מכתב פתוח לשרת המדע: "ילדות ישראל צריכות אסטרונאוטית אישה שיוכלו לשאת אליה עיניים"

לשרה שלום, ראשית צרור ברכות על כניסתך למשרד כל כך משמעותי, והיותך אחת מתשע נשים שרות בממשלה החדשה. עקבתי בדריכות אחר דיוני חלוקת התיקים, טרם השבעת הממשלה ושמתי לב שתיק המדע לא פורסם עד הרגע האחרון כמעט. כולי תקווה שזה נובע מכך שרבים ביקשו לעמוד בראש המשרד החשוב הזה והעניין הוכרע רק באחרונה. בדיקה מהירה בהיסטוריית שרי/ות המדע חשפה שאת האישה השנייה סה"כ, המכהנת בתפקיד זה, (קודמתך הייתה שולמית אלוני, שרת המדע והאומנויות בין 1993-1996). כך שמינויך מאוד מרגש הן מין הפן המקצועי והן המגדרי.

משבר הקורונה הוכיח לנו, שהמדע חשוב לביטחונה של מדינת ישראל לא פחות מהצבא החזק שלנו. למעשה אלמלא המדע, העולם היה ממשיך להיות משותק ומבודד והנזקים היו כבדים מנשוא ומהווים איום ממשי. אבל מעבר לפיתוח החיסונים שהצילו את האנושות וקידום הרפואה לטיפול החולים, יש עוד נושא אחד חשוב שכמעט ונעדר מהשיח ואת השרה תוכלי לחולל בו מהפכה – תחום החלל.

שרת המדע והחדשנות אורית פרקש הכהן. צילום מסך מתוך עמוד הפייסבוק

בעוד שכולנו היינו משותקים בבתים, תעשיית החלל הבינלאומית דווקא עבדה במרץ והביאה לפריצות דרך משמעותיות ומרגשות. עידן החלל החדש כבר נכנס לשיאו ומדינת ישראל, יש לומר בכנות, לא מהווה שחקן משמעותי בזירה הבינלאומית. למעשה, תקציב סוכנות החלל הישראלית הפועלת בתוך משרד המדע עומד על 14.5 מיליון דולר (זה כמובן מתייחס לתקופה שבה היה תקציב) ומעמיד את ישראל במקום החמישי מהסוף. אחרינו ברשימה: דרום אפריקה, מקסיקו, איראן וטורקיה. לפנינו ברשימה, בפערים מאוד משמעותיים, ניגריה, הפיליפינים, פקיסטן, ארגנטינה, ברזיל, אינדונזיה, אוסטרליה ועוד.

מדינת ישראל המתפארת בהיותה "סטארט-אפ ניישן" לא יכולה להרשות לעצמה שלא להיות "ספייס סטארט-אפ ניישן" שהרי שוק החלל החדש צומח בקצב מטאורי ולפי התחזיות יגיע לטריליון דולר בתוך 9 שנים בלבד.

 

ורד כהן ברזילי. מנטורית בתוכנית space4women

למדינת ישראל יש תשוקה אדירה לחלל. היא באה לידי ביטוי בחינוך, ביזמות, במדע, בהנדסה. יש לנו את ההון האנושי שיוכל לקחת חלק משמעותי בתוכניות החלל המרגשות הנרקמות, שיובילו את האנושות להקמת בסיס על הירח והתיישבות ראשונה על מאדים. יש לנו מוחות פורצי דרך אבל אין לנו די תקציבים כדי להוציא לפועל ובעיקר לחנך את הדור הצעיר לשוק המחר. ידענו הישגים פורצי דרך בזכות SpaceIL והחללית בראשית, משימת רקיע המתרגשת עלינו לטובה עם האסטרונאוט הפרטי איתן סטיבה, תעשיית הלוויינים הביטחונית והמסחרית הענפה וכמובן האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון ז"ל שנהרג באסון המעבורת קולומביה. כל אלו הוכיחו לנו שאנחנו יכולים לחולל היסטוריה. ולא רק יכולים אלא גם יכולות.

התחלתי את מכתבי בציון דרך משמעותי שאת עשית כאישה, בממשלה ובמשרד המדע ובוודאי גם בתפקידים קודמים ציבוריים שלך. תחום המדע, החלל והתעופה דורשים התייחסות גם מגדרית. השבוע השתתפתי בכנס "נשים ועסקים" שהתקיים בדובאי. במסגרת הכנס, הנחתי פאנל בתחום החלל, התעופה וההייטק בעדשה מגדרית, ולמרות שישבו איתי נשים פורצות דרך בתחום החלל מישראל, נוכל כרגע רק להתקנא בנשים האמירתיות שמהוות 80 אחוזים מתעשיית החלל שם(!)

לפי נתונים שפורסמו באתר space4women של סוכנות האו"ם לענייני החלל החיצון, רק 22 אחוז מהנשים מועסקות בתעשיית החלל. בתפקידים בכירים האחוזים אפילו הולכים ויורדים. אבל באיחוד האמירויות עשו תהליך עומק ארוך ומרשים בשילוב נשים בתחומי המדעים והחלל בפרט והם אפילו נערכים לשלוח אישה ערביה ראשונה לחלל, נורה אל-מטרושי, מהנדסת מכונות בת 28 שעובדת באחת מחברות הנפט במדינה. 

למדינת ישראל יש קאדר מרשים של מוחות. מדעניות פורצות דרך ומהנדסות שיכולות בהחלט להשתלב בתוכניות החלל הבינלאומיות. בנוסף, עלינו לדאוג לדור הצעיר. 90 אחוזים ממקצועות העתיד ידרשו ידע ומיומנויות בתחומי המדעים (מתמטיקה, מדעים, הנדסה, מחשבים) ואולם אחוז הנערות שלומדות תחומים אלו עומד כיום על 30 בלבד, ובחלוקה של מקצועות בעלי דימוי יותר "גברי" אחוזן אפילו מועט יותר והוא הולך ויורד בהמשך הדרך בתארים מתקדמים ובמקומות עבודה.

באחרונה פורסם כי סמנטה כריסטפורטי, האסטרונאוטית האיטלקייה, תהיה האישה הראשונה שתפקד על תחנת החלל הבינלאומית ועיני כל נשות העולם יישאו אליה בהערכה, כמו אל נורא אל מטרושי שנערכת למסע שלה לתחנת החלל הבינלאומית ולתואר האישה הערבייה הראשונה שמגיעה לחלל שהיא למעשה גם האישה הראשונה מכל המזרח התיכון.

על אף השמחה והגאווה הגדולה בנשים פורצות דרך אלו הלב טיפה נצבט. לילדות ישראל אין אסטרונאוטית אישה שהן יכולות לשאת אליה עיניים ולחלום על קריירה כזו בחלל. כולנו ראינו מה עשתה אליס מילר לתחום התעופה, כשנפצה את תקרת הזכוכית לקורס הטיס היוקרתי, זה אמנם לא די ונדרשים הרבה מאוד משאבים לקבע את הנוכחות הנשית בתעופה ובחלל, אבל תארי לעצמך את הרגע שבו נביט אל השמים, נחפש את תחנת החלל שחולפת מעלינו ממעל, ונדע שיש עליה אישה ישראלית עם סרבל של אסטרונאוטית ודגל ישראל. איזה רגע משמעותי זה יהיה לכולנו.

אני כותבת לך מכתב זה בתקווה רבה. קורות החיים שלך מעידים כי קורצת מחומר של לוחמות בלתי מתפשרות, לפיכך את האדם הנכון בזמן הנכון. הובילי את מדינת ישראל להישגים משמעותיים בתחום המדע ובייחוד בחלל ויזמות חלל. תמכי בתהליכי הטמעת חשיבה מגדרית ותוכניות שילוב נערות ונשים בחלל, כולל אסטרונאוטית ישראלית ראשונה. הילחמי בשמנו ולמען הדור הבא על עתיד החלל של ישראל. בדיונים על תקציב המדינה, בזירה הבינלאומית וגם בזירה הביתית.

 

**ורד כהן ברזילי היא מייסדת OUT OF THE BOX , עסק חברתי לקידום יזמות וחדשנות בתחומי החלל והתעופה במערכת החינוך בזירה המקומית והבינלאומית. היא מובילה תוכניות חינוכיות לצמצום הפערים המגדריים והפריפריאליים ולקידום יעדי האו"ם. כהן ברזילי משמשת כמנטורית בתוכנית space4women של סוכנות האו"ם לענייני החלל החיצון (UNOOSA). נבחרה באחרונה לאחת מ-1000 מנהיגים בעולם בתחום החלל על ידי ספייסטק אנליטיק. היא לומדת טיס וחברה באיגוד הבינלאומי נשים בתעופה.

אורית פרקש הכהןהחלל החיצוןמשרד המדע