מה הקשר בין הריבים המתוקשרים של הכוכבות לבין המציאות?

בימים האחרונים ריב טרי מסעיר את הוליווד: מקורבים לאנג'לינה ג'ולי טוענים שהעוינות בינה לבין קולגתה שרליז ת'רון הגיעה לאחרונה לשיאים חדשים, אחרי שנים בהן היא בעבעה מתחת לפני השטח. לטענת המקורות, ת'רון חטפה לאחרונה תפקיד שג'ולי דחתה, מה שאושש מחדש את תחושותיה שלת'רון יש אובססיה כלפיה. "נמאס לה מזה. אנג'לינה מרגישה שת'רון יוצאת מגדרה כדי לסמן לעצמה תפקידים שמזוהים עמה". או-לה-לה, איך אנחנו מתים על זה כשהכוכבות שלנו נחשפות בקלקלתן. אפילו אנג'לינה ג'ולי ושרליז ת'רון הקרובות לשלמות מסוגלות לקנא, הייתם מאמינים?

הריב הגדול הבא של הוליווד? צילום: Shutterstock

אל תאמינו כל כך מהר. ראשית, בואו ניזכר במי אנו מתעסקים פה – בין טיולים וסיוע במדינות עולם שלישי, תפקידים נחשקים, קורס על פשעי מלחמה נגד נשים וטיפול במצבה הבריאותי ובששת ילדיה, ספק אם לג'ולי באמת יש אנרגיות ופנאי להתעסק בעניינים שכאלה. וכן, יש הרבה נקודות דמיון בין השתיים, מבחינות מקצועיות ואישיות. אך גם אם קיימת איבה בין ג'ולי לת'רון, לא סביר שמישהי מבין שתיהן עושה מזה כזה עניין כפי שאותם "מקורבים" ורכילאים נהנים להפיק ולנפח. ובכל זאת התסריט כבר ידוע מראש: בקרוב נראה את השתיים מככבות במדורי הרכילות עם קו מזוגזג והמילה "VS." ביניהן.

אז למה זה קורה? מה גורם לתקשורת להתעסק מדי יום בריב של סלב אחד עם משנהו, או יותר נכון, סלבית אחת עם משנתה? ובכן, לא צריך להיות איש מקצוע כדי להבין שההתנגחויות האלו הן בין הדברים שיוצרים הכי הרבה עניין ומביאות הכי הרבה קוראים. יותר קוראים = יותר כסף, וכבר אי אפשר להיות מופתעים עד כמה רחוק ונמוך ילכו חלק כדי לשרת את המשוואה הזו.

עפרה נגד ירדנה גרסת 2016

על נועה קירל ועדי ביטי שמעתם? בחודשים האחרונים שתי הזמרות המתבגרות כובשות את המצעדים ומככבות בכל פינה אפשרית, כשהן כביכול מתחרות זו בזו על משבצת הכוכבת הצעירה התורנית של ישראל. עד כמה היריבות הזו באמת טעונה ומתסיסה כפי שעושים ממנה בתקשורת וברשתות החברתיות? מספיקה צפייה אחת בכתבה על שתיהן ששודרה בשבוע שעבר ב"ערב טוב עם גיא פינס" וכביכול הציגה רגע של "סולחה" בין שתיהן, כדי לראות כמה הטינאייג'ריות רחוקות מלחוש איבה כלפי השניה – בעיקר נראה שלא ברור להן מה רוצים מהן כששואלים אותן על המריבה המתוקשרת. "אנחנו לא מדברות, אתה לא רואה?" אמרה קירל לכתב של פינס בעודה מחבקת את "יריבתה המרה".

ממש רואים את השנאה בעיניים. נועה קירל ועדי ביטי, צילום מסך מ"ערב טוב עם גיא פינס"

יחד עם זאת, כמעט כל דבר שביטי וקירל עושות זוכה לכותרות בהקשרים מלחמתיים. באחד האתרים הן אפילו כונו "הצ'ילבות של עולם הפופ למתבגרים" (הלו, הן רק בנות 15 זוכרים?). בין השורות ומעבר למעטה הנצנצים, ניכר שדווקא המנהלים האישיים והיח"צנים הם אלה שמלבים את האש. בכתבה של פינס אפשר היה לראות את איש יחסי הציבור של קירל מרחיק אותה מהמצלמה באופן פיזי ברגע שהבין שהכתב עומד לשאול על יריבתה ועוד לפני שקירל עצמה הספיקה להבין זאת. "הכתבים שפנו לראיין את שתיהן קיבלו איסור לשאול כל אחת על המתחרה", דברי פינס בכתבה, וברור שהאיסור הוא מטעם המנהלים, שגם לא טורחים להסתיר זאת. ולמה בעצם שיסתירו, כשבסופו של דבר האיבה המעושה הזו משיגה לשתי הבנות יותר ויותר פרסום ויחסי ציבור?

היריבות הזו בין שתי הזמרות הזכירה לרבים את מלחמת הפופ הכי גדולה בתולדות הזמר העברי עד כה, שהיא כמובן זו של ירדנה ארזי מול עפרה חזה. בשנות ה-80 כבר היה צמא אמיתי לרכילות מקומית בניחוח חו"לי, מה שייצר את התחרות בין הזמרות – שפילגה את המדינה למחנות ואף עוררה תקריות טעונות ואלימות בין המעריצים (זוכרים את תקרית הדיו המושמצת?). בעשרות השנים שחלפו מאז, הדיון על אמינות הקרב הזה עלה פעמים רבות, וכיום כבר ידוע שהוא אמנם התקיים בכל מיני מישורים, אבל לא בין הזמרות עצמן.

"עפרה חזה היתה זמרת מצוינת, אבל לא ברור לי למה בכלל השוו בינינו. הרי באנו ממקומות אחרים, מבחינה אישית ומבחינה מוזיקלית", אמרה ארזי בראיון לישראל היום לפני כשנה. "האמת היא שכבר הפסקתי להילחם בזה. זאת כנראה הקארמה של שתינו. בזמנו, כשעפרה היתה בחיים, שאלתי את מרים בנימיני (אסטרולוגית – נ.ב) מתי הקטע הזה ייגמר. היא ענתה לי, 'ירדנה, זה יהיה איתך לתמיד'".

אם כל מלחמות הפופ היתה בעצם שקר. צילום: ויקיפדיה

התקשורת מעדיפה גישת "הפרד ומשול"

בחזרה ל-2016, ולחדשות הריבים המתוקשרים של הימים האחרונים – ממש אתמול קייטי פרי נתנה התייחסות נדירה לקרב הפופ בו היא מעורבת, מול טיילור סוויפט. "היית מוכנה לשתף פעולה איתה?", שאלה אותה מעריצה בטוויטר. "בוודאי, אם רק תגיד סליחה", אמרה פרי, והציתה תקווה לשלום היסטורי ולכותרות בקרב התקשורת הסנסציונית. התירוץ, אגב, ליריבות ההיסטרית כפי שהיא מוצגת בתקשורת בין שתיהן, הוא עזיבתם של שלושה מרקדניה של פרי לטובת טור של סוויפט. בטח, כי לנשים ששוות מיליארדים אין דברים יותר חשובים ועקרוניים להתעסק בהם.

כמו במקרים האחרים, גם כאן היריבות בין פרי לסוויפט מבוססת גם על מדדים מקצועיים: שתיהן מתחרות על משבצת כוכבת הפופ (הלבנה, יש לציין) הגדולה בעולם, שתיהן הוכתרו בשנים האחרונות בתואר הזמרת הרווחית ביותר, לשתיהן יש שירים שמובילים את טבלאות הקליפים הנצפים ביותר ביוטיוב אי פעם ומחליפים מקומות לעיתים תכופות, לשתיהן יש מחנה מעריצים ומעריצות עצום, הקייטי-קאטס והסוויפטיות, ואולם ברור שמדורי הרכילות מרבים להשוות ביניהן ולחפש את החיכוכים דווקא בחיים האישיים. וכל זאת במקום להכיר בהן כמה שהן – נשים מצליחות בטירוף שמדגימות כל אחת בדרכה אמונות פמיניסטיות וכוח נשי מעורר השראה. על מה לסוויפט יש לבקש סליחה? צריך להקשיב ללחשושי הרכילויות הזוטרים ביותר כדי להבין, או פשוט לרקום קונספירציות הזויות.

למי שבוחר להתעלם מרחשי הרקע וממריבות ממוצאות דווקא קל לראות שסוויפט מביאה לבמות הענק עליהן היא מופיעה ערך הפוך מזה שהמריבות האלו מייצגות. הסקוואד של טיילור כבר הפך לשם דבר, בייחוד בסיבוב ההופעות האחרון ושובר השיאים שלה סביב האלבום 1989 – כמעט בכל אחת מהופעותיה התארחה לצידה חברה אחרת, מחברותיה הקרובות האחיות חיים, קארה דלווין, לורד וסלינה גומז ועד לליסה קודרו וג'וליה רוברטס. גם ברשתות החברתיות, סוויפט מקפידה להציג בכל הזדמנות את האחווה הנשית שמקיפה אותה, מיטיבה לפרגן במילים חמות והרבה מעבר להן לחברותיה הקרובות. היא מוכיחה שלחברות נשית יש הרבה יותר כוח והעצמה, ושגם להן יש ערך תקשורתי שיכול לגרוף עניין ואהדה של קוראים.

ישתפו פעולה? "בטח, רק שתבקש סליחה". סוויפט ופרי, צילום: Shutterstock

נשים נשים, שק של נחשים

מתי בפעם האחרונה שמעתן על ריב בין זמר אחד למשנהו? כל דבר שאולי ידגדג על קצה הלשון בתשובה לשאלה הזו (כמו אייל גולן ופאר טסי, נגיד) הוא פעוט וזוטר לעומת ריבי הענק המנופחים בין הכוכבות. אפילו הקרב בין דרייק ומיק מיל נשכח מהר מאוד מהתודעה, ודרייק חזר להצטייר כבחור היהודי הטוב שמטורף על ריהאנה (אגב לא כזה טוב, הוא עומד לפתוח מועדון חשפנות). שימי תבורי והילדים? אפילו כאן הכל נעוץ באישה אחת, הלא היא יהודית באומן. קניה ווסט מול טיילור סוויפט? גם כאן קים קרדשיאן היא שחקנית הצללים שכבר מזמן מנהלת את המהלכים מאחורי הקלעים. אין ספק שברוב המוחלט של הזמן אנו שומעים על קרבות חתולות, בין סלבית אחת למשנתה.

עוד משחר האנושות גברים העדיפו לראות נשים חזקות כמניפולטיביות ותככניות. "מכשפות" רבות שילמו בחייהן על כך שלא התכופפו בהתאם לסטריאוטיפים ונרצחו בצורות מחרידות. וגם היום, אותו סטריאוטיפ קטלני רודף אותנו ולא פוסח על הנשים העוצמתיות שמככבות מדי יום על מסכים ברחבי כל העולם. למדורי הרכילות נוח להזין את אותה תדמית נשית סכסכנית שוב ושוב, להמציא עוד ועוד קאט פייטס, גם כשהבסיס לסאגה הוא במקרה הטוב שמועה קלושה או עימות קל שבקלים, ולעיתים קרובות גם בלי שום קשר למציאות (ע"ע ירדנה ועפרה). הרי כולנו קנאיות, כולנו נקמניות, כולנו מכשפות רעות שרק מחפשות הזדמנות להחביא רעל במשקה האויבת המרה. בחיאת, אחרי אלפי שנים עם אותו סיפור, לא נמאס לכם לפשט כל דבר ולרדד אותנו לדמויות שטוחות?

סביר להניח שהקנאה של ג'ולי כלפי ת'רוז, אם היא אכן קיימת, שוות ערך לקנאה שלכן לקולגה שנורא חשוב לה להתבלט תמיד בפני הבוס, נניח. בין זה לבין המרירות הנוטפת מהכתבות בנושא יש שנות אור. מהו גרגיר האמת שהוליד את היריבות הקשה בין סוויפט לפרי? כנראה שלא מדובר באותם שלושה רקדנים שעזבו את זו לטובת משנתה. יתכן שאין שם דבר ויתכן שיש שם עניין מקצועי שנסתר מהעין, בכל מקרה ניכר שהשתיים כבר ויתרו מראש על כל ניסיון להילחם בבאזז המתועש סביב הריב הכה קשה, וכבר רוכבות על הגל עם שירים כמו "Bad Blood" שלכאורה נכתבו עליו. אבל הרכילאים הם המרוויחים המרכזיים בסיפור הזה ובכל הסיפורים שנוצרו בתבנית הזו. הם הרי יודעים כמה קל זה להוריד נשים מצליחות לכדי חתולות רושפות וזועפות, והם יודעים עד כמה הקהל שלהם צמא לדם.

יותר חכמות מכולנו. קירל וביטי, צילום מסך מ"ערב טוב עם גיא פינס"

בחודשים הבאים, כמו תמיד, נשמע עוד הרבה על הריבים האלו ועל אחרים, בין אם על זה של ג'ולי ות'רון ובין אם על זה של קורבנות אחרות. בתקווה, אולי בפעם המיליון ואחת כבר נתחיל לראות אותם מזווית אחרת, ספקנית יותר, שתנטרל את התבנית הזו מכוחה המשכר. ובפעם הבאה שתשמעו על ריבים כמו זה המקומי והתוסס בין נועה קירל ועדי ביטי, תזכרו שהריב הזה היה אמור להיגדע באיבו – כבר באותה כתבה של פינס, שהציגה את השתיים מפרגנות זו לזו במה שהוא כביכול רגע נדיר. "זה סתם שטויות, אין שום ריב ויש מספיק מקום לכולם, הכל בסדר", ביטי ענתה בשלווה לכתב ששאל אודות המריבה, כשלצידה קירל מחוייכת ומהנהנת. "אנשים מחפשים, אנשים מחפשים", קירל סיכמה. אולי הן הצליחו ללמוד משהו מטיילור סוויפט על אחווה נשית והעוצמות שיש בה, כי בסופו של דבר, בנות ה-15 האלה יותר חכמות מכולנו.