נטע ברזילי ממש לא מעצימה נשים בקליפ החדש של "באסה סבבה" – וחבל

עזבו את השיר, עזבו את הסטיילינג, עזבו מיליון שקלים, עזבו את הקרנף. אני הרבה יותר מוטרדת מהמסר של "באסה סבבה" החדש של נטע ברזילי, ואין מה להישאר במתח כמו שמערך היח"צ המשומן עשה מעולה לפני שהשיר שוחרר לאוויר – הבעיה מגיעה ממש בהתחלה.

בקליפ נראית נטע ברזילי עומדת להינשא לגבר מצודד, אבל שנייה לפני החלפת הנדרים בכנסייה הוא מתחרט, עוזב את הידיים של ברזילי, לוקח צעד אחורה ומתחיל לברוח ממנה. אני לא יודעת אם זה ממש ממנה או מהרגע המלחיץ (סטראוטיפ מדכא מספר אחת, גברים לא רוצים להתחתן), אבל כבר כתבתי פעם על הכלל החשוב שסבתא לימדה אותי – אסור לרדוף אחרי אוטובוסים וגברים.

כאן זה היה צריך להיגמר. הוא בורח? יאללה שיהיה לו בהצלחה. זה הזמן לצאת לחגוג. התגובה הראויה צריכה להיות משפטית. צילום מסך מתוך "באסה סבבה"

והגבר שנראה אומלל – בורח, וברזילי הופכת לקרנף, ורודפת ורודפת ורודפת בשלל דרכים יצירתיות, עד שהוא מובס, שוקע בביצה טובענית, ופוגש בסופו המר למרות המתיקות של הוורוד.

בצפייה ראשונה התלהבתי מהקליפ, הוא באמת מושקע ברמות שלא הכרנו, ברזילי מהפנטת בלוקים גאוניים והמנגינה קליטה. אבל אז חשבתי מה בעצם קורה פה? מה הסיפור? והבנתי שכל הסיפור הוא מרדף נקמה מטורף של אישה שהתאכזבה שהחיים לא עבדו לה כמו שרצתה. שברגע שהפנטזיה הכי מקודשת כמו שלימדו אותנו – החתונה – מתנפצת לרסיסים, דעתה משתבשת עליה והיא עושה מעשים שאי אפשר להתייחס אליהם כחיוביים. לרדוף אחרי מישהו רק כי הוא דפק לך את התכניות, סירב לך אולי אפילו רימה והשלה אותך, ועוד לנסות לפגוע בו? זה פשוט לא הוגן.

המסר הבעייתי הזה מנציח כל כך הרבה סטראוטיפים שאנחנו מנסות להתמודד איתם ולהיאבק בהם ביום יום, בביקורות תרבותיות וחברתיות שלא עושה הנחות, אבל דווקא מברזילי – שהפכה לסמל של עוצמה נשית שלא נותנת לאף אחד להתייחס אליה כמו לצעצוע – אנחנו מקבלות אותם במנה גדושה שעלתה מיליון שקלים. אז על הגבר שלא רוצה להתחתן התבאסתי, אבל ניחא, זה לא בשליטתי. זה סטראוטיפ שרק גברים יוכלו לשנות. אבל תגובה שמשמרת ומחזקת מה שחושבים המיזוגנים והשוביניסטים הגדולים ביותר על נשים? את זה אני לא מקבלת.

ומה המסר? שהנה עוד אישה משוגעת, מטורפת והיסטרית. הנה אישה שלא שולטת בעצמה וששונאת בתוך תוכה גברים. שבשנייה אחת היא יכולה להתהפך מהאוהבת הכי גדולה לשונאת הכי גדולה, ושזה הטבע האמיתי שלה. הנה אישה ששוב נותנת לחיים שלה להיות מנוהלים על פי מה שגברים עושים, או במקרה הנ"ל – לא עושים. הנה אנחנו שוב חלשות, ומאפשרות רק לרגש וליצר להוביל אותנו. אימפולסיביות. נקמניות. ומעל הכל – רעות. בדיוק כל מה שלא נכון, כל מה שמטופש, כל מה שאנחנו מוכיחות יום יום שמקורו בדעות קדומות וחשוכות על נשים.

תברח כי אני לא שולטת בעצמי. אני אישה שנופלת לכל הקלישאות – היסטרית, נקמנית ורעה. צילום מסך מתוך "באסה סבבה"

זה ממש לא נעים לקבל סירוב מגבר. ה"לא", שיכול לבוא בצורה נעימה ומנומסת או בצורה חריפה ופוגענית, וזה תמיד מייצר איזושהי פגיעה. היו פעמים שרציתי לענות לגברים שסירבו לי "מי רוצה אותך בכלל יא מגעיל", אבל ניסיתי בכל כוחי לעצור את האגו הפגיע והשברירי מלהגיב. עניתי (ברוב המקרים, היו פעמים שהתנהגתי לא יפה) "אוקיי", או "תודה ובהצלחה" או שהתעלמתי. ואם עניתי מגעיל אז הרגשתי ממש רע עם עצמי. גם עכשיו אני מתביישת בעצמי. למה? כי זה לא ראוי להתנהג ככה וזו לא זירת הדייטינג שאני רוצה להיות בה. וכן, זה באמת מבאס בחלק מהמקרים לשמוע שמישהו לא רוצה אותך, אבל זה לא אומר שמותר לנקום בו או לפגוע בו. החיים ממשיכים. גם אחרי שבורחים לך מהחופה.

אני רק חושבת על מצב בו גבר היה מוציא כזה קליפ – של מסע נקמה חסר מעצורים נגד אישה. איך היינו מגיבות? היינו מתפלצות. סיכוי סביר שהקליפ היה אפילו יורד מהרשת בעקבות מחאות. אלימות כלפי נשים זה חמור ואסור. אבל אלימות כלפי גברים? אה, זה סבבה. באסה סבבה. ולא, אין לי חוש הומור בכל מה שנוגע לפגיעה באנשים. זה פשוט לא מצחיק לראות אדם חסר אונים שמנסים לפגוע בו, גבר או אישה.

רק תדמיינו מה היה קורה אם זו הייתה אישה. צילום מסך מתוך "באסה סבבה"

אני מאוכזבת קשות מהקליפ של ברזילי, כי בשנה האחרונה היא מיצבה את עצמה כמי שמביאה בשורה אמיתית לנשים בהרבה מובנים. הברור שבהם הוא במראה החיצוני, ושהעובדה שאת שמנה לא אומרת שאת צריכה להידחק לשוליים. ברזילי קיבלה את הפריים טיים בארץ ואף בעולם, ורבות שואבות ממנה השראה גם היום.
שימור הסטראוטיפים השליליים כלפי נשים בקליפ החדש של "באסה סבבה" הוא כישלון אמיתי שאני מוכנה לקבל רק אם באמת אף אחד בצוות שכלל מעל 250 אנשים לפי הפרסומים, לא חשב לרגע שמדובר בתסריט פוגעני ומיושן. אבל אם התעורר הקול שאמר "לרדוף ולפגוע בגבר שבורח לך בחופה זה ממש לא לגיטימי", והוא הושתק במחי "עזבו אתכם זה ממש מצחיק", אני לא סולחת. אבל היי, לפחות יש לנו את אריאנה גרנדה עם "טנק יו, נקסט" שמוכיחה לכולן איך מלכה אמיתית מתמודדת עם פרידה. בסבבה, אבל באמת.

זה מה שאנחנו מלמדות את הילדות? לשמוח שמישהו נפגע? צילום מסך מתוך "באסה סבבה"

אלימות נגד גבריםאלימות נגד נשיםביקורת תרבותמוזיקהנטע ברזיליפמיניזם