כוכבת משחקי הכס מייסי וויליאמס: אל תקראו לנו חמודות

"עשית את כל זה בעצמך? כל הכבוד חמודה". נשמע לכן מוכר (ואתן לא בנות 6)? אם אתן כמוני, גם אצלכן בטח התעוררה עווית עצבנית קלה ובלתי נשלטת רק מלקרוא את המילים האלו. או ספציפית מהמילה האחת הזאת, "חמודה". מילה שהיא לכאורה הכי לא מזיקה, אפילו מהנעימות יותר שיש בלקסיקון, אבל איכשהו יש בכוחה להרתיח ולהרוס שיחה שלמה ברגע. שאלתן את עצמכם פעם מה היא אותה הנקודה הכל כך רגישה ונפיצה שהמילה הזו פוגעת בה?

עוד באון לייף:

"זה לא כל כך פשוט, חמודה" – עכשיו אולי העצבים ברורים יותר, כשרואים איך במילה אחת אפשר להגביל ולהקטין אותך, אבל במסווה של מחמאה. נדיר למצוא אישה שלא סובלת מזה, אפילו בקרב השחקניות הכי מצליחות בעולם. מייסי וויליאמס, שמשחקת את אריה סטארק ב"משחקי הכס", נחשבת לאחת הכוכבות העולות והגדולות בעולם כרגע. בגיל 19 בלבד, היא אישה דעתנית שלא מפחדת להביע את עמדותיה – וברחבי העולם רוצים לשמוע רק עוד ממנה. אבל בראיון שנערך לקראת העונה השישית של הסדרה היא מודה – נמאס לה שקוראים לה "חמודה".

"היו אומרים לי שאני 'חמודה', וזה הרגיש מאוד מתנשא ופטרוני", וויליאמס אומרת. "מה אם הייתי רוצה להתלכלך בבוץ ולשחק עם הבנים? הרגשתי שמגבילים אותי על ידי המילה האחת הזאת". היא ממשיכה לתאר היטב את אותה תחושה מרגיזה: "כשאנחנו מתארים בנים אנחנו אומרים, 'אוי אתה כל כך חזק, אתה כל כך ספורטיבי' (ובעברית, 'איזה גבר אתה' – נ.ב.). לבנות אנחנו אומרים 'אוי את כל כך יפה, את כזאת מתוקה' – וזה בהחלט מגביל אותך". ואין שום סיבה שנערות צעירות ירגישו ש"חמודה" היא כל מנת חלקן. במיוחד פצצת כישרון כמו וויליאמס, שכבר לא פעם כונתה אמה ווטסון הבאה.

אבל למה דווקא חמודה? מייסי וויליאמס במשחקי הכס, צילום: יח"צ

"אוי, אל תלבשי את זה חמודה" – גם את זה מייסי וויליאמס שמעה לא פעם. "למה? הייתם אומרים את זה לגבר? לא. יש לי כל כך הרבה דברים מעניינים לומר ואתם מדברים איתי על הנעליים שלי? זה מגוחך". קשה שלא להסכים איתה, במיוחד בעולם בו אישה על שטיח אדום נשאלת לפני הכל על מה היא לובשת ורק אחר כך על הפרס שהיא מועמדת אליו.

אישה חמודה היא לא אישה מרשימה

השימוש במילה הזו כבר עבר כל כך הרבה שימושים ציניים, עוקצניים ופוגעניים, שהיא לבדה כבר מהווה כפתור מיידי למטען נפיץ מאוד. היא לא צריכה לבוא בתחילתו או בסופו של משפט מזלזל או פטרוני כדי להגביל את האישה אליה היא מתייחסת. למעשה זה אפילו כמעט לא משנה באיזה הקשר היא מגיעה – בין אם היא נאמרת בעבודה, בפלירטוט, בין חברות או אפילו ברחוב. "איזה מספר אוטובוס זה, חמודה?" – גם כשזו סתם אישה שמחכה איתך בתחנה, אני ממשיכה לחייך בנעימות ואומרת את המספר, אבל מבפנים אני צורחת עליה: "אני לא חמודה! אל תקראי לי חמודה!".

בשביל מישהי שנאבקת עם תדמית מתוקה או נחמדה המילה הזו מגלמת את תקרת הזכוכית הכי מתסכלת שיש. כמו שהמילה "נחמדה" היא מחמאה קלילה לשימוש שלמעשה מסתירה עלבון כבד – "משעממת", כך גם ה"חמודה" מסתירה בחובה עלבון קשה לא פחות. אישה חמודה היא לא אישה מרשימה. היא לא אישה חזקה. היא אישה לא מזיקה, שהווייתה מסתכמת בנועם הליכות (וזו בעצם עוד סיבה לא להרגיש בנוח עם השם שהעניקו לי הוריי. סליחה אמא). ואם ניקח את זה עוד צעד קדימה – ה"חמודה" היא עוד תסמין של החברה בה נשים מחונכות לרזון כדי לא לתפוס יותר מדי מרחב ולא להשמיע ציוץ מדעתה, שמא יפריעו לשלטון הגבריות החזקה. "תהיי חמודה, ותשתקי".

כל כך מעצבן שבא לצרוח – אז מה גורם לנו לשתוק ולהמשיך לחייך? צילום מסך ממשחקי הכס

נכון, המילה הזו יכולה להחמיא בהקשרים הנכונים, כשאת מביאה מתנה לחברה או כשאת מתכרבלת עם חתלתול, נגיד, אבל למה כשאישה עושה את העבודה שלה כמו שצריך אומרים לה "תודה, חמודה"? מה מחמיא בכך שמעמידים אותך על מקומך? אפילו כשאת מנסה להוכיח שאת הרבה מעבר לזה?

ברור, לרוב השימוש במילה הזו נעשה מבלי מודעות או התחשבות בכל המטען הזה. אין לי ספק גם שהמטען הזה משתנה מאישה לאישה – יש מי שכל צרותיה של אישה בעולם המודרני יתעוררו לצלילי שורש "חמד" ויש מי שההקטנה הזו תחלוף על ידה מבלי משים, מקסימום בתחושת הטרדה קלה. אבל, כמו שמייסי וויליאמס היטיבה להביע, הגיע הזמן שנקדיש את המחשבה הנוספת למילה הקטנה הזו. כי ברור שכולנו חוטאות בשימוש הרווח והצבוע במחמאה הלא מחמיאה. בפעם הבאה שאתן מכנות את הקולגה שאתן לא סובלות "חמודה", תדעו שכמוכן – היא יודעת בדיוק למה אתן מתכוונות כשאתן קוראות לה "חמודה". בואו נחסוך את כל הטריגר הזה, על הדרך אולי נוריד קצת את מינוני הצביעות בחברה שלנו, ונשמור את המילה התמימה הזו רק למקרים הראויים בהם היא לא מקטינה ומבאסת. ולחתלתולים.

את ה"חמודה" תשמרו לדברים החמודים באמת. צילום: Shutterstock