אביה של איימי ויינהאוס ממשיך לנצל את הפרסום שלה כדי לגרוף הון גם 6 שנים לאחר מותה

למה עשית לי את זה? היית חייב לבוא עם צוות המצלמה? אכפת לך רק ממה שאתה יכול לצאת ממני?", המשפט הזה נאמר באחת מהסצנות הזכורות והעצובות ביותר בסרט הדוקומנטרי "איימי", כשאיימי ויינהאוס, שברחה עד לסנט לוסיה שבקאריבים כדי לזכות בקצת שקט, נאלצה להיתקל באביה ובצוות הצילום שלו, שהגיעו לשם על מנת לתעד אותה לכדי סרט תיעודי. העלבון שניכר על פניה של איימי, הפכו לאחת התמונות הנחקקות מהסרט, והמשפט הזה די עזר להכריע בשאלה שסבבה סביב ווינהאוס גם בחייה הקצרים (ועוד יותר במותה): האם אביה היה טוב או רע ליהודייה האומללה? התשובה, כאמור, די ברורה, אם כי אביה של ווינהאוס, מיטשל, עדיין טוען שהוא זה שהצליח להחזיק את איימי בחיים עד גיל 27, ואם רק היו מאפשרים לו – היא גם היתה ניצלת מן המוות הצפוי שלה.

 

עוד באון לייף

 

כעת, אחרי שניצל כל מדיה אפשרית על מנת לטעון לכתר אב השנה, פורסם שהוא גם עובד על מחזמר המבוסס על סיפור חייה – כלומר, כפי שהוא רוצה להציג אותו – ושבו יהיו שזורים השירים שלה. "זה יהיה מחזמר שיוצג בווסט אנד", אמר מיטשל ל- Sun. "אנחנו רוצים לעשות משהו שיגרום לאנשים לזכור את איימי על מי שהיא היתה, ולא רק בגלל הסמים והאלכוהול". לכאורה מדובר במשפט לגיטימי של אבא שמעוניין שיזכרו את הבת שלו בצורה חיובית, מה גם שהיום עושים מחזות זמר לכל זמר מצליח – חי או מת – אז למה שווינהאוס לא תזכה לכבוד הזה? אבל כאמור, לא צריך לקחת כל משפט שמיטשל אומר כפשוטו.

 

לאורך כל השנים, מיטשל היה נוכח מאוד בקריירה של בתו. למעשה, זאת היתה גם הקריירה היחידה שלו. אך בעוד שהוא ניסה להציג את עצמו כסוג של ג'יימס ספירס, אבא של בריטני שלקח שליטה על חייה ברגעי ההתמוטטות והצליח לשקם אותה ואת הקריירה שלה תוך שהוא נשאר מאחורי הקלעים, מיטשל הסתמן כסוג של מת'וי נולאס – אבא של ביונסה, שדחף אותה להצלחה מגיל צעיר, ניהל אותה וגזל מכספיה. אלא שבמקרה הזה, בניגוד לקווין בי, לא היתה אישה חזקה שיכלה להעיף אותו, אלא ציפור מרוסקת וחלשה.

 

חברותיה הטובות מילדות, שבחרו לשתף פעולה עם הסרט "איימי" מתוך אמון שהבימאיאסיף קפדיה יציג תמונה אמתית של חברתן, סיפרו שהילדות שלה לא היתה קלה, וכבר מגיל 15 היתה על כדורים אנטי דיכאוניים. גם היציאה המוקדמת שלה מהבית לא מרמזת על יחסי אב ובת חמים במיוחד, ובניתוח פסיכולוגי די פשטני, ניתן לטעון שאם היא היתה גדלה בבית עם יותר אהבה וביטחון, אולי היא לא היתה נגררת למערכת היחסים ההרסנית שהיתה לה עם בלייק פילדר־סיביל – המוזיקאי הכושל שהציג לה את חיי הסקס, סמים ואלכוהול.

 

בסוף תמיד הכל חוזר לבלייק. תמונה: Shutterstock

 

 

שני הגברים האלו, בלייק ומיטש, נהגו בעיקר לרדת זה על זה בכל אמצעי תקשורת שרצה לראיין אותם, ודי מהר גרמו למעריצים של איימי להתחלק לשני מחנות. אבל זו כנראה הטרגדיה הגדולה שלה: העובדה ששני הגברים הדומיננטיים בחייה לא היו ראויים מספיק, ולמעשה שניהם דחפו אותה באופן אינטרסנטי לחלוטין להצלחה, מבלי לספק לה שום רשת ביטחון ומבלי לדאוג לשלומה. היום כולם כבר מבינים היטב את מה שאיימי נאלצה לחוות על בשרה: הרצון העז שהיה לה להרגיש אוהבת, נאהבת ובטוחה, ויחד עם זאת – חוסר האופציות שהיו לה במצב שבו זו נבלה וזו טרפה.

 

אחרי מותה של איימי, לפני שש שנים, היתה ציפייה לכל הפחות ממיטשל לעשות תשובה. להבין את החלק שהיה לו במותה של בתו. אך כמובן שהוא המשיך להתבצר בסיסמאות נגד בלייק, ועם יציאת הסרט "איימי", הוא גם יצא נגדו, בטענה שהוא מגמתי. במקביל, הוא המשיך להישאר בכותרות על ידי ראיונות, הליכה לאירועים מתוקשרים ואפילו הופעות מוזיקליות בהן שר מלהיטיו של בתו. כל אלו גרמו גם לידיעות עכשיו, בדבר המחזמר, להילקח בערבון מוגבל, ובעיקר בכעס גדול. אבל מעבר לזלזול ולמיאוס שאנשים חשים נוכח ההתעלקות של מיטשל על חיינו, אנשים בעיקר תוהים עד מתי הוא יוכל להמשיך לנצל את חיי בתו, למרות שלצערנו היא כבר מזמן לא בין החיים.