לראשונה בישראל: "וודסטוק" של מוזיקאיות בלבד

מרוב פרחים, בונבוניירות ומבצעי הסרת שיער בלייזר אנחנו שוכחות לפעמים את החשיבות של יום האישה הבינלאומי שיצויין ב-8.3 ברחבי העולם. לא יאומן אבל עדיין צריך יום שיתמקד בחגיגות הישגי המאבק לזכויות האישה, ובהמשך המאבק לשוויון. כבר כתבתי על הדרת נשים במוזיקה ועל התמונה המדאיגה שמתקבלת מנתוני סיכומי העשור במוזיקה הישראלית בסוף שנת 2019. מתוך 40 השירים המובילים במצעד השנתי של גלגלצ – רק 10% מהשירים בוצעו ע"י נשים. בעשירייה הפותחת, אין אפילו שיר אחד של אישה. בסיכום השנתי של כלל הצפיות הישראליות ביוטיוב, בעשרת השירים הראשונים יש רק שיר אחד של אישה. ועוד לא אמרנו כלום על הדרת הנשים השיטתית מפסטיבלים כמו פסטיבל  התמר ופסטיבל הגיטרה, וכמובן, פרשת הרב פירר שבערב ההתרמה עבור העמותה שלו לא הורשו להשתתף נשים והסערה שהתעוררה סביב המופע הביאה לביטולו.

בתגובה למודעות ההולכת וגוברת להדרת הנשים מהמרחב הציבורי ובמוזיקה בפרט, אנחנו מתחילות לראות התעוררות של התארגנויות ספונטניות, עצמאיות, של מוזיקאיות שמנסות לעשות שינוי ולהשמיע את קולן, על אף ולמרות. יוזמה כזו היא של קבוצת "אישה אישה אישה" שפועלת כבר מספר שנים, ויוזמת אירועים תרבותיים-מוזיקליים ומקדמי נשים. השנה יוזמות יפעת נץ (מלהקת המכשפות האגדית), דורי קוטאי ורונית יניצקי – מקימות הקבוצה – פסטיבל נשים בסדר גודל שטרם נראה בארץ, בשם "רדיו חזק אוהבת", סוג של "וודסטוק של נשים" כפי שהן מכנות את הערב. 21 מוזיקאיות יעלו להופיע בפסטיבל, ביניהן שני פלג, אקו, שילה פרבר, יעל קראוס וקובארי. "האג'נדה שלנו היא להביא נשים לקדמת הבמה, להגיע למצב שההשמעות ברדיו הן 50%-50% בין נשים לגברים, לפתוח את הדלת למוזיקאיות ולהביא אותן לתודעת הציבור והמדיה". מספרת דורי קוטאי.

עדי שחם. צילום: יובל רוזין

גם בהגברה, התאורה ניהול ושיווק האירוע בחרו היוזמות לעבוד אך ורק עם נשים כדי לתת עבודה לנשים במקצועות שנחשבים בדרך כלל גבריים ולהוכיח שגם בתחומים האלה יש נשים שעושות עבודה מקצועית. מלבד העצמה וקידום למוזיקאיות חשוב לנשים שמאחורי "רדיו חזק אוהבת" לתת חזרה לנשים ונערות מוחלשות. כל הכנסות הפסטיבל, שיתקיים ב-8.3 בבארבי ת"א יוקדשו לטובת עמותת "תנופה לחיים", עמותה שמסייעת לנערות במצבי סיכון. "כשנתקלנו בעמותת "תנופה לחיים" וראינו במה היא עוסקת זה כבש את הלב שלנו, הרגשנו שאירוע בסדר גודל כזה יכול להוות התגייסות עבור העמותה, שבשבילנו הפעילות שלה היא מצווה גדולה. לעזור ולחזק נערות בסיכון, זה הכוח שלנו כנשים קצת יותר פריבילגיות, לבוא ולעזור, איפה שפעם אולי חלקנו היינו בעצמנו פגועות וצמאות ליד מרימה ולא הייתה לנו. כל המוזיקאיות נשאלו אם הן ירצו לתרום את חלקן וכולן נרתמו ורוצות להעניק חזרה".

אבל מסתבר שיש עדיין משהו מתריס בערב של נשים מוזיקאיות בלבד על הבמה, גם אם הוא פתוח לקהל הרחב ללא הבדל מגדר. קוטאי מספרת: "גברים תמיד אוהבים לעשות לנו הסגברה ולשאול אותנו שאלות של 'אם היינו עושים פסטיבל שנקרא גבר גבר גבר איך הייתן מגיבות?'" אין לנו בעיה עם אירועים של גברים. יש לנו בעיה עם אירועים ציבוריים כשהליינאפ הוא רק של גברים. זה מרתיח, זה מעצבן, זה מכעיס אותנו, כי זה מנציח את חוסר השוויון. אנחנו עושות פעילויות קיצוניות אבל זה רק בשביל לפתוח את העיניים לכך שבמדינת ישראל יש המון מוזיקאיות מוכשרות והגיע הזמן שהמדיה תחבק את זה, ושהמערך התרבותי בישראל יכיר בזה. תקרת הזכוכית שעומדת בין המוזיקאיות לקהל היא של יחסי ציבור, שאף אחת מהמוזיקאיות האלה כמעט לא מקבלת באופן אורגני ואנחנו פה בשביל לשנות את זה. גם אם זה אומר לעשות פעילויות קיצוניות שיעצבנו גבר אחד או שניים או מאתיים".

אפשר להסכים שאין שום דבר קיצוני בנשים שרוצות לעלות על במה ולנגן מוזיקה ולא לכלול על הבמה הזו גברים. אף אחד לא מכנה את פסטיבל התמר "קיצוני" כשהוא מדיר משורותיו נשים (ולא, אישה אחת זה לא נחשב נוכחות נשית). שוב אנחנו מגלות ומגלים שכאשר נשים מנכיחות את עצמן במרחב ולוקחות לעצמן את המקום שמגיע להן בזכות ולא בחסד – יש מי שזה מפריע לו ומעורר אצלו פחד. גם ב-2020 נשים שעומדות על הבמה ומשמיעות את קולן בלי להתנצל, נחשבות קיצוניות ופרובוקטוריות.

בדיוק בגלל זה אני רואה את זה ככבוד גדול בשבילי להיות בין המוזיקאיות שמופיעות ב"רדיו חזק אוהבת" – מפגן של כוח והעצמה נשית שגם גברים מוזמנים אליו. זה באמת מרגש אותי כשנשים מכירות בכוחן ומשתמשות בו אחת לטובת השנייה, ללא תחרות וללא ציניות. בואו לשמוע מוזיקה טובה ולהתרגש ביחד.

***

האירוע רדיו חזק אוהבת נדחה בשל הקורונה- כשייקבע מועד חדש נעדכן. 

לקניית כרטיסים.  

עמוד האירוע בפייסבוק

 

יום האישה 2020מוזיקה