ביקורת סרט 'עושות סדר': כשאת רוצה לקחת את ביתך לסרט

בנוסף לסרטים שימצאו חן בעיני, אני מוצאת עצמי מחפשת סרטים תחת קטגוריה נוספת: "כאלו שיתאימו לבת שלי". בתי רק בת 11 אך הספיקה לסגל לעצמה טעם מגובש וסלקטיבי. היא לא סובלת סרטי ילדים כי הם ילדותיים, והיא גם לא מתרשמת מעלילות גיבורי על כי הפיצוצים והפעלולים מוגזמים לטעמה. היא אוהבת דרמות וקומדיות. את "ליידי בירד" של גרטה גרוויג למשל, ראינו יחד (יהיו אימהות שיחלקו עלי בעטיה של סצנת סקס קצרצרה אך זו צולמה בעדינות מרומזת, והייתה כמו שיכולה להיות סצנת סקס בין שני מתבגרים – גמלונית ולא סקסית בעליל).

את "הבן דוד" של צחי גראד ראינו יחדיו. גם שם ישנו אלמנט העשוי להראות בעיתי בעיני אחדות מכן – העלילה נפתחת בידיעה שצעירה בת הישוב הותקפה על ידי גבר. אך התקיפה ארעה לפני שהסרט מתחיל, והאירוע מטושטש לחלוטין משום שבסופו של דבר, הסרט רוצה לספר לנו משהו על גזענות, ולכן אף מצאתי אותו בעל ערך חינוכי. משני הסרטים הנ"ל בתי נהנתה עד מאוד, ואני לא סבלתי.

 

הסרט השוויצרי "עושות סדר" בבימוי פטרה וולפה, הוא בעיני סרט מומלץ לנערות ואמהות, ולו כשיעור חובה בפמיניזם. במרכז הסרט צעירה נשואה, אם לשניים (מארי לוינברג) המתגוררת בכפר קטן ונידח בשוויץ, בתחילת שנות השבעים. שוויץ פיגרה אז  בנושא מעמד האישה ונשים לא הורשו להצביע בבחירות. גיבורתנו היא עקרת בית מתוסכלת החפצה לצאת לעבוד, אך בעלה לא מאפשר לה. בשוויץ של הימים ההם החוק קבע שגבר צריך לאשר לאשתו יציאה לעבודה.

יום רודף יום והיא שואבת אבק, מטפלת באביו הקשיש של בעלה, וטובעת תחת ערימות כביסה. בשוט החוזר על עצמו פעמיים בסרט היא מצולמת בחדר האמבטיה, שם מתוחים עשרות חוטים מקיר לקיר, ועליהם תלויים בצפיפות עשרות זוגות גרביים. וכמו תמיד, בן זוגן של רבות כל כך באורח פלא נעלם. ואולי זו מטפורה גם לעובדה שגברים לא נראו בבית. הם הלכו לעבודה, בילו בשתייה בבר המקומי, וחזרו הביתה מסריחים מסיגריות כשהילדים ישנים, והבית מתוקתק.

סדרת אירועים מקוממים נוספת, מובילה אותה לגייס את נשות הכפר למאבק שמטרתו הסופית, שכנוע הגברים המקומיים להצביע לטובת זכות הצבעה לנשים בבחירות הקרובות. התהליך שעוברת הגיבורה מאישה כנועה וביישנית למנהיגה מורדת, מעצים ומרגש, וגרם לי ולבתי להזיל דמעה.

אגב, גם כאן ישנה סצינה שעלולה להיתפס כמפוקפקת בעיני השמרניות שבכן, אך אני מצאתי בה אלמנטים חשובים בחינוך מיני. הגיבורה מתגלגלת לסדנה אודות מיניות האישה בהנחיית היפית משוחררת. המנחה מציגה בפני הנשים בובת סמרטוטים בצורה של איבר מין נשי ומלמדת אותן לא לפחד מהווגינה. היא מראה להן איורים של אברי מין נשיים בעלי צורות שונות, ולבסוף מחלקת מראות ומבקשת שיתבוננו באיבר שלהן. המראות מוכנסות תחת החצאיות והסצנה מיד נחתכת. אחרי הכל זהו סרט צנוע וחביב.

****

ובמאמר מוסגר, באתר IMDB, בעמוד המוקדש לכל סרט, ישנה קטגוריה הנקראת "מדריך להורים". שם מופיעים תחת סעיפים שונים כמו "מין", "קללות", "שימוש באלכוהול וסמים" רמת החומרה של כל נושא, עם פירוט מקיף, כך שתוכלנה לשפוט בעצמכן, ולא להסתמך בהכרח על דירוגי הצנזורה המקומית.

בילוי עם בת עשרהעושות סדר