מחאה בפסטיבל קאן: 82 נשים מתנגדות לחוסר השיוויון

במהלך 71 שנות קיומו של פסטיבל קאן, עד לשנה הנוכחית, רק 82 בימאיות התהלכו על השטיח האדום כמשתתפות בו. זאת לעומת 1,688 בימאים גברים אשר השתתפו בפסטיבל, מאז המהדורה הראשונה שלו בשנת 1946.

הנתון המרתיח הזה הוא רק קצה המזלג בשורה של נתונים נוספים, אשר מצביעים על התנהלותו הקלוקלת של הפסטיבל לאורך השנים ויחסו לשיוויון בין במינים. שמו של פסטיבל קאן כזירה קשה ולא מאפשרת לנשים בתעשיית הקולנוע הולך לפניו (והרי ידוע שלא מדובר בתעשייה שיווינית מספיק מלכתחילה). השנה לא הוצג שיפור משמעותי במצב זה, כאשר מתוך 21 סרטים שנבחרו לפסטיבל, רק 3 בוימו על ידי נשים – וב-2018, כולנו כבר יודעים שזה פשוט לא מספיק.

אותו נתון מטריד, שמשקף מצב עגום עוד יותר, הוא גם מה שהביא נבחרת מרשימה של נשים שהגיעו השנה לפסטיבל לארגן במהלכו מחאה שקטה.

מחאה שקטה בפסטיבל קאן, צילום: Shutterstock

 

ביום שבת האחרון, במסגרת הפסטיבל הנערך בימים אלו, 82 נשים נעמדו על מדרגותיו האדומות של מרכז האירועים בעיירת הנופש היפהפיה. הן עמדו, ושתקו. רק אחת מהן, השחקנית קייט בלנשט, נשאה דברים שהדהדו מאותן מדרגות לרחבי כל העולם.

"על המדרגות הללו עומדות היום 82 נשים, המייצגות את מספר הבימאיות הנשים שטיפסו את המדרגות הללו מאז מהדורתו הראשונה של פסטיבל קאן בשנת 1946", אמרה בלנשט. "במהלך אותו פרק זמן, 1,688 בימאים גברים טיפסו על אותן המדרגות האלו בדיוק. ב-71 שנותיו של הפסטיבל הזה, שזוכה להכרה בכל העולם, עמדו 12 נשים בראש חבר השופטים. פרס 'דקל הזהב' הוענק ל-71 בימאים גברים, רבים מכדי להזכיר בשם, אבל רק לשתי נשים: ג'יין קמפיון, שאיתנו ברוחה, ואגנס ורדה, שעומדת איתנו כאן היום".

"העובדות האלו הן ברורות והן בלתי ניתנות להכחשה. נשים אינן מיעוט בעולם, ועם זאת, מצבה הנוכחי של התעשייה שלנו טוען אחרת. כנשים, כולנו ניצבות בפני אתגרים ייחודיים, אבל אנו עומדות יחד על המדרגות הללו היום כסמל לנחישות ולמחויבות שלנו להתקדם. אנחנו כותבות, מפיקות, בימאיות, שחקניות, צלמות, סוכנות, עורכות, מפיצות, נשות שיווק – וכולנו מעורבות באמנויות הקולנוע. אנחנו עומדות בסולידריות עם נשות כל התעשיות", אמרה בלאנשט יחד עם הבימאית אגנס ורדה.

העובדה שבלאנשט הובילה את המחאה הזו הנה משמעותית, שכן השחקנית שימשה השנה כנשיאת חבר השופטים של הפסטיבל. לצידה עמדו חברות חבר השופטים קריסטן סטיוארט ואווה דווורניי, כמו גם השחקניות סלמה האייק ומריון קוטיאר ובימאית הסרט "וונדר וומן" פטי ג'נקינס. לאחר הדברים הנ"ל, הן הציגו רשימה של דרישות קונקרטיות.

קריסטן סטיוארט משתתפת במחאה השקטה בפסטיבל קאן, צילום: Shutterstock

 

"אנו נצפה מהמוסדות שלנו לספק שיוויון ושקיפות בגופים המנהלים שלהם, ומרחב בטוח לעבוד בו", פתחה בלנשט ואמרה. "אנו נצפה מממשלותינו לוודא שהחוקים לשיוויון בשכר עבור עבודה שווה יישמרו. אנו נדרוש שמקומות העבודה שלנו יהיו מגוונים והוגנים, כך שהם יוכלו לשקף בצורה הטובה היותר את העולם שבו אנו באמת חיות. עולם שמאפשר לכל אחת מאיתנו, מלפני ומאחורי המצלמה, לשגשג כתף אל כתף יחד עם הקולגות שלנו מהמין הגברי. אנו מכירות בכל הנשים והגברים שעומדים ודורשים שינוי. המדרגות של התעשיה שלנו חייבות להיות נגישות לכל. הבה נטפס".

זוהי רק המילה האחרונה בשורה של פעולות וצורות שונות אשר לבשה המחאה השקטה בנוגע לשיוויון עבור נשים בתעשיית הקולנוע בחודשים האחרונים. ראינו את זה כבר בטקס פרסי גלובוס הזהב ובטקס האוסקר, כמו גם בטקסי הגראמי, ה-SAG ולמעשה כמעט בכל טקס פרסים בינלאומי שנערך מאז התפוצצות פרשת הארווי ויינשטיין ועליית קמפיין #MeToo. רק הזמן יגיד אם רצף המחאות השקטות הללו תורם לשינוי ממשי או לא, אבל אין ספק שמרגש לראות נשים מתאחדות ככה ודורשות את מה שמגיע להן, ולכולנו, כבר כל כך הרבה זמן.

קייט בלאנשט בפסטיבל קאן, צילום: Shutterstock

פסטיבל קאןקייט בלאנשטקריסטן סטיוארטשיוויון בין המינים