ד נעמי לנדאו, הובילה את בית המשפט למסקנות חמורות אלה.

"אני מאמינה בערך של סולידריות חברתית". צילום: אריאל בשור

ההתייצבות כנגד מי שמנהיג את החברה הישראלית – וזוכה ממנה לתמיכה רחבה – הייתה מרתיעה רבים, אבל לא אותה. "איני חוששת מיציאה נגד גורמים בעלי עוצמה כיוון שאני מאמינה בתיקים שאני לוקחת", היא אומרת. "אני מודעת לכך שיש ניצול לרעה של הליכי המשפט, בתוך או מחוץ לבית המשפט, על ידי בעלי עוצמה, באופן לא הגון. כדי להגן על מי שאני מייצגת ולתת עצה נכונה, אני תמיד דואגת לבדוק היטב ולהיות ערוכה לגבי העובדות והבסיס המשפטי של כל תיק. אני רוצה להאמין שאנחנו חיים במדינת חוק, שבה כללי המשחק הבסיסיים ברורים ונשמרים ולכן ניתן להתמודד גם עם גורמים בעלי עוצמה, לרבות ראשי ממשלה ונשותיהם".

המחיר לייצוג של נפתלי היה גבוה מהצפוי, שכן בתמורה לפתיחת הצוהר על הנעשה במעונם הרשמי של הזוג נתניהו, נאלצו עורכות-הדין להתמודד עם חשיפה ציבורית רחבה ועמידה מול הזוג החזק במדינה. "לא צפיתי את גודל ועוצמת החשיפה והעניין התקשורתי בתיק", פינצ'וק-אלכסנדר מספרת. "אני אוהבת לשמור על פרטיות מחוץ לבית המשפט, אבל אני מבינה שמאבקים משפטיים מול דמויות ציבוריות מתנהלים היום גם באמצעי התקשורת וחשוב מאוד שהעמדה של הלקוחות שלי תוצג על ידי בדרך הטובה ביותר גם בתקשורת. בסך הכל החשיפה הייתה מחמיאה", היא מסכמת.

"איני חוששת מיציאה נגד גורמים בעלי עוצמה". צילום: אריאל בשור

המשפט המתוקשר הזה אינו מה שהיא מחשיבה כרגע השיא בקריירה שלה, או ההצלחה הגדולה ביותר. זו שמורה מבחינתה לשרה אלחנני, שעליה כנראה לא שמעתם. "העשייה המשפטית מורכבת ממאבקים רבים וממושכים", היא פותחת בהסתייגות, אבל ממשיכה. "אם בכל זאת אני צריכה להצביע על תיק אחד שההצלחה בו הייתה חשובה לי במיוחד , זה התיק של שרה אלחנני, עובדת מדינה שהגישה תביעה כנגד המדינה בטענה שהופלתה בתנאי העסקתה בשל היותה אישה. בתיק זה הראנו כיצד המדינה, שהיא המעסיק הגדול במשק, לא מקיימת אף לא אחד מחוקי השוויון בעבודה כלפי העובדות שלה. בית הדין קיבל את טענותינו במלואן, קבע כי שכרה של העובדת צריך היה להיות יותר מכפול, ופסק לה פיצויים של מאות אלפי שקלים".

הניצחונות האלה לא שייכים רק לה או ללקוחותיה – הם ניצחונות של החוק והשוויון, ניצחונות של הזכויות של כולנו, על חוסר הגינות ואפליה. וכך גם הכישלונות: "החזרת אדם לעבודתו היא עבורי אחד מהסיפוקים הגדולים ביותר בעבודה", היא מגלה. "אני שייכת לדור שחונך להאמין בערך העבודה וחשיבותה לכל אדם מעבר לפרנסה. הפגיעה שנגרמת כתוצאה מפיטורים, במיוחד כאשר מדובר בפיטורים  שאינם כדין, היא גדולה מאוד. לכן כאב לי במיוחד מקרה שבו ייצגתי עובד שחשבתי שהפיטורים שלו אינם חוקיים משום שהם נבעו מכך שקיבל התקף לב וכושר העבודה שלו ירד. לצערי השופט פסק אחרת".

"אני רוצה להמשיך במה שאני עושה היום". צילום: אריאל בשור

היא מודעת לאי השוויון החריף כלפי נשים בשוק העבודה בפרט ובחברה בכלל, אבל לא חושבת שעולם המשפט הוא עולם גברי באופן מיוחד. "עולם המשפט הוא כיום לא יותר גברי מרוב התחומים, ובשנים האחרונות אף יש ריבוי יחסי של נשים בתחום. עדיין, כמו בכמעט כל התחומים, גם בעולם המשפט נשים נדרשות להיות מקצועיות יותר ולעבוד קשה יותר כדי להוכיח את עצמן. "מה שכן מייחד מעט את התחום המשפטי", היא ממשיכה, "ובאופן מיוחד את העולם של סכסוכי העבודה, הוא שמקום העבודה הפך לבלתי יציב ורווי עימותים שנוצרים כתוצאה ממאבקים על משאבים והכרה. אני חשה שכיום, עם השנים ורכישת הניסיון, למדתי את הדרכים היעילות ביותר לסייע ללקוחות שלי ולהגן על האינטרסים שלהם גם במצבים לחוצים ומורכבים אלה".

ומה הלאה? על מה חולמת אישה שמקדישה את חייה לעשיית צדק? תיקון עולם. "אני רוצה להמשיך במה שאני עושה היום", היא אומרת, "ולהגיע לכך שהמשרד שלי יוביל דרך קבע הליכים משפטיים שמתקנים עוולות חברתיות בתחום יחסי העבודה".