המסע שלי מיועצת שיווק לצלמת טבע

אם לפני שנים היו אומרים לי שאני אהיה צלמת טבע הייתי צוחקת ואומרת שזו טעות בכתובת.

הייתי אז בעיצומה של התקופה הפרקטית בחיי- תואר ראשון בכלכלה ושני במנהל עסקים, וניהול קריירה מקצועית בתפקידי שיווק ויזמות ושאיפות ממוקדות להתפתח בתחום.

ואז, החלטנו לצרף כלבה הביתה. דמקה, כלבה מעורבת שאימצנו כגורה, גדלה להיות כלבה היפראקטיבית מלאת אנרגיה וכוח שבשום פנים ואופן לא הסתדרה עם טיול שגרתי ברצועה.
את הטיולים איתה היה צריך לעשות בשטחים פתוחים ונאלצתי לנסוע לשולי העיר, למקום בו יכולתי לשחרר אותה לחופשי. זאת הייתה הפעם הראשונה בה מצאתי את עצמי נפגשת עם הטבע אחד על אחד.

השקט
בפעמים הראשונות, העובדה שהייתי לבדי בטבע, מוקפת דממה, הבהילה אותי. הטלפון הנייד היה עוגן שבאמצעותו העברתי את זמן הטיול אבל לאט לאט שחררתי את תחושת החוסר נוחות והתמסרתי לנוכחות השקטה. השקט והתדר המיוחד של הטבע פתח בי מקום חדש של התבוננות וראייה.

Beauty arises in the stillness of presence אמר אקהרט טולה

וכך קרה, שהתחלתי למצוא את עצמי ממהרת הביתה כדי לא לפספס את שעות אחר הצהריים המאוחרות בטבע. וכשדמקה דהרה החוצה בהתרגשות וצפייה הרגשתי בדיוק כמוה –  שעות הזהב האלה הפכו להיות עבורי השעות השוות של היום.

הצילום
באופן ספונטני התחלתי לתעד  את מה שאני רואה באמצעות הטלפון הנייד, דבר שהוביל אותי עד מהרה לקנות מצלמה. רכשתי דגם פשוט וזול של גוף מצלמה ועדשת מאקרו. ההשקעה הכספית עמדה על פחות מ- 5000 שקלים. לא התעמקתי בצד הטכני, והאמת היא שלא ממש הצלחתי להבין אותו. לא עשיתי שימוש באביזרים נוספים (בפלאש או בחצובה)- רק מאות קליקים בכל יום ועם כל מפגש עם חרק.

היכולת לראות את הפרטים הקטנים ,שלא ניתן לראות באופן רגיל, העבירה אותי לממד אחר של קיום – הטקסטורות והיופי של החיים שמתקיימים שם הוא אחר ושונה לגמרי ממה שהכרתי.
התיעוד מיקד עבורי את ההתבוננות ונתן לראייה ממד עמוק ושקט.
השעות הרבות של השהות בטבע וצילום בעלי החיים הזעירים חידדו בי את הידיעה שיש המון דברים שאין ביכולתנו להבין ולהכיל. מתקיימת לצדנו תודעת קיום מורכבת ושונה ולנו נותר להפריע כמה שפחות.
Under Cover

את הצילומים לא שיתפתי ברשתות החברתיות. ברור היה לי שהתחביב שלי מוזר וחרקים זה לא בדיוק כיוון אהוד.
לא רציתי שהצילומים יטרידו חברים, או כמו שאחותי אמרה לי "איכס יש לי על הקיר מלא ג'וקים".
תגובות כמו "מתי את עוברת לצילום ציפורים?  או "נסי להתמקד בשקיעות ובפרחים" הפכו אותי סופית לאנדר קאבר.

הקפדתי לשתף את הצילומים רק עם קבוצה סגורה בפייסבוק בשם "צילום פרוקי רגליים, חרקים זוחלים ודו חיים" קבוצה המונה 24 אלף (!!) צלמי מאקרו ,משוגעים לדבר , ואנטומולוגים בעלי סבלנות אין קיץ, שמשתפים צילומים וידע מתוך רצון אמיתי לתרום לשמירה על החי. שם אני לומדת את מי אני מצלמת ומה בדיוק אני רואה.


תערוכת "תמונת טבע"

מספר חודשים אחרי שהתחלתי לצלם, צילום שלי זכה להציג בתערוכת "תמונת טבע 3 ".

הצילום שהוצג בתערוכת "תמונת טבע 3": זחל טוואי על צמח ארכובית, מחפש עלים מתאימים לאכילה, בשעת בוקר מאוחרת של יום שמש חורפי. הזחל השעיר הזה שייך למשפחת הטוואיים. שערותיו נראות אמנם רכות ונעימות, אך הן עלולות לגרום לגירויים, כמו שערותיהם של זחלים אחרים במשפחה זו. ממערב לפארק רעננה, 16 בדצמבר 2015

בדרך לערב הפתיחה של התערוכה הבחנתי בתמונת הזחל  שצילמתי מתנוססת על שלטי חוצות לאורך כל שדרת הרחוב המוביל למוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב.  זה פתח בי משהו וקיבלתי ביני ובין עצמי אור ירוק להרגיש בנוח במקום בו אני נמצאת. מאז השתתפתי במספר תערוכות ותחרויות צילום ואמנות בארץ ובעולם.

בימים אלה ארבעה צילומים שלי זוכים לקחת חלק בתערוכת "תמונת טבע 4" במוזיאון ארץ ישראל. תערוכת הטבע המרתקת הזאת מוצגת במקביל לתערוכת הטבע היוקרתית wildlife photographer of the year  של מוזיאון הטבע בלונדון, עד 2/10/2018. מאוד מומלץ להגיע לבקר. גם עם ילדים.

פשפש מהמין תריסית מגוונת. דגם הצבעים על גופו מזכיר פני אדם. פשפשים ממשפחת התריסיתיים ניזונים ממוהל צמחים ולרוב נצפים על מיני צמחים שונים; לכן הם מכונים פשפשי פרחים. בשעת עקה הם מפרישים נוזל בעל ריח רע, שהעניק להם את שמם האנגלי, "חרקים מצחינים". שדה מצפון לרעננה, 19 בפברואר 2016

זיקית ים־תיכונית על ענף פולובניית פורטון בשעת צהריים שטופת שמש. בתמונה נראים יפה זנבה הלופת, המסייע לה להיאחז בענפים, ואחת מעיניה החרוטיות. עיניה של הזיקית מסוגלות לנוע בנפרד ולהתבונן בכיוונים מנוגדים בו־זמנית, מה שמקנה לה דרך ראייה ייחודית. כאשר הזיקית מאתרת טרף באחת מעיניה, היא מפנה את ראשה לכיוונו, מכוונת אליו את שתי העיניים ואז רואה את מקומו במדויק. שדה מצפון לרעננה, 20 באוקטובר 2017

ענף של רותם המדבר שעבר פסיאציה – גדילה יוצאת דופן כתוצאה ממוטציה, הפוגמת בתהליך הרגיל של התמיינות תאי הצמח ויוצרת מופעים מרתקים. שדה מצפון לרעננה, 19 אוקטובר 2017

התרחבות הראיה

לפני כשנה וחצי התרחב שדה הראיה שלי, מהקסם והאור שבעולמות הקטנים, לסיוט ולחושך שעוברים בעלי החיים במשקים. באמצעות הרשת נחשפתי לסבל והעינויים שאנו גוזרים על חיות המשק והתקדמתי לטבעונות. ההבנה של עד כמה עמוק מוטמעת בנו תרבות צריכה אכזרית ובאיזו הדחקה חייתי עד לאותו הרגע, פקחה את עיניי, וקרעה את ליבי.

The Unseen Land

עולם החרקים מתקיים לצדנו סמוי מן העין. כמה מבורכת בעיני העובדה, שיש חלקת גן עדן ממש כאן שנסתרת מעיני בני האדם. כך יכולה להתקיים כאן מערכת חיים מופלאה ושונה כמעט ללא הפרעה- רואים ואינם נראים.

הטבע נתן לי מתנה משנת חיים – האפשרות להתחבר לנוכחות שקטה ולראות דברים כמו שהם.
היכולת להסתכל על דברים בזווית ייחודית משרתת אותי בכל תחומי החיים – עם המשפחה, כיועצת שיווק עצמאית וכצלמת טבע.

אני מצלמת כמעט כל יום, מתחברת לשקט. תמיד קרוב לבית – כל היופי הזה נמצא ממש מתחת לאף, בשולי המדרכות ובתוך צמחיה שגדלה פרא.
שיחים שנראים לעין לא מיומנת אפורים ושחונים, במבט שני ומאומן יותר הם הופכים  צבעוניים ,מלאי חיים והתרחשות – יש כאן עולם מקביל , נסתר מהעין ושווה במיוחד.

חרקיםטבעונותצילוםתמונות