וויטני יוסטון עדיין היתה בחיים אם היו נותנים לה לצאת מהארון

היא היתה אחת הזמרות הכי נערצות שידענו בעשורים האחרונים. מיליונים התאהבו בקול הענק שלה, בשירים שלה, בדמותה. מיליונים ביכו את מותה הטראגי בטרם עת. אולם עם הזמן, נחשפים עוד ועוד סודות, מלחמות קשות שניהלה מול עצמה ומול הקרובים ביותר אליה, שמלמדים דבר אחד: וויטני יוסטון שכל כך אהבנתו מעולם לא הצליחה להראות לעולם את פניה האמיתיות.

עברו חמש וחצי שנים מאז שוויטני יוסטון מצאה את מותה הפתאומי בגיל 48, כשטבעה באמבטיה תחת השפעת סמים. לבבות נכמרו בכל העולם באותו יום, אולם מאז כאבי הלב עליה ועל משפחתה לא חדלו מלהגיע. כזכור, רק לפני שנתיים בתה בובי כריסטינה בראון מצאה גם היא את מותה בגיל 22 לאחר השתלשלות מקרים מזעזעת משל עצמה. השבוע, סרט דוקומנטרי חדש על חייה של יוסטון חושף עוד צד כואב על חייה של הזמרת.

הסרט "Can I Be Me" מבית הרשת Showtime מגיע למסכים בימים אלו ברחבי העולם וחושף נראטיב אחר ממה שהכרנו על חייה ומותה של וויטני יוסטון. חבריה הקרובים ביותר טוענים בו שמה שהוביל לנפילתה, הידרדרותה לסמים ולבסוף גם למותה הטראגי, היה הסוד הגדול ביותר שלה: זהותה המינית כאישה ביסקסואלית ומערכת היחסים ארוכת השנים עם העוזרת האישית שלה, רובין קרופורד.

הארון שהפך לארון קבורה. יוסטון וקרופורד, צילום מסך מהטריילר לסרט "Can I Be Me"

יוצר הסרט, ניק ברומפילד, טען בראיון לדיילי מייל על הסרט כי הוא מאמין שזו היתה דווקא קרופורד שהצליחה לשמור את יוסטון על המסלול. "הן גרו יחד, לעיתים קרובות הן חלקו את אותה המיטה. אני חושב שהדבר החשוב ביותר הוא שזו היתה מערכת היחסים הכי פרודוקטיבית, תומכת ויצירתית שהיתה לה במשך 15 שנים", אמר.

קרופורד בת ה-56 עבדה לצידה של יוסטון כ-20 שנה, משנת 1979 ועד לשנת 2000, אז התפטרה. המקורבים שהעידו בסרט, ביניהם המאבטח של הזמרת קווין אמונס והמלבישה שלה אלין לבר, אישרו את השמועות שמסתובבות כבר כמה שנים לגביה, וטענו שהיתה מאוהבת בעוזרת שלה. "אני לא חושבת שהיא היתה לסבית, אני חושבת שהיא היתה ביסקסואלית. רובין סיפקה לה מרחב בטוח, שם וויטני מצאה ביטחון ושקט".

אחרי מותה, בעלה לשעבר בובי בראון, הידוע לשמצה, טען שיוסטון אולי היתה עדיין בחיים אם היתה יכולה להיות פתוחה לגבי המיניות שלה. לפי לבר, יוסטון אהבה במקביל גם את קרופורד וגם את בראון.

שומר הראש שלה, דיוויד רוברטס, אף סיפר כי קרופורד ובראון לעיתים התקוטטו והרביצו זה לזו בגלל הזמרת והאהבה שחלקו לה. "בראון וקרופורד יחד היו שווים לאש ומים, בנזין ופיוז קצר – הם פשוט שנאו זה את זו. הם היו נלחמים על האהבה שלה ועל תשומת הלב שלה, בעיקר כדי להדגיש את השנאה שיש להם זה לזו", אמר. "היו אינספור קרבות ביניהם, קרבות קשים. היו ביניהם תקריות פיזיות, אני חושב שהיו פעמים בהן הוא לא ניצח, אבל וויטני היתה מפרידה ביניהם". הוא טען שמערכת היחסים האינטנסיבית בין השתיים גרמה למעגל הקרוב ביותר ליוסטון להחרים את קרופורד.

חבריה, משפחתה ואפילו בובי בראון, מאמינים שאם היתה יכולה להיות עם קרופורד ולחיות לצידה, יוסטון עדיין היתה בחיים. "כל האנשים הקרובים ביותר לוויטני הרגישו שרובין הורחקה ממנה. אם היא היתה נשארת בסביבה, וויטני כנראה היתה נשארת גם כן", אמר ברומפילד.

שנים של אלימות, סמים והסתרה. צילום מתוך הסרט "Can I Be Me"

האלימות היתה סביבה בכל מקום

מה גרם לקרופורד לעזוב? ומה מנע מהשתיים לחיות את חייהן בפתיחות יחדיו? משפחתה וחבריה של יוסטון מפנים אצבע מאשימה לכיוון אחד – אמא שלה. סיסי יוסטון בת ה-83, זמרת בעצמה שהאריכה חיים יותר מבתה וגם מנכדתה, התנגדה לרומן בין בתה לעוזרת. החברים מאמינים שהיא זו שגרמה לקרופורד להתרחק, להתפטר ולעזוב את צידה של בתה.

אין ספק שגם מערכת היחסים עם בראון לא תרמה למצבה של הזמרת, אך הוא כנראה אינו האחראי הבלעדי. הסרט חושף כי אלו דווקא אחיה של יוסטון שחשפו אותה לסמים כבר בנעוריהם, בניוארק ניו ג'רזי. ברומפילד מאמין כי קלייב דייוויס, מנהל הלייבל של יוסטון, עיוות את סיפורה ועברה של הזמרת כדי להצליח למכור אותה לאמריקה הלבנה. "העובדה שהיא גדלה בניוארק מעולם לא ממש עלתה, אני חושב שכולם הופתעו לגלות שהיא גדלה בגטו", סיפר. "זה מדהים איזו עבודה אפקטיבית דיוויס עשה, הוא מכר את זה וזה עבד. היא היתה יקירת המתבגרות האמריקאיות הלבנות".

ברומפילד מאמין שבראון אינו האויב הנורא והאשם בכל שעשו ממנו. "אני חושב שהאשימו אותו בהרבה דברים שלא בצדק. אני לא חושב שהוא מלאך בשום מובן, אבל אני חושב שהוא באמת ובתמים אהב אותה, ופשוט היתה להם מערכת יחסים לא מתפקדת".

הוא לא היה מלאך, אבל היתה שם אהבה. בראון ויוסטון, צילום: Shutterstock

למרות שחפותו של בראון, גם אם במידה מסוימת, מוטלת בספק, כל המשתתפים בסרט הסכימו שכל סביבתה הקרובה של יוסטון היתה אלימה, כולל בראון, קרופורד, המשפחה ואפילו יוסטון עצמה. "אחד הדברים שהכי הפתיעו אותי היה שהוא (בראון) מעולם לא יצא להגן על עצמו. הוא הואשם פחות או יותר בכל. ואז היה כל עניין האלימות במשפחה, אבל אני חושב שכל מי שהיה בחבורה הזו היה אלים זה כלפי זו. אני חושב שסיסי, אימה, היתה אלימה כלפי וויטני".

קרופורד סירבה להשתתף בסרט בטענה ש"היא המשיכה הלאה", וכיום היא נשואה עם ילדים. עם עבר מוסתר וכל כך אלים ומכאיב, קשה להאשים אותה.