5 סרטים מצויינים על נשים מרתקות ליום האישה

בין אם אתן מאלו שמתקוממות כנגד הקונספט של "יום האישה" (כי בעצם למה חצי מהאוכלוסייה צריכה יום נפרד שמסמן אותה נגד ברירת המחדל הגברית לכאורה?), ובין אם אתן מאלו שבוחרות להשתמש ביום הזה כתירוץ לחגיגה – יום האישה הוא הזדמנות טובה לצפיית בינג' בכל התכנים הפמיניסטיים החבויים במעמקי הנטפליקס. מדמויות כמו ליידי גאגא והאקטיביסטית מרשה פ. ג'ונסון ועד לוופי גולדברג – יש לנו אחלה תירוץ תירוץ לחגוג סיפורים עוצמתיים של נשים מדהימות.

 

דיאנה: במילותיה (In Her Own Words)

נטפליקס מלא באינסוף תכנים שקשורים לבית המלוכה הבריטי. בין הסדרה החדשה "The Crown" על חיי המלכה אליזבת השניה לבין סרטים דוקומנטריים רבים, אפשר למצוא את "דיאנה: במילותיה" – סרט חדש ומכמיר לב שיגרום לכן להתאהב בשניה בדמותה הטרגית של הנסיכה מוויילס.

בשנת 1991 דיאנה קיימה שורה של ראיונות סודיים בארמון המלוכה. בשיחות אלו היא מתארת בקול עדין וקטן את התבגרותה בצל מצלמות הפפראצי, ואת הבדידות האדירה שחשה כבר מתחילת הדרך, עם נישואיה לנסיך צ'ארלס. כבר באירוע המלכותי הראשון שהיא הוזמנה אליו, ילדה בת 19 שפוגשת לפתע את גדולי האומה ללא שום הכנה מראש, היא הייתה לבושה בשמלה צבע הלא נכון (שחור), בגזרה שנחשבת "חושפנית", ואבוי – אפילו החזיקה את התיק ביד הלא נכונה (!). משם, הצרות המשיכו לנושאים קריטיים בהרבה.

לאורך כל הצפייה בסרט עולה שוב ושוב השאלה – למה אף אחד לא עזר לה או הנחה אותה? הבדידות העצומה והשקר מאחורי נישואיה לצ'ארלס (שניהל מערכת יחסים כפולה כבר מההתחלה עם הדוכסית קמילה), גרמה לה להתפרצות בולימיה קשה ולהתבטאויות אחרות של הרס עצמי. למרות שהנושאים של הסרט נראים "צהובים" בחלקם, הטיפול בהם עדין מאד. הדגש הוא על עולמה הנפשי המעורער של דיאנה, שהאור היחיד בו הוא הילדים שלה. למעשה מדובר בטרגדיה על משפחה של אנשים מאד רגישים (כן, גם צ'ארלס), שלא מצליחים או יודעים איך לתקשר. הגדולה של דיאנה היא בהתמודדות עם משפחת המלוכה הבלתי אפשרית, בכך שהצליחה להתגבר על הפרעות האכילה והחרדות ולשרוד את השנים הקשות של הבדידות והכאב, ובו בזמן להמשיך להיות עצמה – אישה צנועה וטובת לב, שהחמלה כלפי החלשים ממנה הפכו אותה לפילנתרופית המפורסמת בעולם.

 

Gaga: Five Foot Two

במרכז הסרט על אחת מכוכבות הפופ הגדולות בעולם יש הרבה כאב. בסרט הדוקומנטרי עליה, ליידי גאגא חושפת את המחלה הכרונית ממנה היא סובלת, פיברומיאלגיה, שיוצרת כאבי שרירים בלתי נסבלים בכל רחבי הגוף שמקשים על התפקוד התקין והיום יומי – שלא לדבר על שגרת היום של כוכבת ענק שרצה בין הופעה בסופרבול לצילומי קליפ והפקת אלבום. גאגא נאבקת בכאבים ללא הפסקה – למרות שהגוף שלה רוצה לנוח, הנפש חייבת להמשיך, והמאבק ביניהם מלווה את הסרט.

כל מי שציפה לקבל דוקומנטרי סקס-סמים-ורוקנרול סטנדרטי כנראה לא מכיר את גאגא – אמנית עם מוסר עבודה פסיכי שעובדת בלי הפסקה ומחויבת באופן מוחלט ליצירה שלה. הסרט מלווה אותה ביציאת האלבום החמישי שלה, שיצא בשנה החולפת ומוקדש לדודתה המנוחה ג'ואן, שמתה עוד לפני שגאגא נולדה מזאבת. אפשר להיות ציניים לגבי אמיתות הסרט של מאסטרית המניפולציות התקשורתיות גאגא, אבל קשה לעמוד בפני אהבת החיים והיצירה המדבקת שלה.

 

 

Chef's Table (עונה 3, פרק 1): הנזירה הקוריאנית ג'ונג קוואן

לא ציפיתי להתאהב בסדרה "Chef's Table". אני לא פודי, ולא מאד מתעניינת בתלאותיהם של שפים בדרך אל המינון המושלם של חומץ בלסמי על מצע פטריות יער טיבטיות, אבל כמה דברים הפכו פרק ספציפי אחד בסדרה הדוקומנטרית בהפקת נטפליקס למשהו שאסור לפספס, ובראשן הדמות הראשית בו: הנזירה ג'ונג קוואן, שפית המתגוררת בבית מקדש עוצר נשימה ביופיו בדרום קוריאה.

במנזר הפסטורלי להפליא על הר מבודד, ג'ונג קוואן מארחת מטיילים ועוברי אורח, מבצעת את חובות דתה הבודהיסטית, וכמובן מכינה אוכל לכל הנזירים והנזירות. האוכל שהיא מכינה הוא יפהפה בצורה בלתי רגילה – ללא שמץ של הכשרה מקצועית, הנזירה המבודדת מכינה אוכל טבעוני וציורי ממיטב המטבח הקוריאני. "האוכל של המקדש (בניגוד לאוכל חילוני – נ.פ.) נועד לשמור את הנפש שלך סטטית ורגועה", היא מסבירה, והלב נמס כשהיא מדברת על הקסם שברוטב סויה או על הכוח הדינמי של התבלינים. אנחנו עוקבים אחריה כשהיא מברישה כל עלה לוטוס בעדינות וסבלנות אין קץ, ומספרת את סיפור חייה המרתק. מאחורי העדשה עומד דיוויד גלב, שאחראי בין השאר על הסרט הדוקומנטרי המצליח ומלא התשוקה "ג'ירו חולם על סושי”, והצבעוניות השלווה של כל פריים היא עולם ומלואו.

 

חייה ומותה של מרשה פ. ג'ונסון

25 שנה לאחר שנמצאה גופתה של לוחמת זכויות הטרנסג'נדרים החלוצה מרשה פ. ג'ונסון, אקטיביסטית טרנסג'נדרית בשם ויקטוריה קרוז יוצאת לגלות את האמת מאחורי מותה. למרות שהמסגרת העלילתית היא תעלומת המוות הבלתי פתורה, הסרט חושף הרבה יותר מדיוקנה של אישה מהפכנית אחת – הסרט עוקב אחרי המאבק הטרנסג'נדרי האמריקאי לשווין זכויות מראשיתו.

ג'ונסון, יחד עם סילביה ריביירה ואקטיביסטיות נוספות, נלחמה במלוא העוז כדי לקבל זכויות שוות, והן היו מהראשונות שהשתמשו במונח "Gay Rights" או זכויות להט"בים בתקופת המאבקים לזכויות אדם בניו יורק של שנות השישים המאוחרות. הן יצאו נגד אפליה של טרנסג'נדרים בעולם העבודה, דאגו לנוער להט"בי שהועף מהבית והיו הכוח המוביל מאחורי מהומות סטונוול – אותן מהומות בבר הניו יורקי, הסטונוול אין, הן אלו שהתחילו את תנועת המאבק הלהט"בי, שבזכותן אנחנו צועדים במצעדי גאווה עד היום.

 

 

גברים בצד Boys on the Side

אחרי ההצלחה הענקית של הלהיט הפמיניסטי תלמה ולואיז (1991) נוצר תת ג'אנר של סרטים בעלי מבנה נרטיבי דומה שבמרכזם דמויות נשיות חזקות. סרטים כמו "גברים בצד" (1995), לצד "קסם מעשי" (1998) למשל, התבססו על אותה הנוסחה – נשים מרקעים שונים יוצאות למסע, במהלכו גבר אלים ומתעלל נהרג בשוגג על ידי הקורבן שלו. בניסיון להתמודד עם המציאות החדשה, הן מגלות את החשיבות של הקשר ביניהן ואת הכוח בחברות הנשית.

למרות השבלוניות המסויימת, ב"גברים בצד" וופי גולדברג מצליחה לצקת אנושיות נפלאה בדמות שהיא מגלמת, של לסבית שחורה ולא סטריאוטיפית, ולצידה מרי לואיז פרקר ודרו ברימור מרגשות גם הן בתפקידים קטנים יותר. מערכת היחסים בין גולדברג ללואיז פרקר הניבה את אחת מסצינות האהבה היפות והעצובות ביותר בקולנוע, לצלילי השיר "You Got It" של רוי אורביסון (עוד לפני ימיו כלהיט במשביר לצרכן), ולא נוסיף מחשש לספוילר.

 

הנסיכה דיאנהליידי גאגאנטפליקס