בסוף כולם יגלו שאני מתחזה

לפני קצת יותר משנה פנתה אלי מכרת פייסבוק, נקרא לה שירה. היא פנתה אלי, בהמלצה של חברה משותפת, כיוון שרצתה לפתוח בלוג, ולא ידעה ממה להתחיל. למחרת נפגשנו כדי שאשתף אותה בניואנסים מסוימים שיקלו עליה את העבודה. כמובן שעשיתי את זה כטובה לאותה חברה משותפת. אחרי שבוע ראיתי ששירה פתחה קורס שעוסק בבלוגינג. ומי המרצה? אותה שירה. היום "מומחית בלוגינג" מנוסה, שרק לפני יומיים ישבה איתי, ורשמה בדייקנות את כל ההסברים שלי.

להפוך למומחה בפייסבוק זה קל הרבה יותר ממה שחושבים. תמורת אלפיים ש"ח עוברים קורס קצר או קוראים מדריך אונליין וזהו – אפשר להיות גורו רשתות חברתיות, יועצת שינה או מטפלת בשיטת קריאה לפי הירח. לא משנה כמה לפעמים הזוי התואר של אותו מומחה, הוא תמיד מגיע עם כת עוקבים, שמקשיבים לכל מילה, ומהללים את אותו מומחה ברמה של כמעט האלהה.

על מי את עובדת?

בכל פעם כשמישהו התעקש להגדיר אותי כמומחית לענייני רשתות חברתיות, גם אם לא בפניי, אלא במסגרת איזו שיחה שבמקרה נקלעתי אליה, הייתי מחליפה צבעים, ומבקשת להפסיק לקרוא לי מומחית. הייתי מצטנפת ומתביישת כמו ילדה בכיתה א', שרק הרגע יצאה למסדרון מלא תלמידי בית ספר גדולים. זה לא שאני לא טובה במה שאני עושה, זה לא שאני לא יודעת משהו שאותם מומחים בתחום שלי יודעים. אני פשוט מרגישה שאם אצעד קדימה ואציג את עצמי בתור מומחית, מישהו מאותם האנשים בכיכר הוירטואלית יצעק, כמו הילד באגדה על "בגדי המלך החדשים": 'היא לא יודעת כלום! היא לא מבינה! היא מתעסקת בזה רק שלוש שנים!'.

תסמונת המתחזה עוקבת אחרי לכל מקום. לפעמים אני מסווה אותה לענווה או לצניעות, כדי שלא יגלו שהיא קיימת. זה כמו לשים מייקאפ על חבורות ושטפי דם. לא ניתן להסתיר את תסמונת המתחזה, כי זה מתגלה מיד כשאת מנסה. אז כדי לא לרמוס את הכבוד שלך, את מקפלת אותו בעדינות כאילו ככה צריך, כאילו לזה בדיוק התכוונת . זה קורה, למשל, כשאני משכנעת את עצמי שאני לא כמו כל שאר ה"מומחים", לא בא לי להידמות אליהם. הכול כדי שבסופו של דבר כולם לא יגלו פתאום שאני מתחזה.

תסמונת המתחזה מפריעה לי להתפתח בתחום המקצועי. לא במקרה אומרים שללמד את התחום שאתה מכיר היטב, גורם לך ללמוד בעצמך. אחד הדברים המדהימים שיכולים לקרות למורה זה הפידבק מהתלמידים, השאלות והסקרנות שלהם. במשך שנתיים, כאשר אנשים רבים מסביב, עם ניסיון וידע כמו שלי בדיוק, פתחו קורסים וסדנאות, אני הייתי מתחילה לרעוד מכל רעיון של ללמד. פחדתי שהתלמידים לא יבואו. פחדתי שאם כבר יבואו, אז באמצע השיעור הם יגלו שאני לא יודעת הכל. שאני לא מעניינת. שאני לא מקצועית. שאני מתחזה.

לך מגיעה העלאת שכר? הצחקת אותי

תסמונת המתחזה מפריעה לי גם במו"מ על תנאי עבודה. הנה דוגמא: אני מגיעה לדון בהעלאת השכר שלי, במקום בו אני נחשבת לבעלת יכולות גבוהות, אחת העובדות המוערכות (לדברי מנהל בכיר). לפני המפגש אני אסרטיבית ונמרצת. אני יודעת מה בדיוק אני רוצה ומה בדיוק אני שווה. ברגע שאני נכנסת לחדר עם הדרג הניהולי, האוויר בבועת הביטחון העצמי שלי יורד ברגע. מספיקה הערה אחת של אותו מנהל, הערה שולית, אבל בגללה העבודה שאני עושה כבר לא מושלמת. התוצר שלי פגום. אני לא טובה כפי שחושבים, ולכן לא מגיעה לי העלאת שכר.

אני יוצאת מהפגישה עם דמעות שצורבות לי בעיניים. אני מרגישה לא פחות ממושפלת, הכל בגלל הערת עבודה קטנה שמצביעה על אי דיוק קטן עוד יותר. אני בטוחה שכולם מסביבי כבר שכחו במה מדובר, ורק לי זה צורב בלב כמו פחם לוהט. כל הבטחון העצמי נהרס, כמו מגדל קלפים.

עם כל הצניעות, יצאתי תותחית

התמזל מזלי, ובסוף 2016 נפלה לידיי הזדמנות ללמד כיתת כתיבה. מדובר בבית ספר לכתיבה שלמדתי בו לפני שלוש וחצי שנים, סיימתי בהצטיינות והוא בעצם זה שהפך לי את החיים, וגרם לי להתעסק בכתיבה ובתקשורת. היום אני מנהלת תחום התוכן של בית הספר, ויום אחד הייתי צריכה להחליף מרצה שחלה. כל הלילה עבדתי על מצגת לשיעור, ושיננתי דברים שיהיו מעניינים לתלמידים. בבוקר שישי שמשי עמדתי מול הכיתה ופתאום, כשעיניים היו עלי, הבנתי שאני לא מתחזה. שאני יכולה. שמתי את מערך השיעור והמצגת בצד, ולימדתי כפי שאני יודעת. התחלתי מהחששות שלי, וביקשתי לשמוע את החששות שלהם. אחרי השיעור של שעתיים העיניים שלהם ברקו, ואני הרגשתי שכרגע התגברתי על אחד המכשולים הקשים ביותר בחיי.

לכן בשנת 2017 הבטחתי לעצמי שאני מטפלת בתסמונת המתחזה שלי, וגורמת לעצמי להרוויח יותר כסף מהיכולות והידע שלי. אני אדע לעמוד על שלי מבחינת מיקוח על התנאים. אני אדע לתמחר את עצמי נכון (הו, כמה שזה קשה, כשהשדון של ההתחזות יושב לך על הכתף). אני אדע להפריד בין לתת עצה לבין ללמד, ואם אצטרך ללמד, אני אגבה על זה תשלום בלי להתבייש. כן, אני התביישתי. התביישתי להישמע שחצנית, טענתי כל הזמן כמה הענווה חשובה. נכון, הענווה חשובה בהחלט, אבל הכבוד והבטחון העצמי חשובים לא פחות. אם אני לא אאמין בעצמי אף אחד לא יאמין בי. אני לא עושקת אף אחד, אני בסך הכל מתגמלת את עצמי על היכולות שלי, וזו מנטרה שכנראה אשנן כל יום, עד שלגמרי אסכים איתה.

========================================================

ירדן פלד, מנהל מטה שיווק ודיגיטל ב'מנורה מבטחים':

"תסמונת המתחזה היא תסמונת שמאפיינת נשים רבות ולמרבה הצער, גם בתחום הפנסיוני נשים לוקות באותה תסמונת. הן אומרות לעצמן שזה מסובך, שהן רק מתחזות לנשים קרייריסטיות שמבינות בכסף אבל בפועל, אין סיכוי שהן באמת יבינו עד הסוף את כל העסק הזה. מהמקום הזה הן ממהרות לקבל החלטות שעשויות להיות שגויות בלי שאול את השאלות הנכונות, וחבל. ההחלטות האלה יכולות להפוך את החיסכון הפנסיוני שלהן למשמעותי יותר בטווח הרחוק.

כדי להימנע מהתסמונת הזו ניתן היום להיכנס לאתרים הרלוונטיים, לצפות בסרטוני וידאו עם הסברים מפורטים ולערוך השוואות בין דמי ניהול ותשואות. התגברות על תסמונת המתחזה בחסכון הפנסיוני יכולה לחסוך לך מאות אלפי שקלים בחסכון המצטבר".