כשמנהלת גוגל ישראל פגשה את סמנכ"ל ויקס, שיחה מעוררת השראה

ביום חמישי שעבר התקיים כנס היזמיות של און לייף בשיתוף מלון LINK hotel&hub‬ מרשת מלונות דן. השיחה שפתחה את הכנס הייתה בין עינת נמש, מנהלת הפעילות של גוגל ישראל, וערן גפן, מי ששימש כמנכ"ל 'גפן טים' ונקנה על ידי וויקס ומשמש כיום כסמנכ"ל הקריאייטיב של וויקס. נמש וגפן בחרו לפתוח את השיחה באנקדוטה משעשעת והחליטו לחלוק עם הנוכחים "פדיחה" מביכה שקרתה להם במהלך הקריירה הענפה שלהם.

עינת נמש: "לפני שקיבלתי את המינוי לתפקיד החדש, מינו אותי להיות ההאד אוף דביירסיטי (ראש מחלקת גיוון) בגוגל. אמרתי מגניב. איזה יופי. ואז הגיע שבוע הגאווה. גוגל פועלת הרבה  למען הקהילה הגאה. ואמרתי 'טוב, בשבוע הגאוה נפגיז'. גוגל תומכת. הוצאנו שיר, הפקנו. עשינו שילוט חוצות, הוצאנו מיילים לכל הארגון. מה שאתה לא רוצה. מגיע יום הגאווה, קבענו באיזה מקום מפגש. הגענו לשם מעט מאוד אנשים כשהיינו בטוחים שיגיעו מאות! אחר כך הבנתי שהצועדים רוצים לצעוד עם החברים והמשפחה. זה היה רגע של למידה".

כנס היזמיות של און לייף. צילום: יובל יוסף

 

ערן גפן: "אני חושב שהפדיחה הכי גדולה שהייתה לי – קרתה בתור יזם בניו-יורק. היה סטארטאפ שלקחתי אותו לניו-יורק, ובשבועות הראשונים שלי שם, נקבעה לי פגישה עם סמנכ"ל תוכן ושיווק של HBO. זה היה בחורף. היה כל כך קר ואני לא רגיל לזה. לא נעים לי להגיד – לבשתי מתחת לחליפה גטקס ומין חולצה טרמית שקניתי בריקושט ועם זה יצאתי כי היה קר. ואז הגעתי למשרדים. נכנסתי והרגשתי גל חום. עליתי לפגישה והתחלתי להזיע הרגשתי שאני נשרף. הזעתי בכל המקומות שאפשר לחשוב עליהם".

 

"הבנתי שדברים משתנים ואני חייב לשאול שאלות קשות"

עינת נמש: מאחר ואני מכירה אותך לא מעט זמן אני רוצה לשאול אותך – למה? היה לך הכל – היית הילד הנוצץ והמוערך של תעשיית הפרסום שקיבל פרסים. היו לך עובדים מהממים, חברה מצליחה הלקוחות הכי חזקים בישראל באו אליך. איך החלטת לוותר על זה? קופירייטינג, לכתוב מיילים בשתים עשרה בלילה, כל היום פגישות – למה אתה צריך את זה?

ערן גפן: "זה לא בגלל הכסף, מבחינה כלכלית לא היה הבדל משמעותי. הסיבה האמיתית היא הבנה שהשוק זז. הבנתי שדברים משתנים ואני חייב לשאול שאלות קשות ואז הזמנתי אותך ואת צוות העובדים למפגש ושאלנו שאלות קשות. לאן השוק הולך, איפה 'גפן טים' נמצאת בשוק, ומה הצעת הערך הייחודית שלנו. דרך השיחה הבנתי שיש הזדמנויות ושינויים גדולים. השיחות עם וויקס התחילו כתוצאה מהשיחה הזאת על עבודה איתם כלקוח, ואז נולדה ההצעה שוויקס אמרו 'בואו אלינו ונעשה את זה ביחד'. זה התחיל משאלות של 'איפה אנחנו בתוך העולם היותר גדול'".

עינת נמש: איך בבית החדש?

ערן גפן: "מטורף. וויקס היא מכונה של שיווק ומכונה של יזמות וצמיחה. עקומת הלימוד שלי היא מטורפת. בפעם האחרונה שנסעתי לכיוון וויקס ועברתי ליד הווילה (המשרד הקודם), חשבתי שתהיה לי צביטה בלב. אבל זה לא קרה כי הרגשתי שזה הדבר הנכון. הדבר הכי חשוב זה עקומת הלימוד".

כנס היזמיות של און לייף. צילום: יובל יוסף

"מנהלים טובים יודעים לשלוט על הרגשות שלהם"

ערן גפן: "פגשתי אותך במהלך כמה נקודות בעבודה המשותפת. המפגש המשמעותי היה בקוקה-קולה. תמיד הרגיש שהכל פשוט עבורך. היום כשאני בתוך חברה אני מבין שזה קשה. יש לחצים, ויש פוליטיקה ארגונית ובעיות, איך את תמיד נראית כאילו הכל קל לך?"

עינת נמש: "זה לא קל. אני אומר משהו ברמה האנרגטית. אני חושבת שמנהלים טובים, יודעים לעשות הפרדה רגשית. לשלוט ברגשות ולבוא לעבודה עם האנרגיה והמוטיבציה שאתה רוצה שתהיה בחדר. גם אם היה לך את היום הכי מבאס בעולם או שאשתך עצבנה אותך. אישית, תמיד אני משתגעת מאלו שכל היום עושים קולות אוטובוס של 'אוף אוף אוף'.

ערן גפן: "זה עניין של החלטה או אופי?"

עינת נמש: "גם וגם. כשאני נכנסת לחדר, אני באה לחדר עם האנרגיה והשמחה. אגב, אני מאמינה במנהיגות אותנטית, אם בעלי או הילד שלי מעצבנים אותי אני לא אבוא ואגיד 'לא נורא', אבל אני לא אתן לזה להשפיע לי על כל היום. גם אם הבוס שלי מעצבן אותי אני מתבאסת אבל שולטת ברגשותיי ולא נותנת לדבר הזה לצאת החוצה. זה ברמה האנרגטית. אני חושבת באמת שהייתי מפרידה למקום אישי ולמקום בעבודה. אין מה להיות בהיסטריה. ברגע שאתה מתכנן מראש, מנהל את הביזנס מה הדרמה הגדולה? הרבה פעמים כשעובדים באים אליי בלחץ, אני אומרת להם שזה יכול לחכות לפגישה. זה הרבה עניין של ניהול ואיך אתה מנהל את הדבר הזה. גם עם עובדים שהם נורא מוטיבציוניים ואנרגטיים – אני אומרת רגע, תנהלו את הדבר הזה. אחרת נורא מבלבל הסחף הזה".

ערן גפן: "היית גם בצד של יזמות, שזה רכבת הרים גדולה – לכבוש את העולם או לא. איך שם מנהלים את זה?

עינת נמש: "הייתי ביזמות יחסית יציבה. לא הייתי בסטראטאפ ש'או שהוא יצליח או שיפול'. הקמתי את יקב טוליפ, וזה היה יותר יציב אז לא הייתה לי את רכבת ההרים הזאת. היו לי רכבות הרים אחרות בתוך הדבר הזה. 'טוב לי'? 'אני רוצה או לא רוצה'? 'מאושרת או לא מאושרת?' – אלו שאלות שהעסיקו אותי אז. 

ערן גפן: "ובניהול הקריירה, אם הייתי פותח את מדד המותגים ומסתכל מה המותגים הכי נחשקים לעבוד בהם, נראה שקוקה-קוקה וגוגל היו המובילים, לפחות אז. ניהלת את הקריירה לפי 'מדד המותגים' הזה?"

עינת נמש: לא ניהלתי את הקריירה שלי ואני גם לא מנהלת אותה לפי זה. אני עושה מה שטוב לי".

ערן גפן: "הופתעת מהפנייה של גוגל, כשזה קרה?"

עינת נמש: "כן. פתאום הגיע טלפון 'תבואי לראיונות'. אמרתי לבעלי 'למה דווקא אני, מה אני יכולה בכלל להביא לשולחן הזה?' כי אני לא מבינה גדולה בטכנולוגיה. הבנתי שהשריר הניהולי הוא יותר קובע".

כנס היזמיות של און לייף. צילום: יובל יוסף


ערן גפן
: "היו לך רגעי קושי מבחינת ההתפתחות האישית שלך בניהול וביכולת להתקדם הלאה? מה היית צריכה לצלוח ברמת ההתמודדות?"

עינת נמש: "המשבר הכי גדול שלי היה לצאת מהיזמות. הקמתי את יקב טוליפ, יקב מאוד מצליח. זה היה בכפר תקווה, כפר שמעסיק חבר'ה עם צרכים מיוחדים והייתה שם עבודה מרגשת וכיפית מצד אחד, עם עשיה חברתית מאוד מעשירה. מהצד השני – הדבר הזה שיתק אותי. שיתק לי את החלומות באופן הכי פרוזאי שיכול להיות."

ערן גפן: "כשאתה יזם לפעמים אתה רוצה להקים משהו וזה נראה נורא נכון, וכשזה קורה – אתה אומר לעצמך 'הכנסתי את עצמי לתוך סיטואציה שלא טובה לי כי זה היה נראה לי חלום טוב'. אני חוויתי את אותו הדבר בניו-יורק. זה היה סטארטאפ, הגעתי לניו-יורק ומהרגע שהגעתי, עם כסף של משקיעים, הרגשתי רע, הרגשתי חנוק ושאני רוצה לחזור חזרה. לא יכולתי לעזוב הכל ולחזור לארץ כי הייתי מחויב ולא נעים. הייתי שם שנתיים בגלל המחויבות הזו ואלו היו השנתיים הקשות בחיי. וזה היה כביכול הגשמת החלום היזמי".

עינת נמש: "איך ההרגשה שמשקיעים בך ואתה לא שם?"

ערן גפן: "על הפנים. זה קטסטרופה. אתה מרגיש כישלון ואתה מרגיש שאתה מאכזב את המשקיעים שלך, את עצמך. אתה רוצה לרצות את זה".

עינת נמש: "אני רוצה לקחת אותך רגע אחורה, מהרגע שחזרת מהסטארטאפ לישראל. והחלטת להקים את 'גפן טים'. היה לך חזון נורא גדול והיו לך עקרונות מנחים. מה הם היו?"

ערן גפן: "היה לי חוזה עם עצמי. בניו-יורק הרגשתי רע, חלומות היזמות לקחו אותי למקום לא טוב והבנתי שאני חוזר לארץ ושאני עדיין מקים משהו אבל אנטי-תזה למה שהקמתי קודם. אם מה שהקמתי היה חלום יזמי, סוג של אלטר אגו שאמור לפתור את הכאבים והבורות בחיים, כשחזרתי לארץ אמרתי אהיה יזם אבל ממקום אחר. אני אעשה את מה שמדויק לי ומה שאני טוב בו וכמה גדול שזה יהיה. המיזם נועד לאפשר לעצמי לעשות את מה שאני אוהב. אני אוהב רעיונות וקריאייטיב. אז הבנתי שהתוכנית העסקית שלי לא יכולה להיות כמו של סטארטאפ".

עינת נמש: "כשהצגת לנו, אמרתי לך גפן אין מודל עסקי איך תעשה כסף? ואתה אמרת אל תדאגי אני אעשה.

ערן גפן: "המודל העסקי היה גרוע. היה ברור שזה לא לגמרי הגיוני לכן חתמתי עם עצמי לפני שיצאתי לדרך על חוזה פיזי שנקרא 1.3.5, המספרים התייחסו לשנים. הייתי חייב לעשות תיאום ציפיות עם עצמי כדי שכשיהיה לי קשה אני אוכל להזכיר לעצמי איפה אני נמצא ולא להתבכיין. החוזה אמר שגם בתסריט הכי אופטימי שיכול להיות, בשנה הראשונה אני לא מכניס שקל הביתה. מבין שאני בקושי אתקיים מהיוזמה. שלוש שנים, זה במדבר. כלומר, כשאתה לא ממש יכול להגיד למישהו מה אתה עושה אתה במדבר, וכשגם מבחינה כלכלית אתה במדבר. חמש שנים – עד תחושת הצלחה. הבנתי שאם אצא למסע אצטרך להתאפק 5 שנים עד שאדווח לעצמי שאני מצליח. הלכתי ושאלתי אנשים בתחום השירותים כמה זמן לקח להם עד שהעסק הצליח ושהיה להם תחושה שזה שם, והתסריט האופטימי היה כזה".

כנס היזמיות של און לייף. צילום: יובל יוסף

אז למה בכל זאת יזמות?

ערן גפן: "למה את מתגעגעת ביזמות? דיברנו על הקשיים ואמרנו שיזמות זה סיוט, אבל למה את כן מתגעגעת?"

עינת נמש: "אני לא מתגעגעת, אני מקנאה. כי אבדה לי התחושה שזה 'שלי'. עם הכישלונות ועם ההצלחות – זה שלי. אני מנהלת את גוגל ישראל וזה נהדר אבל אני לא הקמתי את גוגל, זה לא אני. והתחושה הזאת היא הדבר שהכי חסר לי".

עינת נמש: "איזה מסר חשוב לך להעביר בנושא?"

ערן גפן: "יזמות זה מתח בין התאמה לשוק, לבין דיוק עצמי. יש את מה שאתה רוצה לעשות ומה שנכון לך. השוק לא עוצר ומוחא כפיים והעולם לא נעצר ואז עליך להתאים עצמך למה שהעולם צריך. עסקים שמצליחים מצאו את מה שהשוק נורא צריך ואז זה עף למעלה. מצד שני אפשר לעשות את זה אבל אז לאבד את מי שאת בטרייד אוף הזה, בין להיות מדויקת לעצמך ולהביא את המתנה שלך לעולם לבין מה שהשוק צריך ואיך מבינים מה הוא רוצה. זה משחק שאף פעם לא נגמר, ואיזונים שכל הזמן משחקים ביניהם. חשוב לראות את שני החלקים ולהבין שזה לא נגדך. זה מסע מתמיד עד שזה קורה וזה אף פעם לא קל".

עינת נמש: "העולם רוצה מוצרים מעולים. אפשר עד מחרתיים לעשות קמפיינים, זה לא משנה. הכל מתחיל ונגמר קודם כל במוצר ממש טוב".

ועידת היזמיות של און לייףיזמותיזמות עסקיתעינת נמשערן גפן