הרגעים הגדולים מהשטיח האדום של גלובוס הזהב 2016

למרות שגלובוס הזהב נחשב לאח הפרוע במשפחת טקסי הפרסים של התעשייה, נדמה שהשנה כולם הלכו על בטוח. חליפות קלאסיות, שמלות בגוונים בנאליים וראיונות ענייניים איפיינו את הערב, שידע בעבר רגעים של אנושיות מתפרצת מצד כוכבות כמו ג'ניפר לורנס ואמה סטון.

ובכל זאת, הערב לא היה משעמם. כבר מהראיון הראשון של ראיין סיקרסט עם ג'ינה רודריגז (שהפתיעה בשנה שעברה – והופתעה בעצמה, כך נדמה – כשזכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית) ובאופן די עקבי לאורך כל הערב, נראה שהמראיינים שנשלחו לסקר את הטקס לקחו לתשומת ליבם את הביקורת שמקבלים אנשי התקשורת שמלווים את השטיחים האדומים בשנים האחרונות, והם פונים לשחקניות בשאלות שנוגעות – ובכן, למקצוע שלהן, ולא לאיך שהן נראות. במסגרת המחאה, תחת ההאשתג AskHerMore#, צייצנים מציעים שאלות כמו "מהי ההחלטה הכי קשה שנאלצת לקחת במהלך צילומים? מתחרטת?" ו"האם יש לך עניין בבימוי?". למרות הפשטות של הרעיון, מדובר בקונספט חדשני, שעדיין לא גואל את השחקניות מהשאלה "את מי את לובשת?" לחלוטין. כמעט תמיד, השחקניות פשוט מחוייבות לציין את שמות המותגים שהן לובשות, אבל נחמד שהן מקבלות הזדמנות לדבר גם על העבודה שלהן.

מימין: ג'ייסון סודאקיס ואוליביה ווילד, סטיב קארל וננסי וולס. תמונות: רויטרס

במחלקת אופנת הגברים לא היו הרבה מעזים והמעטים ראויים לציון: דוואין ג'ונסון, אק"א The Rock, לבש טוקסידו קטיפה בורדו ועניבת 'ארבעה ביד' (שהיא בעצם עניבת הטרפז הארוכה שמופיעה פחות בטקסים כאלה, שמחייבים קוד לבוש שכולל, בדרך כלל, עניבת פרפר), ג'ייסון סודאקיס נעל קונקורד ג'ורדן 11 נמוכות, עם גרביים בצבע בורדו כדי "שיתאימו לשמלה של אשתי" (אוליביה וויילד), ורוב לאו שבר את השחור של הגברים על השטיח עם מקטורן אפור וחולצת קפלים לבנה. דייוויד אויאלו לבש מקטורן בסגול חציל ותרם קצת (ממש מעט) לצבעוניות בקרב הגברים. פול דאנו (שעל-אף היותו שחקן בעצמו, תפקד בעיקר כבן-זוגה של זואי קאזאן) הפליא בטוקסידו קלאסי בכחול כהה. וזהו. הכוכבים האחרים לא גיוונו מה-יודע-מה, אפילו לא ברמת המטפחת שבכיס, אולי חוץ מסטיב קארל, שהמשקפיים שהוא התאבזר בהן היו שיחוק שהעלה את המראה הרציני שלו לרמה הבאה (כיאה למועמד מוביל בקטגוריית השחקן על הסרט The Big Short, שעוסק במשבר הכלכלי האמריקאי של 2008).

מימין: לוורן קוקס, רוני מארה וסירשה רונאן. תמונות: רויטרס

במחלקת הנשים, כמו תמיד, יש הרבה יותר אפשרויות, אבל גם כאן לא היו אמירות נועזות במיוחד. צבעים בהירים – מהלבן הקלאסי (לוורן קוקס, אווה לנגוריה וסירשה רונאן בלוק כלתי) ועד ורוד ותכלת כמעט שקופים (קייט בלנשט, מאלין אקרמן, אלישיה ויקנדר ורוני מארה)  – היו בולטים וכיכבו לצד הרבה אדום, על גווניו (אוליביה וויילד, נטלי דורמר, זנדיה, איימי אדמס וגם חביבת הקהל, ג'ניפר לורנס) ואחת ג'ניפר לופז, שלבשה גוון שהתיאור הכי מדויק שלו הוא חרדלי-אבל-לא-בדיוק. וכאילו זה לא מספיק, האישה רבת הפעלים שהיא ג'יי לו התעטפה בגלימה – ולגמרי לא הייתה לבד. סירשה רונאן (שהייתה בלבן, זוכרים?) ואם הדרקונים אמיליה קלארק התהדרו גם הן באביזר הסופר-הירואי הזה, כשהאחרונה נראתה קצת כמו נזירה גותית ועדיין לא החלטנו מה דעתנו על זה.

מימין: זנדיה וקייט וינסלט. תמונות: רויטרס

בשורה נוספת בגזרת הגזרות הוא המחשוף הוי העמוק: אוליביה וויילד, ג'יימי אלכסנדר (בירוק שריענן את השטיח) וקירסטין דאנסט (בשמלה שחורה עם קשירה מעניינת) בחרו לאמץ את הלוק. גם לכחול היה ייצוג מכובד, והוא עטף את קייט וינסלט, ג'יימי לי קרטיס, ברייס דאלאס הווארד וג'ינה רודריגז.

מימין: ג'ניפר לופז וקייט בלנשט. תמונות" רויטרס

בכלל, ללוק הוליוודי קלאסי הייתה נוכחות על השטיח, לפחות בדמותה של ליידי גאגא, שבחרה בשמלה שחורה בגזרה שהזכירה את תור הזהב של הוליווד ומליסה מאקרתי, שאמנם בחרה בצבע כסף (מבריק וכהה) אבל לבשה גזרה קלאסית לגמרי. נראה שהיא גם ממשיכה לרדת במשקלה, למרות שהיא בין הנשים הבולטות והמצליחות בהוליווד שאינן עונות לקריטריונים ההזויים של תעשיית הרזון. שחקנית מצליחה אחרת שלא עונה להם היא אוזו אדובה שמגלמת את קרייזי אייז ב"כתום זה השחור החדש" ושלבשה גם היא שמלה שחורה קלאסית ומנצנצת והייתה נהדרת כהרגלה.

מימין: ליידי גאגא וג'ניפר לורנס. תמונות: רויטרס

ואם כבר הגענו לאג'נדות, לוורן קוקס לא בזבזה שנייה ועוד לפני שהספקנו להבין מה קורה, היא כבר התחילה לדבר על הייצוג המגוון של נשים בסדרה "כתום זה השחור החדש", וגם על הנושאים החשובים שהסדרה עוסקת בהם. אתם יודעים, חייהן של נשים מוחלשות, תחלואיה של מערכת הכליאה האמריקאית, חזירות קפיטליסטית ופטריארכיה כללית. בניגוד לנושאים הקודרים האלה, היא אומרת שהקאסט כולו תמיד חוגג. תכלס, רואים שהן נהנות.

השחקנית-דוגמנית הצעירה, זנדיה, שנבחרה על-ידי מגזין פורבס לאחת מהאנשים מתחת לגיל 30 שישנו את כללי המשחק, סיפרה שהיא מוצאת חשיבות בהשפעה חיובית על הדור הצעיר, ובהצבת מודל ראוי לחיקוי. בתור התחלה, היא יכולה להציג לזכותה את תפקידה בקליפ האפי של טיילור סוויפט לשיר Bad Blood

מימין: מליסה מקארתי וברי לארסון. תמונות: רויטרס

ברי לארסון הייתה נלהבת במיוחד מזה שהיא "בתוך הטלוויזיה!" (כמעט לא מפתיע שעל הניסוח אחראית אמה סטון, שנידבה את העצה בשיחת עידוד שלפני הטקס וחסרונה על השטיח הורגש) והשוותה את שמלת הזהב שלה לשריון של ז'אן ד'ארק. היא נשאלה גם על ההכנות שלה לתפקיד הקלסטרופובי-משהו שהיא משחקת ב-Room והסבירה שהיא נפגשה עם רופאים, פסיכולוגים ואנשי מקצוע נוספים כדי להצליח להבין את הטראומה שהיה עליה לגלם.

גניפר לורנס ואיימי שומר. תמונה: רויטרס

איימי שומר, שמועמדת על Trainwreck, התראיינה בליווי מי שנראתה כמו קואוצ'רית צמודה שעוזרת לה להתמודד עם האגרסיות במהלך הראיון על השטיח אבל בעצם הייתה אחותה. כשנשאלה מה היא למדה במהלך הצילומים, היא הפתיעה עם רצינות לא-אופיינית וענתה שהיא, כמו דמותה בסרט, לא הייתה במקום נפשי שאיפשר לה להיות במערכת יחסים חיובית, ושלא הבינה את הערך האמיתי של עצמה. מיד אחרי זה, היא פצחה בריקוד סמי-סוער בעידוד הקואוצ'רית.

סילבסטר סטאלון מועמד על תפקידו כרוקי בלבואה – לא, לא התבלבלתן, אנחנו עדיין ב-2016 – אבל הוא חזר לדמותו של המתאגרף ההוליוודי ובאופן משונה, מועמד לראשונה על התפקיד הקלאסי. הוא התראיין כשלצידו אשתו ושלושת בנותיו והתרפק על דמותו של רוקי, ואולי גם קצת על ימי הזוהר שלו.

סליבסטר סטלון. תמונה: רויטרס

צ'אנינג טאטום וג'נה דוואן-טאטום, שבאו בטוקסידו שחור ושמלה כחולה מנצנצת (עם מחשוף עמוק, שכנראה היה המדים המחייבים של הטקס, אחרת אי אפשר להסביר את הנוכחות המאסיבית שלו על השטיח) בהתאמה, דיברו – איך לא? – על התכנית 'ליפ סינק באטל' שבה היא ביצעה את הריקוד הבלתי נשכח שלו מהסרט "מג'יק מייק XXL" והוא ביצע את Run the World של ביונסה,  עם המלכה האם בכבודה ובעצמה. חוץ מזה הוא סיפר שהוא התחנן לקוונטין טרנטינו כדי להשתתף בסרט Hateful Eight המדובר שלו, כולל הבעת נכונות ליצירת נזק פיסי ממשי וכל הג'אז הזה, שהוא בערך תנאי הכרחי לעבודה עם הבמאי.

צ'אנינג טאטום וג'נה דוואן-טאטום. תמונה: רויטרס

אדי רדמיין, זוכה האוסקר, הגיע בזכות מועמדותו על תפקידו כצייר הדני גרדה וגנר ועל תהליך שינוי המין שעבר כשהפך להיות אישה טרנסג'נדרית. מפיקי הסרט עבדו עליו במשך 15 שנה ולאחרונה, עם החשיפה הרחבה יחסית של טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות בתרבות (לוורן קוקס ב"שחור זה הכתום החדש", הסדרה "טרנספרנט" וכמובן – קייטלין ג'נר), בשלה השעה להוצאתו אל הפועל. זה נתן לרדמיין הזדמנות (נחוצה וחשובה וקצרה מדי) לדבר קצת על ההתקדמות המועטה כל-כך במאה השנים האחרונות בכל מה שנוגע לטרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות. הוא גם נשאל על הסיוע הפיננסי שהחליט להעניק לאחרונה לסטודנטים למשחק בלונדון, והסביר שהוא עושה זאת בגלל שהוא מבין את הקושי של יוקר המחייה בלונדון כשאתה שחקן מתחיל. על הדרך הוא גם לימד אותנו שיעור באיך לא לשכוח מאיפה באת. אולי כדאי ליידע אותו עד כמה המחייה בתל אביב קשה גם כן.

אדי רדמיין. תמונה: רויטרס

ג'ניפר לורנס הגיעה בשמלה אדומה עם גב (ומותניים) חשופים, והציגה תסרוקת מהוגנת וענק יהלומים קלאסי. אולי אפשר לקרוא את הלוק הזה כאיזה ניסיון לתקן את המוניטין המעט-פרוע שהיא הספיקה לצבור בעקבות הנפילות בטקסי עבר. לכך הצטרף גם הראיון איתה, שהיה קצר וענייני, בו היא דיברה על כמה דמותה בסרט "ג'וי", המבוססת על אישה אמיתית, מרתקת ומעוררת השראה.

קייט וינסלט שיתפה שהיא קיבלה את תפקידה ב"סטיב ג'ובס" אחרי שהמאפרת, שאיתה היא עבדה על סרט אחר באוסטרליה, סיפרה לה שהיא גם הולכת לעבוד על הסרט. "אחרי שלושה ימים של התרגשות, אמרתי לה פתאום, 'מה התפקיד הנשי? כי חייב להיות תפקיד נשי' והיא אמרה 'או מיי גאד, אנחנו חייבות לגרום לזה לקרות.' אז צילמתי סלפי כשאני חובשת פאה שחורה קצרה ומשקפיים". מה נאמר, כל אחד וראיונות העבודה שלו.

ג'ון האם נפרד מדון דרייפר סופית. תמונה: רויטרס

בצד כל אלו, אפשר בהחלט לומר שהמגמה שהתחילה בעונת הטקסים הקודמת, שהצביעה על גיוון במצעד הלסבים שדורכים על השטיח, בהחלט נמשכת. סדרות כמו "כתום זה השחור החדש", "אימפריה" ו"ג'יין הבתולה" וכן שחקניות מובילות שאינן עונות לקריטריונים הנוקשים של הוליווד, בהן איימי שומר ומליסה מקרתי, גורמות למצעד להראות קצת פחות כמו חנות של ברביות וקצת יותר כמו הרחוב הממוצע. טוב, ממש קצת. עדיין יש לנו לאן לשאוף, אבל זו בהחלט סוג של התחלה מעודדת.

אבל למרות החוסר היחסי באירועים יוצאים מגדר הרגיל, תמיד מעודד לחשוב שאנחנו חיים בעידן שבו ליידי גאגא ורוקי בלבואה זוכים באותו טקס, וסרט שעוסק בגבר לבן שהולך לאיבוד על מאדים זוכה בקטגוריית הדרמה לצד סרט שכולו מתרחש במוחה של ילדה קטנה בקטגוריית האנימציה. שני צעדים קדימה או צעד אחורה? ניאלץ לבחון את זה בשנה הבאה.