מה נשאלות נשים בראיון עבודה?

סיגל (שם בדוי), בשנות הארבעים לחייה, היא מנהלת בכירה שמחפשת עבודה. היא מתראיינת בימים אלה לתפקידים בחברות מובילות ומדווחת שהיא נתקלת בשאלה חדשה של מעסיקים אליה: "ומה עושה בעלך?" השאלה הזו מביכה אותה כל פעם מחדש – גם כשאלה אישית שמנוסחת באופן עקיף ופתלתל וגם – כאישה גרושה פעמים ואם חד הורית לשלושה ילדים. איזו תשובה תעביר אותה בשלום לשלב הבא?

עוד באון לייף:

"בכל הראיונות בהם הייתי בזמן האחרון נשאלתי את השאלה הזו, לא משנה מה היה הדרג של המראיין וגם נשים מנהלות שאלו אותי אותה", מתארת סיגל, "זו הדרך החדשה להבין מה הסטטוס המשפחתי שלי ומיד מגיעה גם השאלה: 'בני כמה הילדים'. התחושה שלי היא שיש פה מצד אחד ביקורת ומצד שני בחינה של ההורות שלי לעומת המסוגלות שלי למלא את התפקיד".

חלק מהתפקידים אליהם מתמודדת סיגל כרוכים בנסיעות עסקים לחו"ל, דבר שהיא מורגלת בו מתפקידים קודמים אותם מילאה. "בגלל שהניסיון שלי בינלאומי ואני גם מתמודדת על משרות כאלה – מגיעות גם השאלות: 'אז איך הסתדרת עם הנסיעות עד היום עם הילדים אם את גרושה?'. אני חושבת שזה בא מהמקום של להבין אם נטל גידול הילדים הוא עלי. זה גם כדי לא לשאול אם אני חד הורית, כי יש יותר ויותר כאלה ואצל אישה שהיא מנהלת זה יכול להוות אולי איזשהו אתגר יותר גדול אז ככה מבררים בצורה עקיפה".

סמול טוק עם המרואיינת, או שאלה לא ראויה? צילום: Shutterstock

שאלה שכזו היא סוג של מלכוד עבור נשים, בעיקר חד הוריות כסיגל – אם תענה תשובה מלאה – המעסיק עלול להסס לגבי הסיכוי שלה לבצע תפקיד בכיר , אם תענה: "זה לא רלבנטי" היא עלולה להצטייר כטראבל מייקרית. סיגל: "אני עונה תשובות מלאות. ברור לי שאני צריכה להפיג איזשהו חשש שמבררים אם אוכל לתת את המענה שדורשים ממני. מאחר ואני יודעת שאני מסוגלת לתת את המענה – אפילו יותר מגבר – אני לגמרי נוגעת בזה. בפגישה האחרונה שהיתה לי עם מנכ"ל הוא שאל: 'אז יש לך עזרה? אימא עוזרת לך?'. לא נבוכותי אלא להיפך- עניתי את התשובה האמיתית: 'לא. יש לי עזרה שאני יודעת לקנות אותה בכסף'".

יש דברים שאסור לשאול

כידוע, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר אפליה בעבודה בגין פרמטרים אישיים כגון: הורות, מעמד אישי, גיל, גזע, נטיה מינית, השקפה, שירות מילואים וכדומה. התיקון ה-15 לחוק קובע כי במקרים בהם המעסיק דורש מעובד או מרואיין מידע שהאפליה בגינו אסורה, הוא זה שיצטרך אחר כך להוכיח כי לא הפלה את המועמד בשל המידע שקיבל. כך למשל, אסור לשאול בראיון עבודה: "האם את נשואה? כמה זמן?" או: "האם יש לך ילדים?" או: "האם עברת את גיל 40?" אבל מה עם שאלה המנוסחת באופן עקיף כמו שאלה על בעלך ולא עליך? האם מדובר בסמול טוק עם המרואיינת או בשאלה לא ראויה?

עו"ד ציונה קניג, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה מסבירה שבראיון עבודה אין מקום לשאלות עקיפות: "לשאול מה בעלך עושה – אם זה סמול טוק תמים – זה בסדר אבל אם זה כדי להבין מה המעמד האישי – שזה סוג של אפליה – זה לא לגיטימי. כל שאלה בראיון עבודה צריכה להיות קשורה לאופי ולמהות התפקיד. אם מדובר בתפקיד הדורש נסיעות לחו"ל – יש לפרט במה הוא כרוך ולשאול ישירות: 'האם יש ביכולתך לבצע את התפקיד הזה?'".

רינת קרן-הרמן, יועצת ארגונית ובעלת חברת הייעוץ MIND שעוסקת בגיוס עובדים בכירים לחברות במשק, מאמינה שלמעסיק מטרה אחרת כשהוא שואל שאלה כזו: "השאלה הזו היא לא כדי לבדוק אם את נשואה אלא היא באה להעריך את 'מידת הרעב' שלך: רעב לכסף, למשמעות, לכמה את מפונקת. אם בעלך עובד במשרה בכירה – את מביאה את ה'אקסטרה כסף'. אם את המפרנסת העיקרית – כך גם מתייחסים אליך. זו שאלה שכנראה לא היו שואלים גבר. זה חלק מהתפיסה שרבים עדיין לא השתחררו ממנה שאישה היא המפרנסת המשנית בבית, לכן שואלים את זה גם במשרות בכירות".

גם מנהלות – שואלות את אותן שאלות. צילום: Shutterstock

עם זאת, קרן-הרמן לא חושבת שאישה צריכה להירתע משאלה כזו, גם אם היא מנוסחת בצורה עקיפה: "אנשים גם צריכים להבין מה נשאל במסגרת הראיון ומה במסגרת הסמול טוק. אם אני שואלת – זה בשביל הסמול טוק וכדי להוריד את הלחץ לאנשים בראיון על ידי דיבור על משהו אישי. פעמים רבות אני מדברת עם מרואיינים על החיים האישיים שלהם כי אני באמת רוצה להבין מי האדם שיושב מולי. אני שואלת לפעמים שאלות ממש תמימות וצריך להבין שלא בכל שאלה של מעסיק מסתתרת אג'נדה סמויה".

ומה אישה אמורה לענות?

קרן הרמן: "לענות את האמת. בסוף אנשים באמת צריכים להביא את עצמם. ואם היא גרושה פעמיים עם ילדים ולמראיין זה עושה צמרמורת בכל הגוף –  שלא תלך לעבוד אצלו כי זה יהיה שם תמיד. אני חושבת שזה שאסור לשאול שאלות מסוימות, זה לא נכון. מעסיק באמת צריך להעסיק את האנשים שהוא רוצה ואם לא ישאל משהו למרות שזה מאוד חשוב לו ואז יגלה את זה רק אחרי שלקח מישהו לעבודה – זה לא יעבוד טוב".

עו"ד קניג: "אני לא יכולה להמליץ משהו חד משמעי. כל אישה חייבת לעשות את ההחלטה הזו בעצמה. יש אישה שתגיד: 'השאלה הזו לא רלוונטית ועל כל שאלה שקשורה לעבודה אני אענה בשמחה'. ויש אישה שמרגישה יותר נוח להגיד: 'המעמד המשפחתי שלי לא יפריע לי לבצע את התפקיד שאני רוצה'. כל אישה צריכה להתאים לעצמה את התשובה".

סיגל: "אני כן רואה את האור. יש מקומות, מעטים מאוד אמנם, שאומרים: 'דווקא בגלל שאת אישה יש לך את היכולת גם לנהל בית ולגדל ילדים וגם להצליח ברמה העסקית – דווקא אותך אנחנו רוצים'. יש ניצנים שמראים שמעסיקים כן מבינים שלי יש יותר מה להביא לשולחן מגבר שכל מה שיש לו בראש זו העבודה והוא לא עסוק בבית. אני יודעת לעשות את הכל ביחד אבל צריך לתת לי את הצ'אנס, אבל מה לעשות כשלפעמים זה נפסל כבר בפגישה הראשונה?"