לאכול בכלא, להתקלח ביין: 7 חוויות מטורפות שאפשר לעבור רק בטוקיו

עברתי לטוקיו לפני 5 שנים בעקבות הצעת עבודה של בן זוגי. בספטמבר 2012, חודש וחצי לפני המעבר המיוחל טסתי אליה לראשונה לביקור בן עשרה ימים, כדי להבין לאן בדיוק אני הולכת להגר. אני קוראת להם עד היום "10 ימי תדהמה" על משקל 10 ימי תשובה…

טוקיו הפילה אותי לרצפה בכל כך הרבה מובנים. כל מה שסיפרו לי עליה קודם לא הצליח להעביר אפילו רבע ממה שהיא באמת. כל מה שאומרים על טוקיו- גדולה ומשוגעת, מדהימה ועוצמתית, מוזרה ומלחיצה, נקייה, מסודרת ומודרנית – הוא נכון אבל היא הרבה יותר מזה.

כשמבקשים ממני להמליץ על אתרי חובה בעיר אני תמיד מתחמקת כי האמת היא שאין לי מושג מאיפה להתחיל. יש כאן עשרות מסעדות עם קונספטים מעניינים, חנויות-ענק עם שפע מבלבל, אטרקציות תיירותיות שלא ברור מי תכנן אותן והרבה מקומות מוזרים פשוט מוזרים.

הנה 8 חוויות שתוכלו לעבור אך ורק בעיר הקסומה הזו, את כולן ניסיתי בעצמי:

1.      לאכול במסעדה בעיצוב כלא

אחת מהמסעדות הוותיקות והמוכרות בעיר, נקראת Alcatraz ER על שם בית הסוהר הידוע לשמצה, והיא מציעה חוויה של אסירים. בכניסה למסעדה, כובלים את הידיים של הלקוח באזיקים ולאחר מכן מובילים אותו לתא שלו. המבנה רעוע, אפל ומלוכלך במכוון, יש שולחנות פלדה וגרפיטי על הקירות ואפילו טלוויזיות ישנות כדי להגביר את האפקט. כל אלה נותנים תחושה שאתם מוקפים בפושעים ומשוגעים. כדי למשוך את תשומת לבו של המלצר, צריך לדפוק עם צינור מתכת על הסורגים של התא ולהמתין.

 

אני ביקרתי באלקטרז בחודשים הראשונים שלי בטוקיו ואני זוכרת חוויה משעשעת ומוצלחת בסך הכל. כדי להגיע לתא שלנו נאלצנו לטפס בגרם מדרגות קטן ותלול מאוד. כשהגענו הורו לנו להוריד את הנעליים שלנו (שאותן שמרו לידנו) ונתנו לנו מעין נעליים למקלחת, למקרה שנזדקק להן.

האוכל חביב אבל אין ספק שהעיקר במקום הזה הוא בקוקטיילים הצבעוניים שלא מכילים המון אלכוהול וכמה מהם מוגשים עם כל מיני צעצועי מין בפנים… (אל תשאלו אותי למה) אם אתם רוצים לצלם לעצמכם תמונות מהחוויה, עדיף לשאול קודם את אחד מאנשי הצוות. לרוב הם משתפים פעולה בלי בעיה.

לאתר המסעדה

2.      ללכת למכירה פומבית של דגים

להיות במכירה פומבית זו חוויה בפני עצמה אבל ראיתם אי פעם מכירה פומבית של דג טונה חי? שוק הדגים של צוקיג'י, אחד משווקי הדגים הגדולים בעולם, עמוס בתיירים ובמקומיים צעקניים ואחוזי תזזית ונמכרים בו מדי יום כמויות בלתי נתפסות של דגים טריים. במכירות הפומביות שמתקיימות עד 7:00 בבוקר (השוק נפתח ב-3:00 בבוקר) פשוט מכריזים על סוג הדג בקולי קולות והאנשים בקהל מודיעים כמה הם מוכנים לשלם עבורו. המרבה במחיר חוזר הביתה עם השלל. אם אירוע בסגנון הזה פחות מתאים לכם (בכל מקרה, רק 120 אנשים יכולים להיכנס למכירה בכל פעם), תוכלו סתם לבקר בשוק בשעות הבוקר המאוחרות (פתוח כל יום, חוץ מיום ראשון עד השעה 12:00 בערך). זו עדיין חוויה חד פעמית ומעניינת במיוחד.

לאתר השוק

3.       לישון במלון קפסולה

לא אלאה אתכם בפרטים של מדוע ואיך אבל יצא לי להעביר לילה אחד במלון כזה. חדר במלון קפסולה כשמו כן הוא- בגודל של קפסולה. מדובר בחלל זעיר מאוד, ברוחב גוף אנושי, שמכיל מקום להניח על הראש ושומדבר מעבר לזה, קצת כמו דרגש שינה באוטובוסים בהודו, רק הרבה יותר קלסטרופובי מזה.

אני ישנתי באנשין שינג'וקו (בתמונות) ואין ספק שמדובר בחוויה יוצאת דופן. עבור תרמילאים עם תקציב מדוד מדובר בהצעה סבירה למדי שכן זוהי ככל הנראה אופציית השינה הזולה ביותר בטוקיו, בוודאי זולה יותר משמעותית מלינה בבית מלון קונבנציונאלי. אם אתם לא רוצים לבלות שם לילה שלם, בוודאי תוכלו לשלם רק על השנ"צ בין הקניות.

לאתר המלון

4.      לשחות בבריכת יין

היפנים מתים על מעיינות חמים ויש הרבה כאלו בכל רחבי יפן. אין אחד כזה בתוך טוקיו אבל במרחק נסיעה קצר מהעיר תוכלו להגיע לאקונה שמציע בריכות בעלי טעמים שונים: יין, קפה, תה ירוק וסאקה. ב'וולנטיין דיי' נפתחת בריכה מיוחדת בטעם שוקולד. מדי פעם הצוות שופך את המשקה על הרוחצים בבריכות. אני הייתי בבריכת יין ושפכו עלינו דליים של יין אדום.

לאתר המעיינות

5.      לשתות תה בבית קפה נוסח אליס בארץ הפלאות

יש חמישה בתי קפה נוסח 'אליס בארץ הפלאות' ביפן. בניגוד למה שנדמה, אלו לא רק מקומות קלישאתיים שמגישים אוכל לתיירים נלהבים אלא בתי קפה מעולים באמת שמציעים כורסאות ישיבה מפוארים ונוחים, שולחנות מסוגננים, עיצוב אדריכלי שמתעקש להישאר נאמן לקונספט ומלצריות מקסימות שלבושות תמיד בשמלות לוליטה השואבות השראה מאליס. האוכל יצירתי מאוד כמתבקש מוונדרלנד אבל אני מציעה למי שמבקר בפעם הראשונה פשוט להזמין תה, מעין מחווה למסיבת התה של אליס.

לאתר בית  הקפה

6.      לבקר בחנות מין של 7 קומות

M'sהיא חנות סקס מפורסמת מאוד בעיר בעלת 7 (!) קומות. קחו בחשבון שאסורה הכניסה על אנשים מתחת לגיל 18 ואסור לחלוטין לצלם.  ל-M's יש זרם קבוע של לקוחות, לא רק תיירים. אם תסכימו לאפשר לצוות אתכם עם אחת מהתלבושות בחנות (ולהשאיר את התמונה אצלם) תקבלו הנחה של 20%. אני זוכרת שהגעתי לשם ביום הרביעי שלי בטוקיו וזו הייתה אחת מהחוויות הכי מוזרות ויוצאות דופן שהיו לי.

לאתר החנות

7.      להתפלל שיום אחד תהיו כלב יפני

אחד הדברים הכי בלתי נתפסים ביפן הוא היחס לכלבים. עד שלא רואים את זה בעיניים קשה להאמין לזה. זה המקום היחיד בעולם בו לגמרי עדיף להיות כלב מאשר בן אדם. בטוקיו, ללא ספק, חיים הכלבים המפונקים ביותר בעולם ונראה שתושבי העיר מעדיפים לגדל כלב מלגדל ילד. אנחנו מדברים על חנויות שלמות שמוקדשות רק להם- בגדים בכל הגדלים והצבעים, אקססוריז מושקעים ממש לכלבים (משקפי שמש, רצועות), צעצועים ומשחקים, מכוני יופי וקוסמטיקה לכלבים, מנשאים ועגלות לכלבים, ספא לכלבים, מעיינות חמים לכלבים, ארגון ימי הולדת, טקסי לוויות וחתונותלכלבים, מלונות מפוארים וגסט האוסים אך ורק לכלבים, שיעורי יוגה (!) לכלבים, ערימות של מוצרי מזון לכלבים אבל לא אלה שאתם מכירים אלא דליקטסים של ממש וגולת הכותרת- בתי קפה לכלבים.

כן, אלו בתי קפה בהם בני אדם מגיעים כדי לשחק עם הכלבים השייכים למקום או כדי להביא את הכלבים שלהם לבילוי. כך או כך, במקומות האלה בני האדם הם רק המלווים. היצורים החשובים באמת, אליהם המלצרים והמלצריות באמת מתייחסים חייבים ללכת על ארבע… יש לא מעט כאלה בטוקיו ולקח לי בערך שנה להתרגל לקיום שלהם. בשביל לחזות בתופעה מקרוב נסו את קפה נאו-נאו. מדובר בחוויה בלתי נשכחת.

לאתר בית הקפה

חופשהטוקיוכלבים