8 נשים פורצות דרך

במאה השנים האחרונות נשים עשו קפיצה דרמטית ומשמעותית במצבן החברתי. בכל העולם החלה התעוררות ועלתה המודעות לזכויות נשים ולמצבן בחברה. רבות ניסו לפעול לשינוי החוקים והמציאות אך היו כאלו שהישגיהן שלהן עצמן, היו השינוי בהתגלמותו ואם בצניעות היו מודים לפורצי דרך בביטוי "על כתפי ענקים", נוכל לקראת יום האישה הבינלאומי להודות לפורצות הדרך האלו ולתקדים שהן יצרו במילים "על כתפי ענקיות". נשים אלו ריסקו את התכתיבים החברתיים ולא נתנו להיותן נשים להפריע להן בדרך, אולי אפילו להפך.

עדה יונת

כלת פרס נובל לכימיה ב-2009 היא בסך הכל האישה הרביעית שזוכה בפרס כשהראשונה היתה מארי קירי ב-1911. כשפרופסור יונת החלה בעבודתה כמדענית צעירה במכון ויצמן על שימוש בקרני רנטגן כדי לפענח מבנה הריבוזום, עמיתיה היו ספקנים ומחקרה נחשב חסר סיכוי, אך פריצת הדרך הגיעה כשיונת למדה על דובים. מסתבר, שאצל דובים במהלך שנת החורף הריבוזומים מתכנסים למבנה דמוי גביש. המבנה הגבישי אפשר ליונת לצלם ברנטגן ומחקרה תפס תאוצה. היא המשיכה לחקור את התחום במשך עשרים שנה עד שהציגה את ממצאיה ואז כבר היה ברור לכל מי שזלזל בה שמחקרה פורץ דרך ומהווה מהפכה בתחום ויאפשר התקדמות אדירה בתחומי הרפואה והתרופות. כשהיא זכתה בפרס נובל ונשאלה על היותה האישה הראשונה שזוכה בתחום הכימיה מזה ארבעים וחמש שנים וענתה "אין כאן ענין של מגדר".

ראניה עוקבי

ואם בחברה היהודית קשה עבור אישה להתקדם בתחום מדעי תובעני, על אחת כמה וכמה בחברות שמרניות יותר.  המון כבוד מגיע לדוקטור ראניה עוקבי, שבשנת 2006 היתה האישה הבדואית הראשונה שקיבלה בישראל תואר דוקטור לרפואה מאוניברסיטת בן גוריון. היום דר' עוקבי עובדת בבית החולים סורוקה בבאר שבע והיא גינקולוגית ומומחית למיילדות והיא נמצאת בדיוק במקום הנכון: יותר ממחצית מהיולדות בבית החולים הן מהמגזר הבדואי. אף על פי שעשתה את הסטאז' שלה בבית החולים רמב"ם בחיפה היא רצתה לעבוד דווקא בנגב שם היא פועלת למניעת תמותת תינוקות, להגברת המודעות למעקב הריון וכמובן, מבינה לעומק את החברה, את מנהגיה ואת השפה. עוקבי רצתה להיות רופאה אך בחברה הבדואית היה קצת קשה להתרגל לעניין. היא הייתה חלק מפרויקט "ניצני רפואה בנגב" של אוניברסיטת בן גוריון, שתיגבר תלמידי תיכונים במקצועות פרה-רפואיים כדי  להגביר את הסיכויים שלהם להתקבל ללימודי רפואה באוניברסיטה. אצל דר' ראניה עוקבי, זה עבד.עד שהיא הגיעה לא הייתה רופאה בדואית בישראל ועוקבי התבטאה בעבר בנושא והביעה תקווה שיבואו רבות אחריה.

רוז'י להר

רוז'י להר שברה את גבולות המגדר כמעט בטעות. היא הייתה חיילת צעירה בחיל השריון, בסך הכל בת תשע עשרה כשפיקדה על קרב מול המצרים. להר שימשה שרטטת מודיעין בסיני. זו היתה שעת בוקר באוקטובר 1956 כשרוז'י ישבה בתוך זחל"ם ושוחחה עם הקשרים. מתוך סקרנות היא שאלה שאלות על הפעלת מערכת הקשר והתשובות התבררו כמועילות מאד כשכמה שעות מאוחר יותר, תוך כדי הסתערות של גדוד השריון, ניתק הקשר בין הכוחות לבין המג"ד. דווקא ממקום שבתה בתוך זחל"ם המודיעין יכלה רוז'י לשמוע בקשר גם את אלו וגם את אלו תוך גילוי תושייה טכנולוגית בשימוש במכשיר שבקושי הכירה וזריזות  מחשבה. היא תפסה את עמדת הקשר והתחילה לתווך בין הפיקוד לכוחות, מעבירה מידע ופקודות. החיילים המופתעים לשמוע אישה בקשר, התקשו להשתכנע "היא מרגלת! אל תקשיבו לה!" אמר מישהו אבל רוז'י התעקשה ובמהרה החיילים החלו מצייתים בכל זאת לקולה של האישה הצעירה. היא פיקדה על הטנקים בהצלחה. על פיקודה המהיר והיעיל על הקרב קיבלה צל"ש מאלוף פיקוד הדרום ואין ספק שבזכותה (ובזכות כמה שאלות סקרניות) ניצלו חיי אדם. בעקבות גבורתה בחר בה עיתון "לאישה" לאשת השנה שלו ביחד עם גולדה מאיר.

רוזה גינצברג גינוסר

עורכת הדין הראשונה בארץ ישראל, נאלצה לריב במשך שבע שנים ארוכות כדי להוכיח שהיא גם בן אדם. זה נשמע מוזר, אבל גינצברג-גינוסר נסעה לצרפת והוסמכה שם בעריכת דין לפני קום המדינה וכשהיא חזרה לישראל היא הגישה את כל המסמכים והתעודות לשלטונות המנדט הבריטי על מנת להירשם כחוק כעורכת דין בפלשתינה דאז. אבל שלטונות המנדט ענו לה שזה בלתי אפשרי כי החוק העוסק בהסמכת עורכי דין מתייחס ל- PERSON והיא לא PERSON אלא WOMAN.  את הרישיון שלה לעסוק בעריכת דין היא קיבלה לבסוף ב-1930 והיא המשיכה את הקריירה שלה כעורכת דין על אפם ועל חמתם של השלטונות הבריטיים, משמשת לבסוף גם כיושבת ראש וגם כנשיאה הבינלאומית של ארגון ויצ"ו.

תת ניצב אהובה תומר

היא עלתה לארץ מאוקראינה בגיל שלוש ומהתחלה צנועה כחיילת בשירות המשטרה עלתה וטיפסה בסולם הדרגות עד שהפכה למפקדת תחנת חיפה- תחנת המשטרה הגדולה בישראל. מי יודעת איפה יכלה להיות היום אילולא נספתה באסון הכרמל ב-2010? היא הפגינה אומץ רב כשעלתה להר, לשטח, על מנת לפקד על הכוחות ולסייע בפינוי וגבורתה עלתה לנו באחת הנשים פורצות הדרך שהיו כאן שהיום ובמיוחד לאור מצב המשטרה היום, היא חסרה פי כמה וכמה. אנחנו מחזיקות אצבעות לנשים בשירות המשטרה שיעלו ויתקדמו בסולם הדרגות ומי יודע? אולי בשנים הקרובות נראה שם שינוי מהותי, אמיתי במשטרת ישראל ואולי אפילו אישה ניצבת ראשונה.

סילבי ז'אן

אם מדברים על אישה שמנצחת גברים במגרש שלהם אי אפשר שלא להזכיר את סילבי ז'אן, הכדורגלנית הישראלית הטובה והמצליחה בכל הזמנים ששברה גם את כל המוסכמות וגם את כל השיאים. ז'אן התחילה לשחק כדורגל עוד לפני שהיתה בישראל ליגה לנשים והגשימה את חלומו של כל כדורגלן ישראלי, יצאה לשחק בחו"ל (נורווגיה) כשהיא ממשיכה לעשות את הבלתי אפשרי כמו להבקיע במשחק אגדי אחד חמישה עשר גולים. לא התבלבלתן, קראתן נכון, משחק אחד, חמישה עשר גולים! ז'אן הבקיעה בקריירה המקצוענית שלה יותר מאלף גולים, היתה קפטן נבחרת ישראל, גרפה תשע אליפויות מדינה ושמונה גביעי מדינה והיום היא ממשיכה לאמן קבוצות כדורגל, כן, גם של גברים. כי שסילבי ז'אן מדברת על כדורגל אז מקשיבים לה ואף פעם לא מנסים להסביר לה מה זה נבדל. טוב, אולי רק מדי פעם.

מפלגת בזכותן

נשות מפלגת "בזכותן" ברשותה של רות קוליאן הן דוגמא מעלפת לשבירת גבולות המגדר. עד שהן הגיעו לזירה, פוליטיקה בעולם החרדי היתה מיועדת אך ורק לגברים, אבל על גבי הרוח של "לא בוחרות לא נבחרות" הן הוכיחו שאישה חרדית היא לא רק קול אוטומטי בקלפי, אלא גם קול שנישא ברמה. כמעט בכל מערכת בחירות בישראל בעשרים השנה האחרונות, היתה מפלגת נישה שהתחילה כגימיק, שצצה וגרפה כמות מנדטים מפתיעה שחייבה את המפלגות האחרות לשתף אותה בקואליציה. זוכרות את מפלגת הגימלאים שבאה והלכה? אנחנו לא מאחלות זאת למפלגת "בזכותן"- להפך, אנחנו בעד שהן ישרדו כאן בפוליטיקה הישראלית לשנים ארוכות, ימשיכו להשפיע ולהוות קול למגזר שעד היום היה חסר יצוג. מי יודע- אולי בעוד עשר שנים אפילו נראה מפלגה חרדית שתשבץ בשיטת הרצ'רצ'?

חנה יפה

אגדות ומיתוסים רבים סובבים את הצנחנים. הכרתי מישהי שהיתה מוכנה להישבע שהכומתה האדומה גורמת לכל בחור צנום להפוך לגבר מסוקס וגם התנהגה בהתאם. אבל דוקא במעוז הגבריות הישראלית היתה אישה אחת שלא נתנה לשום דבר לעצור אותה: חנה יפה. זה פרט טריוויה שלא הרבה מכירים, אבל הוא נכון בהחלט, אישה אחת ואחת בלבד בתולדות צה"ל זכתה לענוד כנפי צניחה עם רקע אדום עדות לכך שצנחה בפעילות מבצעית. יפה שהיתה חובשת בפל"ים טרם קום המדינה, עברה קורס קצינים בג'וערה ועם קום המדינה השתתפה כחובשת במבצעים וחזיתות רבים במלחמת העצמאות. היא למדה סיעוד ואחרי חזרתה לצבא הקימה את יחידת חר"פ 537 "הכירורגית המוטסת". כשהיחידה סופחה לצנחנים, כל הסגל שלה, כולל חנה יפה, עבר קורס צניחה. כך ב-1956, היא הוצנחה לא-טור בסיני עם סיירת צנחנים וכשמוטה גור נפצע, חנה יפה היא שטיפלה בו.

לנשים נוספות בקרו בעמוד הפייסבוק היא-סטוריה