שרון סטון לא נותנת לתקשורת להכניס אותה לזירת התגוששות מול מדונה

כל מערכת יחסים יודעת עליות ומורדות. גם החברות הוותיקות ביותר ידעו טלטלות קשות, רגעים בהם חברותן עומדת במבחן ודורשת מהן להוכיח את גדלות נפשן. וזה לא שונה בהוליווד, שבה אפילו שהכל נראה נוצץ ומושלם, הריבים המכוערים לעיתים מביאים את כוכביה לשפל חדש. אולם, כפי שמוכיחות מדונה ושרון סטון, זה לא חייב להיות ככה.

מה הקשר בין הריבים של הכוכבות לבין המציאות?

 

כל כוכבת מצליחה מוצאת עצמה בשלב כלשהו בקאט-פייט משפיל, מנופח ומתוקשר. כמה אמת יש בכותרות האלו? האם הסלבס באמת כאלה מניפולטיביות ונקמניות?

לכתבה המלאה

בין השחקנית שרון סטון לבין מדונה שוררת חברות ארוכת ימים, אולם כעת היא ניצבת בפני מבחן, שכמובן זוכה לסיקור תקשורתי סנסציוני ומרעיש. בשבוע שעבר התפרסם מכתב שכתבה מדונה בתחילת שנות ה-90 לשחקן ג'ון אנוס שהיה מאהבה באותו זמן, ועתיד להימכר השבוע במכירה פומבית. במכתב כוכבת הפופ משחררת קיטור על הקריירה שלה, שבאותו שלב לתחושתה לא זכתה להצלחה הראויה לה, בזמן שהיא יורדת על הקריירות של בנות דורה וויטני יוסטון ושרון סטון אותן היא מכנה "בינוניות להחריד".

"הכעסתי כל כך הרבה אנשים שמענישים אותי ולמעשה מכריחים אותי להיות בשקט ולשבת בפינה", כתבה. "אנשים אחרים ופחות מעניינים או מרגשים ממני קוצרים את הרווחים של הדרכים שאני סללתי. אולי כך הרגישו אנשים שחורים כשאלביס נהיה ענק. באופן חד משמע, זה מתסכל לקרוא שלוויטני יוסטון יש את קריירת המוזיקה שאני מאחלת לעצמי ושלשרון סטון יש את קריירת המשחק שלעולם לא תהיה לי. לא כי אני רוצה להיות הנשים האלו, הייתי מעדיפה למות, אבל הן בינוניות להחריד והן מהוות סמל ומופת לכישרון וסוג של סרגל שנועד להשפיל אותי. כל מה שאני עושה הוא כל כך מקורי וייחודי, אני נותנת כל כך הרבה מעצמי, כמו הספר והאלבום שלי, וזה רק מביא לי שיברון לב וכאבים. אני לא חושבת שאני יכולה לשחק את המשחק כדי שיקבלו אותי, אני אינטיליגנטית מדי, יש לי יותר מדי גאווה, נולדתי במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון וכנראה גם במין הלא נכון".

המכתב הטעון והאישי מאוד הזה שנכתב על ידי הכוכבת יחסית בתחילת דרכה, מרגיש היום כמעט מגוחך לאור מעמדה של מדונה בעולם. אולם המילים הקשות של מלכת הפופ עדיין מצליחות לעורר שערוריה גם 25 שנה לאחר כתיבתו. בידי הצהובונים, המכתב הזה הופך היום לכלי המנסה לפלג בין מדונה לבין הקולגה עליה כתבה באותם רגעי משבר, ולהשיג את מה שהרכילאים אוהבים יותר מכל – קרב בין כוכבות.

אבל שרון סטון חכמה מכדי לספק לקהל הצמא לדם את הקרב שהוא רוצה לראות. למעשה, היא מבריקה מספיק כדי לחתום את הסאגה העתיקה הזו בצורה הכי יפה ומכובדת שיש.

"מדונה היקרה", פתחה סטון את פוסט הפייסבוק המגיב לאותן הערות ישנות. "קודם כל, אני חושבת שזה אבסורד שכולם מפרסמים את מכתבייך האישיים – על כן, אני מגיבה בפומבי". המילים שכתבה בהמשך לכך מהדהדות חזק יותר מכל הערה קטנונית ושפלה. "דעי שאני חברה שלך. גם אני ייחלתי להיות כוכבת רוק ברגעים אישיים מסויימים… הרגשתי בינונית כפי שתיארת. אנחנו יודעות, כפי שרק אלו ששרדו כל כך הרבה יודעות, שלנכס לעצמנו את הבינוניות שלנו היא הדרך היחידה לשלוט גם בחוזק שלנו; להפוך לכל מה ששתינו הפכנו. אני אוהבת ומעריצה אותך. לא אתן שיכניסו אותי לזירה נגדך על ידי שום פלישה ליומנים האישיים שלנו. שרון".

הפוסט המרגש בעמוד הפייסבוק של סטון

אפשר להגיד הרבה על הקריירות האמנותיות של שתי הנשים האלו. עניין של טעם, אולי, למרות שההצלחה של שתיהן מדברת בעד עצמה. אפשר גם להגיד הרבה על ההתבטאויות האישיות שלהן, על הדעות והמעשים השנויים במחלוקת, ועל כל המים הרבים שעברו בנהר ב-30 שנותיהן תחת אור הזרקורים. דבר אחד חייבים לתת להן – הן יודעות לשרוד. הן כבר מכירות היטב את הטריקים של כלי התקשורת ליצור הר מעכבר, סערה בכוס תה, ויודעות להתעלות מעליהם.

ולא רק סטון ומדונה הוותיקות למדו בזמן הזה לזהות את התכסיסים הערמומיים של הצהובונים. רק השבוע הזמרת לורד הגיבה על הכותרות המביכות מהחודש החולף שהעמידו אותה במצב לא נעים מול חברתה הטובה טיילור סוויפט, בניסיון ללכלך על שתיהן. "טיילור היא חברה יקרה", אמרה הזמרת. מאחורי הקלעים ניכר שגם "יריבויות" מקומיות כמו זו שניסו לייצר בין נועה קירל ועדי ביטי הן המצאות של הרכילאים, כשברגעים נדירים נראה שדווקא יש ביניהן ידידות והרבה פרגון. המנהלים שלהן, לעומת זאת, יודעים שיריבות כזו יכולה לעורר הד תקשורתי ולגרוף את הרווח היח"צני, למרות שאין דברים בגו.

אז אל תאמינו לכל מה שמוכרים לכם. נועה קירל ועדי ביטי, צילום מסך מ"ערב טוב עם גיא פינס"

אולי גם אנחנו למדנו משהו בזמן האחרון. אולי כבר החכמנו מכדי ליפול לפח הזה שוב ושוב, ולקנות את הריבים המתוקשרים, שאיכשהו תמיד מתרחשים בין כוכבת אחת לאחרת, רק לעיתים נדירות בין גברים. הם לא צריכים את זה הרי, הם לא נופלים לסטיגמה הישנה של מניפולציות נשיות מלוכלכות. ובגלל זה אנחנו מתפלאים כשאישה בוחרת לתמוך ולעמוד לצד חברתה במקום להיכנס לתככים תקשורתיים מפוצצים מולה. אולי אם נפסיק להאמין שנשים הן שק של נחשים ושקרבות החתולות ההוליוודיים הם רק הטבע הנשי בהתגלמותו, הדברים היפים שאמרה שרון סטון על חברתה הוותיקה כבר לא יישמעו כל כך יוצאי דופן. למה שהם יהיו יוצאי דופן ולא סטנדרט של חברות טובה?