למה גם אתם צריכים להכיר את הגורו שמסדרת למיליוני אמריקאים את החיים

נחשפתי לראשונה למארי קונדו בערב שישי כלשהו, כשבמקום לצאת ישבתי עם בן הזוג מול נטפליקס והבחנתי בסדרה בשם "Tidying Up", או, "עושים סדר". מיד התחלתי לצפות – אני אוהבת לסדר ומוצאת סיפוק בצפייה בתוכן מהסוג הזה, ולא אחת מצאתי את עצמי בוהה בסרטונים שטותיים באינסטגרם בסגנון של "20 שיטות לאחסן מטריות" או "איך לעשות מהפך במגירת הסכו"ם באמצעות 3 חתיכות בריסטול", אפילו אם לא אימצתי את השיטות בעצמי.

מנחה ויוצרת הסדרה היא מארי קונדו, יפנית וגורו בעלת שם עולמי בכל הנוגע לארגון הבית. במהלך הסדרה, מגיעה קונדו לבתים של אנשים שצריכים שיעזרו להם לסדר – אגרנים, מבולגנים וסתם הורים שלא יודעים איך להתנהל נכון. באמצעות השיטה שפיתחה, היא מלווה אותם בתהליך הסידור, המיון והארגון, בשאיפה שהסדר בבית יוביל גם לסדר בחיים. רוב הבתים בסדרה הם בתים של אמריקאים אמידים למדי, עם כמויות אדירות של מקום אכסון כך שאין פלא שיש להם ארגזים על גבי ארגזים – והרי, מה יותר אמריקאי מלהעמיס שטויות מאזור ההנחות של חנויות כמו טארגט או וולמארט ולאחסן הכל בקופסאות פלאסטיק בגראז'?

את מארי קונדו לא הכרתי לפני הצפייה בסדרה, אבל מסתבר שהיא בעלת מוניטין בתחום: ספרה, בו היא מסבירה על השיטה שלה "קון מארי", תורגם לשפות רבות והיא אפילו הייתה חלק מרשימת "100 האנשים המשפיעים בעולם" של מגזין טיים בשנת 2014. גם הסדרה צוברת פופולריות רבה, ואפילו סלבריטיז בטוויטר מצייצים עליה. ואכן, יש לה גישה מאוד מעניינת ומקסימה למדי לחשוב על חפצים ועל ארגון.

הקונספט המרכזי שלפיו פועלת קונדו הוא לבדוק אילו פריטים מכניסים שמחה לחיינו, או בתרגום האנגלי והמתוק במיוחד – Spark Joy. היא מייעצת למשתתפים בסדרה לעשות ערימות של הבגדים והחפצים שלהם, לעבור על הפריטים אחד אחד, ולבחון את ההרגשה כלפיהם – היא לא מפצירה באף אחד להיפטר מחפצים לשם ההיפטרות, אלא באמת לחשוב האם הם ירצו שהחפצים הללו יהיו חלק מהעתיד שלהם. כשהם מחליטים בסופו של דבר להיפטר מחפץ או בגד כלשהו, היא מבקשת שהם יגידו תודה לחפץ – שזה קונספט חמוד כשלעצמו. קונדו בעצמה פשוט מקסימה, חייכנית, מתוקה ומשרה אווירה טובה על כל המשתתפים.

הסדרה צברה פופולריות רבה לאחר ששוחררה לראשונה בנפטליקס בתחילת ינואר; ממים נוצרו בהשראתה, סלבריטיז צייצו עליה, וג'ניפר גארנר אפילו העלתה סרטון שלה לאינסטגרם עוברת על שידת המגירות שלה ומתחילה למיין את חפציה. גל שלם של אנשים שיתפו בטוויטר ובאינסטגרם את תהליכי הסידור והארגון שהם התחילו אחרי מיד אחרי הצפייה בסדרה. ובאמת קשה שלא להגיב ככה – הדבר הראשון רוצים לעשות אחרי שרואים את קונדו המקסימה מתרוצצת בבתים של אמריקאים מבולגנים זה לגשת לארון ולהתחיל לקפל בגדים בשיטתה.

אבל, יש בסדרה הזו כמה בעיות. הבעיה הראשונה, והגדולה יותר בעיניי, היא שהיא מנסה להיות קצת יותר מסדרה שעוזרת לאנשים לסדר את הבית. בסופו של דבר, זו צפייה מספקת כשלעצמה, אבל "עושים סדר" באה עם היומרה שעם הסדר בבית יגיע גם סדר בחיים. בחלק מהמקרים אפשר לראות איך לתהליך הזה ישנה משמעות, למשל, בפרק שבו אלמנה נאלצת להתמודד עם חפצים של בן זוגה המנוח. אבל ברוב המקרים הדבר אינו מחזיק מים, וארגון הבית אינו אלא ארגון בית ותו לא. לאמריקאים אין פסח, אז הם לא מכירים את המושג "לעשות פסח", אבל סה"כ – זה מה שזה.

הבעיה השניה היא שקונדו מושלמת כמעט מדי, באופן חייזרי מעט. היא נותנת איזושהי אשליה של שליטה, ואני יכולה לראות איך בקלות הסיפור של לקפל בגדים בצורה המאוד מסוימת שהיא ממליצה עליה הופך לטירוף ומעורר יותר חרדה מהבלגן שהיה שם מלכתחילה. הרי, היומיום שלנו כבני אדם הוא מפתיע ולא מסודר, וזה מאוד הגיוני שכתוצאה, הבית שלנו יהיה לא מסודר באותה המידה.

 

בסופו של דבר, הצפייה בסדרה הזו היא מהנה מאוד – כמו הסדרה "אקסטרים מייקאובר", אבל עם טיפים לסידור מגירות וארונות מטבח על הדרך. קונדו מקסימה וכיפית לחלוטין לצפייה, ולמרות שכנראה סידור הבית לא ישנה את החיים שלנו, עדיין יש הרבה דברים שאפשר לקחת מהסדרה: כמו לחשוב על פריטים בצורה שמעוררת בנו שמחה, ולהגיד תודה על מה שיש לנו, ועל מה שאנחנו מחליטות להשאיר מאחור.

ארונותבגדיםטלוויזיהמארי קונדו