השטרות החדשים של רחל ולאה גולדברג כאן כדי לעשות היסטוריה

בימים אלו צפויים להיכנס לארנק שלנו שני שטרות חדשים הנושאים את דיוקנן של רחל המשוררת ולאה גודלברג. סדרת השטרות החדשה, הכוללת ארבעה שטרות בסך הכל, כששניים מהם כבר הוכנסו לשימוש החל מ-2014 ו-2015, מהווה למעשה תקדים היסטורי במדינת ישראל – מדובר בסדרה שכוללת שני דיוקנאות של נשים מתולדות העם היהודי, מחצית מהסדרה כולה. השוויון מתחיל בדברים הקטנים.

אם נערוך רגע חישוב מהיר, נראה כי מתוך 39 השטרות שהודפסו בישראל, רק על שישה מופיעה דמות של אישה (אחת אנונימית וארבע מוכרות). מדובר ב-15% בלבד. לשם ההשוואה, על 33 השטרות הנותרים מופיעים דיוקנאותיהם של 20 גברים (4 אלמונים ועוד 16 מוכרים), כאשר המובילים במניין השטרות שעליהם מופיע דיוקנם הם מייסד מדינת היהודים, בנימין זאב הרצל, והנשיא הראשון של מדינת ישראל, חיים ויצמן, עם שלושה שטרות כל אחד.

עד לשנת 1959 השטרות בהם נעשה שימוש בארץ ישראל נשאו ציורים מופשטים יחסית. לטענת בנק ישראל, הציורים המופשטים הללו לא נשאו חן בעיניי הציבור, ומשגברה הביקורת הוחלט להקים ועדה ציבורית שתקבע את אופי סדרת שטרות חדשה. וועדה זו בחרה בדמויות מחיי היום-יום בארץ ישראל כנושאים ראשיים שהופיעו על חזית השטרות, ובממצאים ארכיאולוגים חשובים כנושאי משנה שהופיעו על גבם. סדרת השטרות שנכנסה לשימוש בסוף שנות ה-60 כללה 5 שטרות, ששוויים נע מחצי לירה ישראלית ועד 50 לירות ישראליות. על 4 מתוך 5 השטרות הופיעו דמויות של גברים אלמוניים – דייג, פועל, מדען וחלוצים, ואילו על חזית שטר של מחצית לירה ישראלית הופיעה דמות של נחלאית המחזיקה סל תפוזים על רקע שדות חרושים.

חצי לירה ישראלית – 1959

בעוד שבסדרת השטרות משנת 1959 הופיעו דמויות אנונימיות על חזית השטרות, סדרת השטרות שנכנסה לשימוש כעשור מאוחר יותר ונקראה "סדרת האישים" התייחסה לדמויותיהם של ארבעה גברים בעלי שם בתולדות העם היהודי – איינשטיין, חיים נחמן ביאליק, חיים ויצמן והרצל.

כשש שנים מאוחר יותר, בשנת 1975, הוחלט לייצר סדרת שטרות בעלי רוחב אחיד, כדי לייעל את ההדפסה והשינוע האוטומטי שלהם. זו היתה הפעם הראשונה בה אישה זכתה להנצחה על שטר ישראלי. סדרה חדשה זו, שכונתה "סדרת השערים", כללה דיוקנים של אישים יהודים מוכרים בחזית השטר ועיטורים של שערי ירושלים בגבם – מבין חמשת השטרות שהופקו במסגרת סדרה זו היה שטר אחד שכלל דיוקן של אישה והוא השטר של 5 לירות ישראליות, עליו הופיע דיוקנה של הנרייטה סאלד – פעילת ציבור ומחנכת שהקדישה את חייה לחזון הציוני ובין היתר הייתה ממקימי ארגון "עליית הנוער".

שטר 5 לירות ישראליות

ב-24 בפברואר 1980 נכנס מטבע חדש לתוקף בישראל: "השקל". ההכנות לקראת הנפקת השטרות והמטבעות החדשים התנהלו בסודיות מוחלטת במשך למעלה משנתיים, כאשר בסופו של דבר, הסדרה שחנכה את המטבע החדש נחשבת עד היום לסדרת השטרות הגדולה ביותר בתולדות המדינה. היא כללה 9 שטרות שונים, משווי של שקל אחד ועד לשווי של עשרת אלפים שקלים. מבין השטרות החדשים, על חזיתו של השטר בעל הערך הגבוה ביותר, הופיע דיוקנה של גולדה מאיר, שכיהנה כרה"מ עד כשנה קודם לכן, לצד עץ מסוגנן עם ענפים השלובים זה בתוך זה.

השקל החדש נכנס בשנת 1985, כאשר שקל חדש אחד היה שווה לאלף שקלים ישנים. גם אז נמשכה המגמה של הנצחת אישים דגולים בתולדות העם היהודי, באמצעות שבעה דיוקנאות שהופיעו על שבעת השטרות החדשים. אך למרות שאנו מדברים כבר על זמנים מודרנים ומתקדמים יותר, שוויון לא נצפה על השטרות: מבין אותם שטרות חדשים, גם הפעם הופיע דיוקן של אישה אחת בלבד, והוא אותו דיוקן של גולדה מאיר שנעשה בו שימוש בסדרת השטרות הקודמת.

עשרה שקלים – 1985 – גולדה מאיר – חזית השטר

על השטרות החולפים תחת ידינו מדי יום לא נראתה אף אישה כבר קרוב ל-20 שנה. בסדרת השקלים שהונפקה בשנת 1999 וכללה רק 5 שטרות, דיוקנאותיהם של הרמב"ם וגולדה מאיר הוצאו מכלל שימוש, בעוד שחמשת הגברים הנוספים מהסדרה הקודמת המשיכו להופיע על חזית השטרות.

קשה להבין איך יתכן שכל כך הרבה שנים אנו מחליפים בינינו מדי יום שטרות שרק גברים מעטרים אותם, ושחוסר שוויון כזה מובהק מתרחש ממש תחת ידינו, אולם מחדל זה עתיד להשתנות סוף סוף בימים הקרובים. כאמור, השטרות החדשים הנושאים את דמויותיהם של שאול טשרניחובסקי (50 ₪) ונתן אלתרמן (200 ₪) כבר נכנסו לשימוש בשנים 2014 ו-2015 בהתאמה. בימים אלו נכנסים למחזור שני השטרות החדשים הנושאים את דיוקנאותיהן של שתיים מהמשוררות הישראליות המפורסמות ביותר.

השטר שעומד על שווי של 100 שקלים נושא בחזיתו את דיוקנה של לאה גולדברג, כשברקע שלה יופיעו פרחי עץ השקד – בהשראת השיר "בארץ אהבתי השקד הפורח" של המשוררת. בחלקו האחורי מופיעה שורה מתוך השיר "ימים לבנים", גם הוא פרי עטה.

100 שקלים חדשים – 2017

 

השטר שעומד על שווי של 20 שקלים נושא בחזיתו את דיוקנה של רחל המשוררת על רקע ענפי דל, בהשראת השיר המפורסם שלה "כנרת". על גב השטר מופיע הציטוט המפורסם "הוי כנרת שלי, ההיית? או חלמתי חלום?" מהשיר "ואולי לא היו דברים מעולם".

20 שקלים חדשים – 2017

חקר השטרות שנעשה בהם שימוש במדינת ישראל מאז הקמת המדינה עוזר להצביע על בעיות מגדריות נוספות שבאו לידי ביטוי בשנים שחלפו, אשר קיבלו מענה רק בעשור האחרון. כך למשל, רק ב-2 מתוך 10 סדרות השטרות שהונפקו במדינת ישראל לאורך השנים קיבלו נשים את הזכות לעצב את מראה השטרות. בעוד שאת סדרת השטרות הקודמת, (כלומר הסדרה השנייה של השקל החדש), עיצבו במשותף המעצבים נעמי רוזנר ומאיר אשל, את סדרת השטרות החדשה עיצבה בבלעדיות המעצבת הגרפית אסנת אשל.

סדרת השטרות החדשה היא גם הראשונה שמתנוססת עליה חתימה של אישה המכהנת כנגידת בנק ישראל. מאז הקמת בנק ישראל, בשנת 1954, כיהנו בתפקיד הבכיר שמונה גברים, כאשר בשנת 2013 קרנית פלוג מונתה לתפקיד הנגידה, לאחר שכיהנה בתור המשנה וממלאת מקומו של הנגיד שקדם לה, סטנלי פישר. 

אז בעוד שההתקדמות לכיוון שוויון מגדרי אכן משמחת, ברור לכל שעדיין יש לאן לשאוף. אנחנו, למשל, נשמח לשמוע שסדרת השטרות הבאה תוקדש רק לנשים ישראליות שתרמו תרומה משמעותית למורשת העם היהודי, תוך כדי מתן ייצוג ראוי גם לנשים מזרחיות.

כסףשיוויון בין המינים