הרגעים שהפכו את אמי 2019 לאחד החשובים בתולדות הטקס

באופן מעט מהפכני, טקס האמי שהתרחש בלילה שיקף במדויק את המציאות שמתרחשת גם מאחורי המסכים. אמנם עדיין היו שמלות יפות ואנשים נוצצים ועשירים, אבל נראה שגם להם כבר נמאס מהעמדת הפנים והאסקפיזם המפורסם של השואו-ביז. וכך, בין התמנגלות והאדרה עצמית של הכוכבים, זכינו לשמוע לא מעט נאומים בעלי מסרים פוליטיים ואפילו מחתרתיים. בין אלו גם הנאום של פטרישיה ארקט, שהזכירה את אחותה, אלכסיס, טרנסג'נדרית שנפטרה ב-2016 מסיבוכים הנובעים מאיידס. ארקט הקדישה את הזכייה בפרס שחקנית משנה במיני סדרה "האקט" לאחותה, ואמרה: "בליבי אני כל כך עצובה. איבדתי את אחותי אלכסיס ואנשים טרנסיים עדיין נרדפים. אני באבל כל יום בחיי, אלכסיס, ואני אהיה כל שארית חיי, עד שנשנה את העולם כך שאנשים טרנסיים לא יהיו נרדפים יותר. תנו להם עבודות. הם בני אדם; בואו ניתן להם לעבוד", אמרה ארקט וזכתה לתשואות נלהבות, במיוחד מהשחקנית הטרנסית לוורון קוקס, שנפנפה בדגל הגאווה.

עוד זכתה לתגובות נלהבות, ובצדק, זו השחקנית מישל וילאמס, שקיבלה פרס על הופעתה במיני סדרה ״פוסי/ורדון". בנאום בזכייה שלה היא התייחסה לזלזול המופנה כלפי נשים בתעשייה בנשים ולפערי השכר שעדיין שולטים בהוליווד, ובעולם כולו. "תודה רבה לאקדמיה לטלוויזיה ועל הצוות המדהים שעבדו כל כך קשה כדי להרים את סדרת הטלוויזיה הזו. במיוחד לך, סמי רוקוול. אני יודעת כמה עבדת קשה. אני רואה בכך הכרה במה שאפשר להשיג כאשר אישה אמונה על הצרכים שלה, כשהיא מרגישה מספיק בטוחה בכדי להביע אותם, ומכובדת מספיק כדי שהם ישמעו. כשביקשתי שיעורי ריקוד נוספים שמעתי 'כן', שיעורי קול נוספים – 'כן', פאה אחרת, זוג שיניים תותבות שלא היו עשויות מגומי – 'כן'. וכל הדברים האלה הם דורשים מאמץ והם עלו יותר כסף, אבל הבוסים שלי מעולם לא הניחו שהם יודעים טוב יותר ממני לגבי מה שאני צריכה כדי לעשות את העבודה שלי וכדי לכבד את גוון ורדון", אמרה וילאמס ובכך למעשה חשפה את התנאים והסטנדרטים ששולטים בתעשיית הקולנוע, משום שהיא מציינת עד כמה ההקשבה וההיענות לצרכים – שנראית לנו כטריוויאלית – אינה מובנת מאליה.

עוד המשיכה וילאמס ואמרה: "אני רוצה לומר תודה רבה ל- FX ולאולפני פוקס 21 שתמכו בי לחלוטין ושילמו לי באופן שיווני כי הם הבינו שכשאתה מעריך אדם, זה גורם לאותו אדם להתחבר לערך הפנימי שלו. ואיפה הוא משקיע את הערך הזה? הוא משקיע אותו בחזרה בעבודה, וכך, בפעם הבאה שאישה ובעיקר אישה צבעונית – מכיוון שהיא עומדת להרוויח 52 סנט על כל דולר שירוויח המקבילה הגברית הלבנה שלה – תגיד לכם מה היא צריכה כדי לעשות את העבודה שלה – תקשיבו לה, תאמינו לה, כי יום אחד היא עשויה לעמוד מולכם ולהגיד תודה שאפשרתם לה להצליח בגלל סביבת העבודה שלה ולא למרות".

דבריה של וילאמס הם המשך ישיר למחאה שהתחילה בימים האחרונים ברשת, תחת האשטאג NotWorthLess# שבמסגרתה נשים שנמצאות מאחורי הקלעים של תעשיית הבידור, כמו כותבות, מפיקות ועוזרות, החלו לחלוק את הסיפורים האישיים שלהן, שקשורים לפערי שכר.

רגע מרגש נוסף נרשם כאשר ג'רל ג'רום זכה בפרס השחקן הטוב ביותר במיני סדרה "כשהם רואים אותנו", המבוססת על סיפורם של "החמישייה מסנטרל פארק", שהורשעו כנערים בפשע שלא ביצעו וישבו בכלא במשך שנים. אותם חמישה, שהשנה סוף סוף זכו להכרה בסיפורם, נכחו באולם, וכצפוי המצלמה לא פספסה את הרגע המרגש שבו ג'רום מקדיש להם את הפרס על רקע מחיאות כפיים של הקהל.

ותראו איך אופרה התרגשה מהזכייה: 

כל הרגעים האלו משמעותיים ומרגשים בפני עצמם, אבל כאמור הם מביעים מגמה שהתחילה עם התפרצות תנועת METOO וכרגע רק ממשיכה ומתחזקת, שבמסגרתה תעשיית הבידור כבר לא רואה עצמה כבועה נוצצת שנמצאת מעל לחיים עצמם – אלא היא החיים עצמם. גם היצירות עצמן כבר לא תלושות מהמציאות אלא מתכתבות איתה, וגם האמנים מבינים את גודל האחריות שהבמה מעניקה להם, ובוחרים סוף סוף לנצל אותה לא (רק) לטובת קידום פרסומות והקריירה האישית, אלא למטרות נעלות יותר.   

ובכל זאת, אי אפשר לסיים גם במילה אחת של טראש על "משחקי הכס", שהזכייה בפעם הרביעי בפרס סדרת הדרמה הצליחה להוציא מהצופים בבית תגובות משעשעות ואפילו מרושעות, זאת לאור הביקורות הרבות על איכות העונה. אבל למרות הסוף הנוראי של הסדרה, הזכייה הזו הייתה מוצדקת ולו רק כדי לראות שוב את נציגי הקאסט על במה אחת. וטוב, גם בשביל החיבוק רב המשמעות בין סופי טרנר (סנסה) לקית הרינגטון (ג'ון סנואו בשבילכם), על רקע הדיווחים על תהליך הגמילה שהוא עבר והשמועות על הגירושים.

 

#MeTooהוליוודמישל ווילאמספערי שכרקולנוע