ריהאנה שוב מעוררת סערה והפעם אתן צריכות לדאוג

כל מי שנמצאת באיזושהי קבוצת פייסבוק רבת משתתפות ונטולת אג'נדה ספציפית בוודאי נתקלת מדי פעם (או שאולי מדי יום) בסטטוס המבקש המלצה על "משקמת גבות". כן, לצד מקצועות שנעלמים מהעולם, כמו תופרים או סנדלרים, קם מקצוע חדש, שמנסה לתקן את העוול ששנים של פינצטות, חוטים ושעוות עשו לגבות שלנו. בעידן הנוכחי, שבו אומרים לנו שגבות טבעיות ועבות הן באופנה, אנחנו מחפשות מישהי שתצליח להצמיח מחדש את מה שעד לפני כמה שנים התעקשנו לחסל. אלא שעכשיו, לפחות על פי ה"ווג" הבריטי, נראה שגם זמנן של משקמות הגבות הגיע אל קיצו.

על שער גיליון ספטמבר החשוב של המגזין מופיעה ריהאנה, אלא שהפעם השער לא מייצר כותרות בגלל הפרובוקטיביות של התמונות, או בגלל ציטוט בוטה במיוחד של הזמרת, אלא דווקא בגלל הגבות שלה – שהן דקות במיוחד. מסוג הגבות שכבר לא חשבנו שנאלץ לראות אי פעם.

הגבות הדקיקות היו הלהיט בהוליווד של שנות ה-20, בעיקר הודות לכוכבות כמו מרלין דיטיריך ואנה מיי וונג. בשנות ה-60 הן שבו ובגדול, הודות לאייקוניות אופנה כמו טוויגי והשחקנית מיה פארו. בסוף שנות ה-80 כולן רצו גבות טבעיות נוסח ברוק שילדס, אבל בקשה זו התחלפה מהר מאוד בבקשה "תעשי לי אותן דקות-בלתי נראות כמו של קייט מוס". המראה הבחורי-נערי, שקלוויין קליין היה ממבשריו, יחד עם פריחת אופנת הגראנג', שוב העלימו את הנשיות הפרועה והמתפרצת ומרטו ממנה את הסממנים, עד לכדי גבות סמליות בלבד.

חפשו את הגבות של קייט מוס

אך כאמור בשנים האחרונות היינו עדות למהפכת גבות אמתית, כשדוגמניות וכוכבות כמו קארה דלווין ובנות הקרדשיאן העדיפו דווקא להדגיש את הגבות שלהן ולתת להן לפרוח ואף להפוך אותן לסימן היכר. וזהו, נראה ששוב יש שקט בגזרת גזירת הגבות. עד היום.

מאז שהתפרסמו תמונות השער של ריהאנה יצאו לא מעט כתבות וטורים ששואלים בחרדה האם הגבות הדקיקות חוזרות לאופנה (כמובן שהשאלה האם אנחנו חייבות ליישר קו עם האופנה לא רלוונטית, שכן כולם יוצאים מנקודת הנחה שאם אכן ה"ווג" הכתיר מחדש את הגבות הדקות, אנחנו נרוץ בזרועות פתוחות בחזרה אל הפינצטה) ופרשנים מהרו להכריז כי למעשה זה רק עוד חלק מהחזרה אל שאר הטרנדים של שנות ה-90, שכבר התחלנו להרגיש בחנויות וברחוב. במקביל, מחאה ספונטנית של גולשות התחילה לבעבע ברשת, שכולן קוראות שלא ליישר קו עם ה"ווג" ובטח שלא ליישר את הגבות בהתאם לריהאנה.

טבעית. קארה דלווין

אלא שאף אחד לא מתייחס אל המסר החמור יותר בשער של ה"ווג": אי אפשר להתעלם מהקשר שבין הגבות לבין ההתייחסות לגוף כולו לאורך כל ההיסטוריה – בזמנים בהן הגבות הדקות שלטו, שלט גם המראה האנורקטי, שמעלים ומטשטש את הגוף ואת קימוריו ושמאדיר את המראה השברירי-חולני-נערי. לעומת זאת, בזמנים בהן הגבות העבות שולטות באופנה, יש חגיגה של הגוף הנשי, העגול, ויותר פתיחות למשקלים הממוצעים ברחוב.

אנחנו כנראה יכולות להמשיך לחיות באשליות שהזמנים בהן דרשו מאתנו לצמצם את עצמנו חלפו, שהיום דוגמניות פלאס סייז הן כבר לא סוג ז' וכי כעת כבר אף אחד לא יכול לדרוש מאתנו להיכנס למידה מסוימת, אבל בסופו של דבר תמיד יהיה מי שיזכיר לנו שהכל יכול להיות גם רק עניין של עונות, ועונות הן מתחלפות – אם רק נאפשר להן.

הגבות הדקות יכולות לא רק לסמל את החזרה אל הפינצטה, או את החזרה אל שאר הטרנדים של ה-90 שאף אחד לא באמת רוצה שיחזרו, אלא הן יכולות לרמז על חזרת מישטור הגוף, אחרי כל ההישגים הנפלאים שהשגנו בשנים האחרונות. לכן השער של ריהאנה בהחלט צריך להרים כמה גבות – כלומר, בהנחה שעוד יש גבות שאפשר להרים.

למרבה המזל, הגבות האמתיות של ריהאנה עדיין רחוקות מאלו שמופיעות על השער, ולמעשה הן טושטשו במייק אפ שעליו צוירו הקווים הדקיקים הללו. כך שאם ריהאנה לא הסכימה לוותר על הגבות האמתיות שלה לטובת שער גיליון ספטמבר, גם לנו יש עדיין סיכוי לבטל את רוע הגזרה ולהמשיך לחפש בשקט המלצה למשקמת גבות מעולה.

גבותווגקרדשיאןריהאנה