לחיות שבוע שלם רק מקופיקס: האם זה אפשרי?

כבר כמה זמן שאני מתענינת בקופיקס. כקונספט, מדובר בעליה מטאורית של רעיון שהיה אמור להכשל. כשהוכרז שקופיקס תהפוך גם לרשת סופרמרקטים שבה ימכרו כל המוצרים בחמישה שקלים, עלו לי התהיות והשאלות רק התעצמו.

עוד באון לייף:

אחת השאלות שניקרה במוחי כבר הרבה זמן, היא האם באמת יכולה קופיקס בסכום של 5 ש"ח לצייד אותי כצרכנית בכל מה שאני צריכה כדי להתקיים והאם היא יכולה לתת תמורה הולמת לכסף הזה. ממש לא מזמן פתחו בנוסף לסניף קופיקס הרגיל גם סופרקופיקס במרחק הליכה מהבית שלי. החלטתי לבדוק האם זה אפשרי להתקיים שבוע שלם אך ורק על מוצרים שניקנו בקופיקס וכשאני כותבת "להתקיים" אני מתכוונת להכל – אוכל, שתיה, קוסמטיקה… כל צרכי הבית החל בנייר טואלט, דרך שקיות סנדוויצ'ים וכלה בבלונים. גם כשאני יושבת מחוץ לבית – אך ורק קופיקס, גם בפגישות וגם ביציאות עם חברים.

לשם הגילוי הנאות, אציין שבניסוי הזה לא נטלו חלק שותפיי לדירה, זוג חתולים, וזאת משום שהתברר שלא ניתן לקנות בקופיקס מזון יבש עבורם או חול לארגז הצרכים שלהם. כדי לציית ככל האפשר לחוקי הניסוי, לא רכשתי מוצרים עבורם בשבוע הזה והשתמשתי אך ורק במוצרים שניקנו לפני, כדי לא להשפיע על חישוב ההוצאות. כל ההוצאות באותו שבוע על כל מוצר צריכה בסיסי נעשו אך ורק בקופיקס על שלל סניפיה.

אז האם ניתן לחיות אך ורק מקופיקס במשך שבוע? ובכן, מסתבר שזה מורכב יותר ממה שחשבתי בהתחלה.

שמפו ב-5 שקלים?! ינשור לי השיער

אין שום ספק שקניות בקופיקס מוזילות לאין שיעור את סל הקניות, גם פר קניה בודדת וגם בסיכום החודשי הכולל. אצלי, קניה בקופיקס הוזילה את ההוצאות למשהו שנע בין רבע ושליש מה שהייתי רגילה להוציא בסופרמרקטים רגילים, פיצוציות וחנויות נוחות. קודם כל, חישוב פשוט מעלה שברוב המוצרים שדגמתי, קופיקס נמצאת באותה רמת מחיר או זולה יותר מהאריזות הגדולות יותר בסופרמרקטים, למרות המחשבה שכמות גדולה יותר משתלמת יותר. כך לדוגמא, שתי יחידות מלאווח עולות בקופיקס חמישה שקלים. שניים וחצי שקלים למלוואח, אבל בסופרמרקט של רשת גדולה, שש יחידות נמכרות ב- 16.80 כלומר 2.80 ליחידה. במכולת אגב, חבילת המלאווח נמכרה ביותר מעשרים שקלים. הדיאודורנט הלא ממותג של קופיקס עולה חמישה שקלים ומכיל 40 מ"ל אבל מוצר מקביל בסופרמרקט רגיל שמכיל 100 מ"ל עולה 15.80. בחנות של תחנת הדלק הוא עולה 18 שקלים, לא פחות.

מוצרי הקוסמטיקה היו אתגר עבורי. אני רגילה לחשוב על עצמי כעל צרכן מודע ומתוחכם אבל הניסוי הזה הוכיח שאני בוחרת את השמפו והמרכך שלי לפי הריח ולא לפי המחיר. מבחינה פסיכולוגית, היה לי קשה להרים מהמדף שמפו לא ממותג בחמישה שקלים ולא להרגיש פחד ואימה שינשור לי השיער. בדקתי את התווית והתבאסתי לגלות שהמוצר לא מגיע מאירופה אלא מקיבוץ סאסא אבל בקופיקס אין עוד אופציות, אז לקחתי. בבחירה בין סבון נוזלי לא ממותג בכמות יפה לבין שפורפרת קטנה של חברת "דאב", בחרתי בשנייה. גיליתי שני דברים – הראשון, שאני סנובית איומה והשני, שמוצרי הקוסמטיקה הלא ממותגים בקופיקס מצוינים. שטיפת המח של המותגים חזקה כל כך שאנחנו מוציאים כסף על תווית, כן, אני הראשונה שאודה שאני נופלת בפח הזה.

לפני שבוע היה פה ברוקולי, עכשיו אין

אבל קופיקס לא היה רק הצלחה. חלק מהמוצרים לא היו טובים בעיני. הגרנולה הייתה בעיני לא ראויה למאכל אדם ונמסרה אחר כבוד לחברה (שטענה שהיא הייתה דווקא סבירה), הגרעינים הלבנים היו באיכות נמוכה, התה כמעט שבר אותי והביא אותי להפר את החוקים של הניסוי. יש דברים שאי אפשר לקנות בקופיקס בכלל. לא רק מזון יבש לבעלי חיים צריך לחפש במקום אחר, גם את התאומים הבלתי נפרדים גלידה וטמפונים וגם מוצרי קוסמטיקה מתוחכמים יותר כמו מי פנים, קרם לחות והרבה מאד ממגוון הפירות הירקות לא תמצאו שם. ניהול המלאי של קופיקס הוא כזה שבו אני נאלצתי להתאים את עצמי אליהם ולא הם אלי. לפני שבועיים היה אבטיחים אישיים, באתי השבוע ובמקום אבטיחים מצאתי מנגו. לפני שבוע היה ברוקולי, עכשיו אין. רציתי יוגורט לשתיה, אתמול היה, היום לא. האם אפשר לקנות מוצר של חברה אחרת? לא. כי בקופיקס יש רק מוצר אחד לקטגוריה, אם הוא לטעמי, מצוין, אם לא, אין עוד אפשרויות. ולא תמיד יש הכל.

אז התרגלתי להגיע לסופרקופיקס עם רשימת קניות יותר גמישה ולגלות יצירתיות. בשביל המחיר של המוצרים שווה לעשות את זה. במקום גרנולה אכלתי עם היוגורט תערובת שקדים, חמוציות וצימוקים שהם מוכרים והיא דווקא מצוינת. במקום גלידה קניתי ארטיקים. ג'ל הכביסה ומרכך הכביסה נמכרים בבקבוקים קטנים ומדידת הכמות בהם לא נוחה ומעצבנת אז סימנתי את הכמות בדופן של כוס חד פעמית והשתמשתי בה ככלי מדידה מדויק ונח יותר. במקום לקנות לחתולים מעדן פנסי פיסט פינקתי אותם בטונה. זה היה יותר זול והם נהנו יותר. הרבה יותר.

מה שהפתיע אותי במיוחד זה שפתאום, בלי בכלל להתכוון, אכלתי בריא יותר. מגבלת קופיקס ביטלה את הנטייה שלי לקנות בפיצוציות, ומחלקת הפירות וירקות הכל כך פצפונת ומוגבלת של קופיקס פעלה עלי במין קסם מהפנט. פתאום אני לא צריכה לגלגל עגלה למרחקים מטורפים כדי למצוא קישוא, לחפור בהררי סחורה מפוזרת, בין ירקות רקובים וזבובים. הכל נקי, ארוז, מוצג מולי בצורה מרוכזת. בהתחלה ממש התרגזתי מהחבילות. רווקה לבד לא צריכה חמש בננות, שש עגבניות ושבעה בצלים אבל כיוון שאין אפשרות להפריד ולקנות פחות, מה שחשבתי עליו בהתחלה כפוטנציאל בזבוז הפך את הבית לכזה שאוכלים בו נקטרינות ולא ביסלי ומנשנשים פטריות שמפיניון מול הטלוויזיה כי כמה נשארו אחרי הבישולים וחבל שיתקלקלו, במקום לפתוח אריזה של עוגיות.

נרקומנית של צרכנות קפיטליסטית

כמעט נשברתי במהלך השבוע מספר פעמים. בערך ביום הרביעי לניסוי התחלתי להשתגע. לא רציתי לראות את הלוגו של קופיקס יותר לעולם. אבל הבנתי שאני רגילה להיכנס לסופרמרקט עם קול קטן שפועל במפתיע כל פעם שאני עומדת בפני מוצר יקר ומיותר לוחש לי משפטים כמו "מגיע לך", "את עובדת קשה", "פנקי את עצמך", קול ששואב את כוחו מפרסומות פסדו-מעצימות ועצות דלוחות ממגזינים של נשים. האבסורד הוא שאני עובדת קשה כי אני צריכה לממן את כל הדברים שאני מרגישה שמגיעים לי כי אני עובדת קשה ואיכשהו בשבוע הניסוי, נאלצתי לשבור את המעגל. הכל עולה חמישה שקלים. וזהו. קניתי מה שהייתי צריכה, כל מה שהייתי צריכה ורק מה שהייתי צריכה. הרגשתי שאני נרקומנית של צרכנות קפיטליסטית שעברה גמילה בבת אחת.

אז האם אפשר לחיות רק מקופיקס? זה קשה. זה בכלל לא ענין של מחיר או מגוון. בסופו של ענין, זה קם ונופל על היכולת שלנו לוותר. אנחנו מסתובבים בעולם וחושבים שאנחנו צרכנים מתוחכמים ואם יציבו בפנינו מבחר, אנחנו נעשה החלטה מושכלת אבל זה פשוט לא נכון. קופיקס דורשת מאיתנו כצרכנים להאמין לה, לתת בה אמון ולאפשר לה לבחור עבורנו מה טוב לנו. העסקה פשוטה, הסל שלכם יהיה זול משמעותית אבל אנחנו נבחר אותו עבורכם. אם אתם מוכנים לתת לקופיקס את המושכות, אולי הם יצליחו להדהיר אתכם לעבר חסכון משמעותי בהוצאות. אני יכולה לומר שלי, באופן אישי, היה קשה לוותר על השליטה וחשבתי שבסוף הניסוי, הרומן ביני לבין קופיקס נגמר לנצח אבל איכשהו השבוע הסתיים, הבית התרוקן ובמקום ללכת לסופרמרקט ולפצות את עצמי על החוויה הקשה שעברתי עם גרנולה מפונפנת, גלידה של בן אנד ג'ריס ואיזו גבינה מעניינת, פשוט הלכתי לסופרקופיקס, קניתי מה שהיה צריך בבית ו… זהו.

יעל שררצרכנותקופיקסקניות