פרנסיס מקדורמנד בתפקיד אמא נמרה שיביא לה את האוסקר השני

הגיבורה הזו תכבוש לכם את הלב. היא לא מהסוג המצועצע חלילה, אין לה את היופי של אחת מהכוכבות הגדולות של הוליווד עם השמלות המנצנצות אפילו אם הן שחורות אבל התפקיד שמגלמת פרנסיס מקדורמנד בדרמה הקומית שחורה החדשה "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי"  יכול להביא לה בקלות את האוסקר השני שלה.

מקדורמנד מגלמת את מילדרד הייז, אם שכולה שבתה נאנסה ונרצחה בדרכה לבילוי ותעשה הכל, אבל הכל כדי להביא את הפושעים הנאלחים לדין. בדרך היא וסובביה ישלמו מחיר יקר אבל לא טיפוס כמו הייז תעצור במסע הנקמה הקדוש הזה שיצרה לעצמה, מסע שמטרתו המוצהרת ניעור המשטרה שלא עושה די כדי למצוא את הרוצחים אבל אפילו היא תודה שמטרתו האמיתית היא להוכיח לכולם שהיא אמא נמרה עד הסוף המר, יותר ממה שהייתה כשהבת הייתה בחיים. הייז קונה שלושה שלטים וצובעת עליהם בכתום ושחור את השאלה שלה – מה עושה השריף כדי לפענח את הרצח ומטריפה את העיירה כולה.

פרנסס מקדורמנד כאם השכולה בשיחה בלי רחמים עם השריף הלוא הוא וודי הארלסון  

עלילת "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי" מתרחשת בעיירה קטנה ומוזנחת שגודלה כקיבוץ, עיירה שנשכחה על הדרך ואין בה מקום לזרים. כולם מכירים את כולם, לכולם יש מה להגיד ואף אחד לא ישמור את דעתו בבטן. עיירה שאנשיה, כמו נלקחו מסדרת הכתבות של נדב אייל "הקרב על אמריקה" על החלום האמריקאי ושברו, שמרבית תושביה הבדיוניים כמו האמיתיים בחרו ככל הנראה בטראמפ לנשיאות. לכולם יש נשק, בין אם הם שוטרים או אזרחים, לכולם יש בירה או סיגריה ביד או שניהם יחד. ובתוך החיספוס הזה פרנסיס מקדורמנד עולה כדמות מורכבת, אישה קשה וטוטאלית שמוכנה לעשות הכל בשביל הבת שמתה, גם אם מי שנפגע הוא הבן הטוב שנשאר בחיים. אישה שלא מהססת לפגוע בשריף המקומי הגוסס מסרטן (בגילומו המצויין של וודי הארלסון) או לפגוע פיזית במי שפוגע בה אבל גם מגלה צדדים רכים ופגיעות של אישה מוכת יגון שמחפשת שוב טעם לחייה.

מול סם רוקוול. צילום Merrick Morton

עם אנסמבל שחקנים מהמשובחים שיש, ופסקול שרק בשבילו שווה לראות את הסרט, הייתם חושבים שמדובר בסרט קודר ואפל אבל את אולם הקולנוע שטפו גלי צחוק מדי פעם. התסריט הגאוני לא מאפשר לך להישאר רק בדיכאון.

מקדורמנד אלופה בתפקידים האלה, כמו השוטרת מארג' גאנדרסון ב"פראגו" או אוליב קיטרידג' הדכאונית מהסדרה שנושאת את שמה, כך גם מילדרד הייז היא אישה שהחיים לא חייכו אליה. עם משפחות מפורקות, אלימות והרבה שתיקות, כולן מתרחשות בצדדים המוזנחים יותר של אמריקה, לא ממש דומים למחוזות חייה של השחקנית המדהימה הזו. היא גדלה בפיטסבורג פנסילבניה , בת מאומצת להורים קנדים בבית  שמכונה צווארון כחול, קיבלה תואר שני באוניברסיטת ייל ונשואה כבר יותר משלושה עשורים לג'ואל כהן הבמאי זוכה האוסקר והחצי של הצמד האחים כהן.

השאלה הראשונה של מי שלא צפה וקורא את התקציר היא על איזה ספר זה מבוסס אבל זהו תסריט מקורי וכשכתב אותו מרטין מקדונה הוא חשב רק על מקדורמנד.

"מרטין הכיר את פועלי בקולנוע ובתיאטרון", סיפרה מקדורמנד בפסטיבל טורונטו לכתב ישראל היום דודי כספי.  "בבסיס זה סיפור על התמודדות עם אבל ועם טראומה, והרבה קורה כתוצאה מהדברים הללו. אהבתי מיד את התסריט ואת הדמות של מילדרד והוחמאתי מההצעה, אבל עניתי למרטין בשלילה. אמרתי 'תודה, אבל אני מבוגרת מדיי. אני בת 60 ואני רוצה לשחק את הגיל שלי, אני אוהבת את הגיל שלי'. מאחר שגדלתי במשפחה של צווארון כחול, ידעתי שנשים כאלה לא חיכו עד לגיל 38 ללדת את ילדן הראשון. התלבטנו רבות עד שבעלי פשוט אמר לי לשתוק וללכת על התפקיד".

ארבעה פסלונים גרף הסרט הזה בטקס גלובוס הזהב האחרון, בהם הסרט הטוב ביותר והתסריט הטוב ביותר של מרטין מקדונה שאף ביים (זוכה האוסקר על סרטו ברוז'), סם רוקוול בתפקיד סגן השריף הגזען רפה השכל שכרוך אחרי אמו, וכאמור פרס השחקנית הטובה ביותר לפרנסיס מקדורמנד. בשנה שבה שלושה סרטים עם גיבורות נשיות הם הרווחים ביותר ("מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי" עם דייזי רידלי, "היפה והחיה"עם אמה ווטסון, וכמובן איך לא וונדרמן עם גל גדות) עושה רושם שהסרט הטוב ביותר, כמה מוצדק יהיה אף הוא פרס עם גיבורה ראשית. זה יהיה ניצחון נשי מוחץ אחרי שנה שבה התברר שוב ושוב עד כמה פגיעות היו כוכבות הוליווד אל מול מפיקים, במאים, וקולגות. TIMES UP   לגיבורה שראויה לזכות באוסקר גם אם הייתה רק קטגוריה משותפת אחת לשחקנית או שחקן מצטיין.

 

אוסקרגלובוס הזהבפרנסיס מקדורמנד