טקס פרסי האמי 2016: עוצמה נשית היתה שם, אך האם יצאנו מנצחות?

"למישהו בכלל אכפת מהגברים?", שאל אחד המנחים בפתיחתו של סיקור השטיח האדום מטקס האמי, בהתייחס למה שהם לובשים כמובן. ואכן, תמיד מרענן לראות את יחידי הסגולה שמצליחים לרענן את הטוקסידו המשעמם, אך באופן מסורתי האקשן מגיע בחזית הזו מהנשים. אולם הפעם זוהי לא החזית היחידה שנשלטה בידיים נשיות. השטיח האדום היה רק פתיחתו של ערב שמרכז העניין בו היו הנשים, על כל סוגיהן וסגנונותיהן – לא רק צעירות, לא רק דקיקות, לא רק לבנות, לא רק יפות ולא רק פלקטיות. מהמצחיקות ביותר ועד לדרמטיות ביותר, טקס האמי השנתי התהדר במגוון של נשים מלאות אופי, אלו שמדביקות אותנו למסך בכל ערב, והערב במיוחד.

השטיח האדום: קשקשים, גלימות וקימורים

המגמה החיובית ביחס כלפי הנשים על השטיח האדום, שכבר הורגשה בכמה מהטקסים האחרונים, המשיכה גם בטקס הנוכחי: הרבה לפני שנשאלו על מלבושיהן, השחקניות נשאלו על עבודתן המקצועית, על התוכניות הנהדרות שהביאו אותן למעמד, על האווירה על הסט ועל מי הן מצפות שייזכו בערב – הדברים שלכבודם התכנסנו. אפשר לנשום לרווחה בידיעה שהפרופורציות, לפחות בחלקן, שבו למחוזות השטיח האדום.

מעבירה מסר. אריאל ווינטר, צילום: רויטרס

אמנם לא זה היה המקרה עם אריאל ווינטר ("משפחה מודרנית"), ודווקא במקרה שלה זה גם לטובה. ברגע שנחתה לצידם של המנחים היא נשאלה על השמלה הזוהרת והמאוד מחמיאה שלבשה. "אני בחורה עם קימורים, הייתי חייבת לבחור שמלה שתתאים לי", אמרה. "אני רוצה להעביר מסר שכל גוף הוא יפה". ווינטר הצעירה כבר מנוסה בלהשתמש בשטיח האדום כפלטפורמה לקידום מסרים נהדרים של דימוי גוף חיובי, וגם הפעם היא הצליחה בגדול.

ירוק, צהוב, כסוף וורדרד שלטו בשטיח. מימין: סופיה ורגרה, פאדמה לאקשמי, מיני דרייבר, טינה פיי. צילום: רויטרס

בין ים השמלות השחורות, הלבנות והאדומות הרבות והשגרתיות יותר ופחות, ניתן היה לראות לא מעט שמלות כסופות מרשימות כמו זו של ווינטר, וגם היידי קלום, פאדמה לאקשמי ורובין רייט ("בית הקלפים"); שמלות צהובות מרעננות כמו אלו שלבשו אלי קמפר ("קימי שמידט"), טרג'י הנסן ומיני דרייבר; שמלות ירוקות כמו זו של טינה פיי, קת'רין הן ושרה פולסון, ושמלות בגווני ניוד וורוד עדין, כמו השמלות הפחות מוצלחות של סופיה ורגרה ואנה צ'לומסקי ("ויפ"), ואחת השמלות המנצחות של הערב, אותה לבשה אמיליה קלארק הנפלאה (הלא היא חאליסי מ"משחקי הכס").

אמיליה קלארק כובשת, לא רק כחאליסי. צילום: רויטרס

השמלה היפהפיה של קלארק הדגימה טרנד נוסף שכיכב על השטיח הערב – טרנד הקשקשים, שכבר הופיע על שטיח טקס האוסקר האחרון. קלארק צלחה אותו נהדר, בעוד שעל הצלחתן של אחרות ניתן להתווכח, כמו שרה פולסון (השחקנית המהוללת שכיכבה השנה גם ב"פשע אמריקאי" וגם ב"אמריקה נגד אוג'יי סימפסון") וקלייר דיינס.

יותר מדי טרנדים, מעט מדי סטייל. היידי קלום, צילום: רויטרס

החיתוכים יוצאי הדופן בשמלות הערב הקלאסיות הוציאה מהמעצבים יצירתיות רבה הפעם, במיוחד בשמלה הנהדרת של טרייסי אליס רוס (כוכבת הקומדיה השחורה "שחור כזה") ובשמלתה של השחקנית ההודית היפהפיה פריאנקה צ'ופרה. אבל אם היה טרנד אחד שכבש בסערה את השטיח, היה זה טרנד הגלימות – שהתנפנפו בשלל צורות במהלך הערב. ובמקרה הזה, צ'ופרה ניצחה עם השמלה האדומה והמרהיבה שלבשה.

פריאנקה צ'ופרה עושה לנו אוויר טוב. צילום: רויטרס

הזוכות והמפסידים

מלבד העוצמה הנשית, רוח מרעננת נוספת שנשבה לקראת פתיחתו של טקס האמי היתה הנוכחות המגוונת והצבעונית שבין מועמדיו, בניגוד לטקס האוסקר האחרון שעדיין זכור לרעה כחיוור ומפלה. השנה היתה השנה הראשונה שבה בכל אחת מהקטגוריות המובילות בטקס האמי נכללו שחקנים ושחקניות שאינם לבנים. אולם המבחן האמיתי בו עמד הטקס היה האם הגיוון האתני שבו יישאר רק בתחומי המועמדים, והפרסים יישארו מחוץ לתחום.

לצערנו, אי אפשר לומר שהמבחן הזה עבר בהצלחה. בין הזוכים אמנם תמצאו את רמי מאליק, שחקן צעיר ממוצא מצרי שכיכב ב"מר רובוט", שלקח את תואר שחקן הדרמה הראשי הטוב ביותר והפתיע את כולם (אפילו את עצמו), את אזיז אנסרי שלקח פרס על התסריט הטוב ביותר בסדרתו המשובחת "Master of None", ואת שחקני המשנה סטרלינג קיי בראון ("אמריקה נגד אוג'יי סימפסון") ורג'ינה קינג ("פשע אמריקאי") שיצאו נרווחים גם הם. עם זאת קשה לומר שהגיוון האתני, שמורגש בטלוויזיה הרבה יותר מעל מסכי הקולנוע, קיבל ביטוי מלא גם בקרב הזוכים. יחסית לערב שטמן בחובו תקוות גדולות לייצוג מגוון יותר, המהפכה הזו צעדה קדימה הערב בצעדים קטנים מדי ומאכזבים מדי.

נוכחות מנצחת על השטיח האדום, אבל לא מספיק בשביל פסלון. כוכבי "שחור כזה" טרייסי אליס רוס ואנתוני אנדרסון, צילום: רויטרס

אז מי כן זכה בטקס הזה? בין הזכיות המכובדות לבין ההפסדים המאכזבים לעיתים, ובין השורות של הנאומים הרבים, אפשר לומר שההעצמה הנשית הורגשה לא רק על השטיח, אלא גם בטקס עצמו. בזהירות, כמובן. "משחקי הכס", שקטפה 23 מועמדויות השנה וזכתה בתואר המהותי של סדרת הדרמה הטובה של השנה, עשתה זאת עם עונה מלאת כוח נשי שהובלה באופן כמעט בלעדי על ידי הנשים שבה. הבימאיות ג'יל סולוויי ("טרנספרנט") וסוזן בייר ("מנהל הלילה") זכו גם הן בפרסים, והשחקנית שרה פולסון, שמובילה רוחות של שינוי וייצוג אחר אל השטיחים, זכתה בפרס ובכבוד רב במהלך הערב גם היא. אמנם גם במקרה הזה מורגש שמדובר במעט מדי לרבות וטובות מדי, כשהטקס ברובו התנהל בידי גברים, אבל לפחות לנו ניתנה הבמה לצעוק מעליה "שימו קץ לפטריארכיה!", כפי שעשתה ג'יל סולוויי עם זכייתה.

נוכחות יוצאת דופן, ודווקא כן מספיקה בשביל פסלון. שרה פולסון עם התובעת מרסיה קלארק, אותה שיחקה ב"אמריקה נגד אוג'יי סימפסון". צילום: רויטרס

ועוד ניצחון קטן לקהילה הנשית הורגש דווקא בנאום הפתיחה של מנחה הערב, ג'ימי קימל. "לואי אנדרסן משחק את אמא של זאק גליפניאקיס בסדרה החדשה 'בסקטס'", אמר קימל בנאום הפתיחה, רגע לפני שהפרס הוענק לאנדרסן על תפקיד זה בדיוק. "במקור התפקיד יועד לאישה, אבל הרי כל כך קשה למצוא אישה מעל גיל 50 שמחפשת עבודה בטלוויזיה", הוא צחק. "למזלנו, יש מספיק עבודה בשבילן" – ואכן בחדר נכחו לא מעט נשים שעברו את שנות ה-30 וה-40 לחייהן ומככבות היום יותר מבעבר על המסכים הקטנים. חבל שבהמשך הערב לא ראינו יותר מהן עולות לבמה כדי לקבל לידיהן פסלון.

קהילה שיצאה מנצחת ללא צל של ספק מהערב הזה היא קהילת הטרנסג'נדרים והטרנסג'נדריות. כצפוי, סדרת המופת "טרנספרנט" קטפה לא מעט פרסים, ביניהם פרס השחקן הראשי לג'פרי טמבור הנהדר, המשחק אישה ואם טרנסג'נדרית בסדרה. "שקט בבקשה", אמר בסוף נאום הזכייה שלו בעברית (בהשראת אביו), כשהמוזיקה החלה לעלות על דבריו. "אתם, מפיקים, סוכנים, אנשי תעשייה, בבקשה, תנו לכשרונות טרנסג'נדרים הזדמנות. אני לא אהיה לא מרוצה אם אהיה השחקן הסיסג'נדרי האחרון שיישחק טרנסג'נדר בטלוויזיה", הוא סיכם את הזכייה המרגשת של הסדרה הכל כך חשובה הזו.

הזכייה החשובה של הטרנסג'נדרים/ות. ג'פרי טמבור זוכה באמי, צילום: רויטרס

נשיאות 2016: האקדמיה כבר בחרה

המירוץ לנשיאות, באופן לא מפתיע, הורגש לאורך כל הערב. החל מירידות פתוחות וישירות על המועמד הרפובליקני לנשיאות מצד קימל המנחה, ועד לנשיאים הפיקטיביים שכיכבו בטקס, ובראשם ג'וליה לואי דרייפוס ב-"ויפ" (וההשוואות הבלתי פוסקות שלה לקלינטון) וקווין ספייסי ב-"בית הקלפים"(וההשוואות הבלתי פוסקות לטראמפ). באופן מפתיע, האחרונה לא קטפה אף פרס מהותי בטקס, בעוד ש-"ויפ" היתה לזוכה הגדולה של הערב, שהתקיים כחודש וחצי לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב שמחוץ למסך.

התקשתה להחזיק את הדמעות. ג'וליה לואי דרייפוס זוכה באמי, צילום מסך משידורי ABC

אחד הרגעים הכי מרגשים בטקס היה רגע זכייתה של לואי דרייפוס כשחקנית הקומדיה הטובה ביותר. מי שכבר עשרים שנה מצליחה להצחיק אותנו ללא הרף, עוד מימי סיינפלד העליזים, נראתה פחות מחויכת הערב, ובסופו של נאום הזכייה ניכר היה שהיא אף רועדת ומתקשה לעצור את דמעותיה כשהקדישה את זכייתה לאביה שנפטר לפני ימים ספורים בלבד. "הדעה שלו היתה היחידה שמשנה", היא אמרה.

נשיאה מנצחת, בקרוב גם במציאות? צילום: רויטרס

בהמשך הערב "ויפ" זכתה בתואר הקומדיה הטובה ביותר – זכייה שהיא ללא ספק מוצדקת כשלעצמה, אך גם מהווה מסר ישיר של בוחרי הזוכים בטקס לבוחרים האמריקאים, שיצביעו על עתידה של האומה בעוד שבועות ספורים. העתיד יכול להיראות כמו "בית קלפים", והוא יכול להיראות כמו ב"ויפ". מה יבחרו ההמונים? ייקח זמן עד שנגלה, אך הערב היה ברור שהאקדמיה כבר עשתה את הבחירה שלה.