בת 24 המציאה רובוט שישנה את העולם

כשמריטה צ'נג הייתה ילדה ואמא שלה דרשה ממנה לנקות את החדר שלה, היא דמיינה לעצמה צבא של רובוטים שעושים את העבודה המעצבנת בשבילה.

"הסתכלתי סביבי ולא ראיתי שום רובוטים שיעזרו לי בעבודות הבית", אומרת המהנדסת הצעירה בת ה-24 "באותו הרגע הבנתי שרובוטים חייבים להיות חלק מהמציאות שלנו ומי יעזור לזה לקרות אם לא אני?"

צ'נג היא אחת המדעניות הצעירות המבריקות ביותר באוסטרליה. כששומעים אותה מדברת, יש תחושה שאין הרבה דברים בעולם שהיא לא יכולה לפתור עם קצת מחשבה. ומה הפרויקט האחרון שלה? יצירת זרוע ביונית שאמורה לחולל מהפכה עבור אנשים בעלי מוגבלות בגפיים ברחבי העולם.

ללמד 8,000 ילדות רובוטיקה

במקביל ללימודי התואר הראשון שלה במכטרוניקה ומדעי המחשב באוניברסיטת מלבורן – כאחת מחמש נשים בכיתה של מעל 50 גברים – צ'נג ייסדה את ארגון רובוגלס Robogals, המורכב כולו מסטודנטים ומטרתו לעודד ילדות לעסוק במקצועות מדעיים וטכנולוגיים.

רק 11% מהמהנדסים באוסטרליה הם נשים (רק לצורך ההשוואה- 14% בארה"ב ורק 9% בריטניה). "הייתי מוכרחה להראות לדור הצעיר של הילדות שעיסוק במדע יכול מספק ואפילו מגניב", אומרת צ'נג, "יש מעין תפיסה כזו שהנדסה זה לגברים. בנות לא מתעסקות בהנדסה", היא אמרה.

" כשייצגתי את רובוגלס בירידים, ודיברתי על רובוטיקה אז נערות צעירות ניגשו אליי ואמרו: "אה… אחי עשוי להיות מעוניין בזה" ואני מיד עונה להן : "לא, זה משהו שאת בעצמך יכולה לעשות, זה ממש ממש כיף!" מה שמדהים זה שהן אפילו לא תופסות את זה כאפשרות".

בתוך ארבע שנים, הארגון התרחב לבריטניה, ארה"ב ויפן, והפך למוסד ללימוד רובוטיקה של למעלה מ- 8,000 ילדות באמצעות סדנאות בבתי ספר ואירועים קהילתיים.

להמציא רובוט שיביא לנו כוס מים

עם סיום התואר נחתו עליה מאות הצעות עבודה, חלקן מפתות במיוחד. צ'נג סירבה בנימוס ובחרה לייסד במו ידיה את החברה בה תעבוד. כך נולדה2Mar  רובוטיקה המתמקדת בבניית רובוטים יפים המסייעים לבני אדם בפעולות שוטפות בחיי היומיום.

המוצר הראשון של החברה הוא זרוע ביונית שזכתה לשם Jeva ואמורה לשנות את עולמם של אנשים הסובלים משיתוק בגפיים העליונות. הזרוע מורכבת על כיסא גלגלים, ומסוגלת לבצע שלל משימות נפוצות כמו להרים כוס מים ולקרב אותו לפה. וכיצד מפעילים את הזרוע? פשוט מבקשים ממנה בקול רם.

"הייתי לקראת סיום הלימודים שלי וחשבתי לעצמי: מה אני רוצה לעשות שיהיה גם כייפי, גם מספק וגם יגרום לי להרגיש שאני עושה משהו משמעותי בחיים שלי" מספרת צ'נג .השלב הבא הוא לפתח "זרועות" כאלה עבור כל בני האדם, שיעשו עבורנו כל מיני דברים שלאף אחד אין חשק וכוח לעשות כמו, נגיד, לקום מהספה ולהביא את השלט.

צ'נג גדלה עם אם חד הורית שעבדה ימים כלילות בניקיון בתי מלון. השתיים, שסבלו ממצוקה כלכלית והתגוררו בדיור ציבורי. לאם, כך היא מספרת, הייתה השפעה עצומה בחיים שלה. "היא עשתה את מה שצריך היה לעשות בלי להתלונן וזה מה שראיתי לנגד עיניי כילדה".

ב-2012, צ'נג זכתה בפרס היוקרתי "הצעירה האוסטרלית המבטיחה של השנה", ובכך הצטרפה לג'סיקה ווטסון, האדם הצעיר ביותר שהפליג אי פעם לבדו מסביב לעולם, והשחיין איאן ת'ורפ, הספורטאי האולימפי האוסטרלי המצליח ביותר.

בשנה שחלפה לאחר קבלת הפרס כבר העניקה כ-150 הרצאות בנושא מדע ופמיניזם. היא למדה במהירות להיות נינוחה על במה וכשצופים בה מדברת אל קהל בית האופרה של סידני באחת מהרצאות "טד" שלה, קשה מאוד שלא להיסחף בתצוגה התוססת והרהוטה שלה."איך יכול להיות שהמדינה עושה עבודה כל כך גרועה בהענקת השראה לדור הבא של מהנדסים? " היא שואלת.

מסתבר שצ'נג הצעירה לא חוסכת כלל בביקורת על המדינה בה היא חיה, אוסטרליה. "אנחנו צריכים שיהיה לנו חזון קצת יותר מוצק לגבי העתיד בכל מה שקשור בטכנולוגיה ", היא אומרת. "אם מדינה מתמקדת רק בעבר, אז יהיו מדינות אחרות , עם קצת יותר רעב בעיניים וקצת יותר חדשנות שיעשו כמיטב יכולתן למען עתיד טוב יותר והעתיד שלהן אכן יהיה טוב יותר משלנו".