אפשר שתהיה רומנטיקה בחיים בלי להיות האישה החלשה שזקוקה להצלה?

אני מיכל לוטן, מוזיקאית וזמרת ויוצרת בת 37 מירושלים, וכמו המון נשים מסביבי אני במאבק מול הרומנטיקה. אני לא רוצה לוותר עליה, אבל היא נשמטת מידי בכל מקרה.

השיר האחרון ששיחררתי נקרא “Lady Falling Down”,  ואני מרגישה שהוא עוסק בדיוק בזה:

"I wish I was a lady falling down / So you could come and pick me off the ground / So you could come and tell me its o.k / So you could come and show me the right way"

כנשים, אחד הארכיטיפים שגדלנו עליהם הוא של האישה חסרת הישע שנזקקת להצלה. למדנו את זה מסרטים הולוודים, משירים, מתרבות הפורנו, כל כך הרבה פירסומות ואימג'ים של אישה עם מבט מפתה אך אבוד בעיניים שכמו אומר "אני זקוקה לך, תציל אותי". למדנו להכיר את המקום הנזקק הזה, למדנו איך להיות נחשקות דרכו ובאמצעותו, ולמדנו שהערך שלנו כנערות, ואחר כך כנשים, נאמד בתפיסה שלנו כנחשקות.

זה לא קל להשתחרר מזה ולנסות ללמוד רומנטיקה אחרת, שאינה מושתתת על הסחרור של להיות חסרת ישע ואז להינצל, כל זה עם המון תשוקה וסוג של תעתוע לגבי משחקי הכוח בנינו כגברים ונשים.

האישה שאני מתארת ב”Lady Falling Down” ערה ויודעת שהיא מעמידה פנים. היא לא באמת חלשה ואף לא באמת נזקקת (אולי אפילו לא עד כדי כך נאמנה), אבל היא מעדיפה לרסן את הכוח שלה, את האסרטיביות שבה, ואת הצורך שלה בחופש, כי היא מאמינה שאם היא לא תעמיד פני חלשה – היא עלולה למצוא את עצמה לבד.

מיכל לוטן. צילום: תמר בנין

הדבר הכי מפחיד עבור נשים, בעיקר בארץ, זה להיות לבד. ואני לא מתכוונת רק ללבד של היומיום, אלא גם לבושה החברתית שהלבד מביא עימו, בעיקר עבור נשים בגילאי השלושים. לפעמים זה מרגיש כמו מלכודת: את לא יכולה לקבל את הפרס", שהוא האהבה, אם את כמו שאת. את חייבת לרסן, חייבת למתן.

אני מרגישה את זה לא מעט, את כמות האנרגיה שנדרשת ממני בכדי להישאר אסרטיבית ונוכחת כשיש גברים בסביבה. את התחושה החזקה של להיות אסרטיבית בלי להתבייש או לרעוד, הכרתי באמצע שנות העשרים של חיי, כשקיבלתי טלפון מאישה שאני לא מכירה, שהציעה לי לבוא לעשות מוזיקה להצגה בתיאטרון לנשים בלבד בירושלים. השבתי לה שזה מפתיע ומשמח, אבל שלא עשיתי דבר כזה מעולם, והיא התעקשה ואמרה שיש לה תחושה בקשר אלי, ושפשוט אבוא. כשבאתי, גיליתי לראשונה שכשאני עובדת ללא נוכחות גברית סביבי, נוח לי להיות אסרטיבית, ואני לא מתביישת לקחת פיקוד.

זאת היתה תגלית גדולה עבורי. הופתעתי עד כמה אני מאוהבת ומורגלת לדמות של חסרת הישע הנידפת ברוח. תהיתי איך אוכל להרגיש מושכת עם תפקיד אחר, או אפילו איך אוותר על להיות מושכת עבור גברים ולא אשים את זה כקריטריון החשוב ביותר של הקיום שלי? ובמקביל תמיד עולה השאלה, האם האסרטיביות הזאת היא חד כיוונית? כשאני עולה על מושב הנהגת של חיי, האם אני מפסידה את הזכות להיות נזקקת או חלשה לעיתים? כי להיות חלש/ה זו זכות יסוד של כל אדם, וזכות חשובה בכל קשר אינטימי בין אם הוא רומנטי או רק חברי.

זה נושא שהעסיק אותי לא מעט באלבום. הצורך להיות פגיעה, נזקקת ואוהבת באומץ, בפראות ובלי בושה ובאופן חשוף.

לדוגמא בשיר נוסף מתוך האלבום, "אוהבת אותך", אני מצהירה בפני גבר שאני אוהבת אותו – אבל מיד מסייגת וטוענת שלא התכוונתי להכביד. בעיני זה סוג של תימצות כל עניין הדייטינג באופן כללי. מאז שהייתי נערה ועד היום, הבעת רגשות נתפסת כדבר מפחיד ומאיים, כמו להחשף בחולשותך, במיוחד לאלו שמפחדים מאינטימיות.

בשיר "תן לי מקום" אני מזמינה את הגבר לאהוב "לכבוד אותם אלו המסרבים לאהוב" – לפעמים זה מרגיש ככה, כאילו אנחנו מסרבים ומסרבות לאהוב. לפעמים זה נראה לי מאוד פשוט, אבל שיש משהו שאני לא יודעת שרוב האנשים בטוחים שנשים אמורות לדעת. כאילו שיש אנשים עם כשרון טבעי למערכות יחסים, ויש כאלו שצריכים להתאמן ולתרגל ולהפצע ולכאוב עוד ועוד עד שיבינו איך להשתחרר מהפחדים והסייגים. ולפעמים אני חושבת שזה רק עניין של מזל.

חווית הקלטת האלבום השני שלי, שגם הוא נקרא "Lady Falling Down" ויוצא בימים אלו, היתה עבורי חוויה גדולה של תיקון. אם בהקלטות של האלבום הראשון שלי הרגשתי לפעמים כמו אורחת באלבום של מישהו אחר, אז להקלטות של האלבום הזה הגעתי אחרי שלוש שנים של הופעות משותפות ועבודה צמודה עם מפיק האלבום איציק פצצתי. לקחנו את הזמן, ובמשך שנה שיחקנו, חיפשנו, התנסנו ויצרנו יחד את האלבום, שני קולות ושני סגנונות מוסיקליים, כשאני נשארת נוכחת בכל צליל וצליל. התיקון הזה התאפשר גם בזכות החברות שלי עם איציק, בגלל האופי שלו כמפיק וכאדם, וגם כי אני גדלתי המון בשנים האחרונות. לקחתי יותר את המושכות לידיים. וכשאני שומעת את האלבום אני מזהה את עצמי בתוכו, והוא מרגש ומשמח אותי. אני אוהבת וגאה באלבום הזה ומרגישה שהוא כל כולו מלא ברבדים וצבעים בפראות ובשקט. כמוני.

מיכל לוטן תופיע במוצ"ש ה-28.10 במועדון האזור, תל אביב, בהופעה חגיגית לרגל השקת אלבומה השני. לאיוונט בפייסבוק

מוזיקה ישראליתמיכל לוטןפמיניזםרומנטיקה