הסדרה שעוסקת בתולדות הפורנו היא הדבר הכי חשוב שקורה כרגע על המסך

הסתיו כבר כאן, ואיתו גם שטף של סדרות חדשות ומסקרנות על המסך. כל כך הרבה, שקל לתת לכל חרושת השערוריות והכותרות לחלוף לכם ליד האוזניים, ולזפזפ הלאה לעוד פרק של "המפץ הגדול". גם בהקשר של "הצמד" כנראה תתקלו בכותרות שייראו במבט ראשון "צהובות", למשל על הרגלי צפיית הפורנוגרפיה של המשתתפים, או לחלופים בכאלו שעלולות להישפט כ'כבדות מדי' על כן אנו קוראות לכם כבר עכשיו לשים לב – הסדרה החדשה הזו היא לא משהו שתרצו לפספס.

 

עוד באון לייף:

 

הצמד, The Deuce"" בשפת המקור, היא סדרה חדשה מביתHBO  שעוסקת בעולם הזנות והפשע בניו יורק בשנות ה-70 ומספרת את סיפור התפתחותה של תעשיית הפורנו. עד כה שודרו 4 פרקים מהסדרה שמשודרת ב-HOT, yes וסלקום TV, ושמכילה סצנות מין ואלימות קשות לצפייה.

 

היא קרויה על שם הכינוי שקיבל רחוב 42, ממש בפינה מעבר לטיימס סקוור בניו יורק: בשנות ה-70, "The Deuce" היה הרחוב בו שקקה סצנת מועדוני הסקס, הפיפ-שואו ובתי הקולנוע לסרטי מבוגרים. מחוצה להן, על המדרכות, הנשים שמציעות את גופן למכירה התמקחו עם לקוחות. במכוניות פתוחות ובבגדים נוצצים, חיכו הסרסורים.

 

ניו יורק, שנות השבעים. צילום: פול שילרדי עבור HBO

 

הסדרה מתאפיינת בדמויות צבעוניות, מורכבות וקשוחות: ג'יימס פרנקו משחק שתי דמויות – וינסנט הברמן, איש משפחה שרק רוצה להתפרנס בכבוד, ופרנקי אחיו התאום חמום המוח, שיש לו בעיית הימורים וחובות למאפיה האיטלקית. מגי ג'ילנהול מגלמת אתאיילין "קנדי" מרל, אישה ששואפת להתקדם מהחיים בזנות ורואה בעשיית סרטי פורנו, בתפקידים שמאחורי המצלמה, את הדרך החוצה. דמויות מרתקות נוספות הן סיסיהסרסור "הנחמד" שאוסף בחורות מתחנת האוטובוס הישר לזרועותיו, ולורי, הבחורה מהעיר הקטנה שהופכת לאחת הנערות העובדות שלו. לצידם יש עוד שורה של מאפיונרים, שוטרים מלוכלכים, פועלי בניין באיגוד העובדים המקומי, סטודנטים חסרי עכבות וגם עיתונאית אחת. יוצרי הסדרה יצרו קאסט של דמויות מרתקות קשוחות וחדות, שסיפוריהן שלובים ושזורים זה בזה, ויחד יוצרים מרקם עשיר של סיפור אחד על כח ותאווה.

 

אם חיפשתם איזו סדרה לנקות איתה את הראש, זפזפו הלאה, כי זאת בהחלט לא סדרת בינג' אוורירית. לא תמצאו פה אסקפיזם קליל, ולא משהו לבהות בו כדי לשכוח ממה ששודר בחדשות. "הצמד" מציירת מציאות אכזרית שבה הנשים הן קרבן לאלימות מתמשכת – הן מצד הגברים שרוצים לקחת מהן, והן מצד הגברים שאמורים להגן עליהם.

 

היא מראה את הזנות כמציאות בלתי נסבלת, בה הנשים כבולות לסרסורים שדואגים לכל צרכיהן – הגנה, לינה, אוכל, משקאות, סמים, בילויים, אך בו בזמן מפעילים עליהן אלימות אם "הבוס" (או כמו שהסרסור מכונה, Daddy"") לא מרוצה. והן משלמות על זה – באיומים, בהשפלות ובמכות. כוחות המשטרה בסדרה מצטיירים כמשתפי פעולה או מעלימי עין. כל לילה הם מתחזקים רוטינה קבועה של לאסוף את הנשים לתחנת המשטרה, להשאיר אותן ללילה ולאחר מכן לשחרר אותן – בצירוף אישור חתום שאי אפשר לעצור אותן ביומיים הקרובים, תהליך פורמלי ובירוקרטי שאין לו שום קשר לאכיפת החוק או הביטחון.

 

דמויות צבעוניות, מורכבות וקשוחות. צילום: פול שילרדי עבור HBO

 

מי שעומדים מאחורי הסדרה החדשה והנוקבת הזו הם דיוויד סיימון וג'ורג' פלקנוס, שחתומים יחדיו גם על סדרות המופת "הסמויה" ו"טרמיי", והאמירות שהם מעלים בעקבותיה לדיון בעולם התרבות הם עניין בפני עצמו. השניים ידועים בעבודת המחקר העמוקה שלהם, ובביקורת חברתית נוקבת על שחיתות, גזענות ומעמדות בחברה. "הסמויה", ששודרה לראשונה ב-2002, עסקה בתעשיית הסמים בשכונות האפרו-אמריקאיות בבולטימור ובכח שמניע אותה, אבל למעשה העלתה שאלות נוקבות לגבי גזענות. באותה דרך, "הצמד" עוסקת על פני השטח בתעשיית הזנות והפורנו בניו יורק, אבל למעשה – היא עוסקת בניצול של נשים.

 

"תעשיית הפורנו מגלגלת כיום מיליארדי דולרים ומשפיעה על הדרך שבה מוכרים לנו הכל – החל מג'ינס ועד לבירה או מכונית. אפילו אם אתה לא צופה בפורנו, אתה צורך את ההיגיון שעומד מאחוריו", אמר דיוויד סיימון בראיון לגרדיאן, בו סיפר שדרך הסדרה הוא רצה לחקור את ההשפעה שיש לפורנו על התרבות היום. "פורנו משפיע על הדרך שבה נשים וגברים מסתכלים אחד על השני. צריך רק להסתכל על האמירות השוביניסטיות שנאמרו בקמפיין הבחירות האחרון כדי להבין שפורנוגרפיה שינתה את היחס של גברים לנשים. האלימות שמופנית לנשים היום היא תוצאה של 50 שנה של תעשיית פורנו משגשגת".

 

"צריך רק להסתכל על קמפיין הבחירות האחרון כדי להבין שפורנוגרפיה שינתה את היחס של גברים אל נשים". פרנקו ב"צמד", צילום: פול שילרדי עבור HBO

 

הרעיון לסדרה נוצר כשעוזר הפקה בסדרה "טרמיי" סיפר לסיימון ופלקנוס על גבר שהכיר בניו יורק, שהיה מוותיקי רחוב 42 הידוע לשמצה. יוצרי הסדרה מספרים שלא הייתה להם שום כוונה לעשות סדרה על פורנו, אולם אחרי עבודת שכנוע, הם הסכימו להיפגש עם האיש המדובר. הסיפורים שלו הדהימו אותם. הסתבר להם שהוא ואחיו התאום ניהלו ברים ומכוני מסאז'ים בשביל מאפיונרים באותה תקופה. אחרי שלוש שעות של שיחה איתו הם החליטו להפוך את הסיפורים האלה לפיילוט. הם התייעצו עם כוכבי פורנו, שוטרים, מלצריות, עורכי דין ועיתונאים שחיו ופעלו באותה תקופה. מה שהוביל אותם היה הסיפורים האנושיים, והם הגיעו להבנה ש"הגוף הוא המטבע העיקרי שסוחרים בו, והכסף והכוח הם המטרה של כולם".

 

סיימון ופלקנוס הופכים את הנשים בסדרה ליותר מ"זונה בפינת רחוב", אישה בלי שם שאף אחד לא רוצה לדעת מי היא, רק להתעלם ממנה או להשכיר את הגוף שלה. יחד עם זאת, הם גם מתרחקים מהרומנטיזציה של הזנות בהוליווד, נוסח "אישה יפה". הנשים בסדרה הן אנושיות ואמיתיות, יש להן שם ופנים, יש להן תחביבים, יש להן אהבות ושנאות. הן לא רק גוף. דרלין למשל גילתה שהיא אוהבת לקרוא דרך לקוח זקן שלה, שמשלם לה פעם בשבוע על צפייה משותפת בסרט – היא מתגנבת לספריה ומשאילה את הספר שאחד הסרטים שראתה מבוסס עליו. לקנדי יש בן שגר אצל אמא שלה והיא שולחת לו כסף כל חודש, ואבי היא סטונדטית לספרות שנשרה מהקולג' ונסחפה אחרי חיי הלילה והסמים של ניו יורק. יש להן חיים מחוץ לזנות, משפחה ואנשים שאוהבים אותן.

 

לא רק "זונה בפינת הרחוב". ג'ילנהול בסדרה, צילום: פול שילרדי ל-HBO

 

 

אמנם, תוך כדי הצפייה בסדרה עולה השאלה – האם יוצרי הסדרה לא הלכו רחוק מדי בכדי להעביר את המסר? מובן שהמטרה היא לשקף את המציאות האכזרית והכל כך לא זוהרת של חיי הזנות והפורנו. ובאמת, אין שום דבר סקסי או מושך בסצנות הסקס האלימות שמוצגות לנו או בסצנות הפורנו שמצטלמות לנגד עינינו בסדרה. "הצמד" מצליחה לחשוף את הכיעור, הגיחוך והמלאכותיות הקרה ששורה מאחורי הקלעים של עולם הפורנו והזנות, ומראה את המציאות כפי שהיא – זהו עולם של עולב, ניצול, השפלה ודיכוי. אבל באיזה מחיר? אנחנו כצופים נחשפים לסצנות אלימות ולסצנות מין מפורשות ובוטות, בשם הצורך לחשוף את הכיעור שבתחום, אך גם לזה ודאי יש השפעה סובייקטיבית על הצופים. "הצמד" מבקשת מאיתנו להתבונן במבט מפוכח על המציאות ולא לעצום עיניים. האם אנחנו מסוגלים?

זנותמגי ג'ילנהולסדרות טלוויזיהעדי שחםפורנו