רננה רז: "אם אנשי ציבור יתחילו להביע את דעתם זה יהפוך להיות משהו שבכלל לא מתעכבים עליו"

בסוף השבוע האחרון עלה לאקרנים הסרט 'מראות שבורות', דרמה משפחתית המגוללת את סיפורה של אריאלה (שירה האס), נערה מורדת שבורחת מהבית בגלל אביה גיורא (יפתח קליין), קצין מעוטר בקבע שעוקב אחר כל תנועה של בתו ומעניש אותה על כל טעות, דבר שבסופו של דבר עולה לשניהם ביוקר ומוביל לגילוי מפתיע. את אמה של אריאלה, אישה כנועה שמתקשה להתמודד עם הכוחניות של בעלה, מגלמת השחקנית ואשת המחול רננה רז, ליהוק מעורר תהיה שמתגלה במהלך הסרט כמדויק.

מוזר לראות את רז על המסך כאישה שתקנית וכנועה, במיוחד אחרי הסערה האחרונה בה הייתה מעורבת אחרי שצייצה בקיץ האחרון כי 'ישראל מתביישת' בעקבות חוק הלאום, וזכתה לטונות של ביקורת מגולשים ואנשי ציבור דוגמת אורן חזן, שקראו להדיח אותה מהקמפיין איתו היא כל כך מזוהה  – 'ישראל מתייבשת'.

למרות ההבדל הבולט בינה לבין הדמות אותה היא מגלמת, רז מצאה את נקודת החיבור שלה לסרט: "הייתי ילדה מאד טובה. אף פעם לא היה לי צורך למרוד או לשבור מסגרות. כן היה לי רצון לאתגר אותן. את מרד הנעורים שלי עשיתי בגיל מאוחר יותר, וגם הוא לא היה משהו רדיקלי במיוחד. כשראיתי את הסרט, אריאלה, הבת שלי בסרט, הזכירה לי במובן מסוים את הבת האמיתית שלי, שהיא עזה ופראית ולא מקבלת מסגרות כדבר מובן מאליו".

צילום: דניאל מילר, באדיבות סרטי יונייטד קינג

 

האמא אותה את מגלמת היא עושת דברו של האב ובסופו של דבר הקורבן. מה חשבת על הדמות?

"העמדה של האמא מול האב ובכלל מול החיים, זאת עמדה שמאד זרה לי. הייתי צריכה לחשוב טוב מאיפה אני יכולה להתחבר אל האישה הזאת ולבחירות שלה. אני בטבעי מאד לא כזאת. אין מצב שאני לא מתקוממת אם אני רואה משהו שהוא כוחני ולא צודק. כשצילמנו הייתי בהריון וזה דבר שמאד עזר לי גם פיזית וגם מנטלית. מבחינה פיזית הרגשתי כבדות ותחושה לא מוכרת ביחס לגוף שלי והיה לי קל לדמיין שאני באמת מישהי אחרת. פחות יוזמת יותר נגררת. מבחינה מנטלית, כשאני בהריון אז לחץ, עצבים ואגרסיביות מנוטרלים אצלי, כאילו להגן על הגוף שצריך אנרגיה לדבר מאד מסוים. מהבחינה הזאת זה גם עזר כי הרגשתי שאין לי באמת כוח להיאבק, ומול האב והעונשים שהוא מפעיל וההיררכייה שיצר בבית צריך הרבה כוחות להתמודד".

מה התפקיד עשה לך כשחקנית וכאדם?

"אני מרגישה זכות גדולה לעבוד עם אמרי מטלון ואביעד גבעון הבמאים. מודה על האמון שנתנו בי ושמחה על ההתנסות בתפקיד שמאד רחוק ממני. ביני ובין יפתח קליין כבר יש אינטימיות שהיא תוצאה של פרויקטים אחרים בהם לוהקנו כזוג. וזה נעים ומעניין. שירה האס היא משהו מיוחד במינו ונקשרתי אליה מאוד. אני לא רוצה לעשות ספוילר אבל אחד מימי הצילום הכי מעניינים שלי קרו דווקא ביום שבו לא היה לי טקסט בכלל, וזכיתי להקשיב לסצינות שמתרחשות מסביבי. זה מרתק ולמדתי המון על שחקנים וטקסט".

נתקלת בסיפור כזה בחייך האישיים?

"הסיפור כפשוטו לא. אבל ברבדים העמוקים שלו אני מכירה את הסיפור מתגלם בצורות שונות אצל אנשים שונים. הצורך בשליטה, בדיקת גבולות, העברה בין דורית של טראומה, מקומה של חמלה וסליחה בין אנשים".

 

צילום: דניאל מילר, באדיבות סרטי יונייטד קינג

 

משנת 2015 את משחקת ב"השימוע", הצגה שעוסקת בפרשת פיטוריו של אדם ורטה, היית בין נשות הציבור הראשונות שקמו והשמיעו קול מחאה נגד השלטון ובעקבות ההתבטאות שלך נגד חוק הלאום גורמים בקואליציה קראו להדיח אותך מהקמפיין 'ישראל מתייבשת'. מה את חושבת על העליהום הציבורי סביב רותם סלע, גל גדות ומירי מסיקה? משהו מזה מחזיר אותך אחורה?

"אני יכולה רק לדמיין מה עובר עליהן. הפרופיל הציבורי שלהן גבוה בהרבה משלי ויש לי תחושה שזה התבטא גם בתגובות ובתשומת הלב שקיבלו. לתקשורת יש חלק משמעותי באופן הסיקור של הדברים האלו ואני בטוחה שלצד קיטונות של תגובות נאצה הן קיבלו המון חיזוקים ותמיכה מאזרחים ואנשי ציבור".

מה דעתך בכלל על מה שקורה פה מבחינת סתימת פיות?

"אני חושבת שזה בידינו האזרחים לשתף עם זה פעולה או לא. מבחינתי, לא להביע את דעתי זה לא אופציה ואני חושבת שאם עוד אנשים, ובעיקר כאלו בעלי השפעה ציבורית, יתחילו לשתף ולהביע את דעתם, זה יהפוך להיות משהו שבכלל לא מתעכבים עליו".

היתה שערוריה גדולה סביב קמפיין המים ישראל מתייבשת, מה היה שם בכלל?

"צייצתי בטוויטר ציוץ נגד חוק הלאום שעורר סערה ציבורית. אני אוהבת ומחויבת לקמפיין המים, כנראה שגם לנצח אנשים יזהו אותי איתו. יחד עם זה, הבעתי את דעתי כאזרחית במדינה דמוקרטית על הנעשה ואני עומדת מאחורי הדברים שאמרתי. גם רשות המים וגם יובל שטייניץ, השר להגנת הסביבה, הגיבו בצורה עיניינית לפרשה ולא שיתפו פעולה עם ההתלהמות".

 

 

למרות האווירה הציבורית הבעייתית, החלטת להשמיע קול. מה בך לא מאפשר לך להבליג ולשתוק למען הקריירה כמו מרבית האומנים במדינה?

"כנראה שהחינוך שקיבלתי בבית. אמא ואבא שלי תמיד דיברו איתנו ונתנו דוגמא אישית לכך שהאדם נולד עם חופש בחירה ובידנו לפעול לתיקון עולם. צדק, שיוויון ומוסר לא היו ערכים זרים ובלתי מוגדרים. הם היו נוכחים בחיי מגיל מאד קטן. אני גם דור שלישי לניצולי שואה וככל שאני מתבגרת אני מבינה איזו השפעה הייתה לזה עליי. התחושה שאסור אף פעם לעמוד מנגד".

אנחנו בעיצומם של ימי בחירות, החלטת במי תבחרי?

"זו שאלה שמאד קשה לי לענות עליה הפעם. באופן כללי אני נגד בחירה אסטרטגית. אני חושבת שאדם צריך להצביע למפלגה שמבטאת ופועלת למען הערכים שהוא מאמין בהם. כל חיי הצבעתי מרצ. אבל הבחירות הפעם נראות לי כל כך גורליות שאני באמת מתלבטת".

את מסכימה עם הקולות שאומרים שאין פה אלטרנטיבה מנהיגותית?

"מסכימה חלקית ובאופן יחסי. בעיניי חייבים להחליף את השלטון הנוכחי. ולשם כך יש אלטרנטיבות טובות. לטווח הרחוק האלטרנטיבה האמיתית טמונה בשותפות יהודית-ערבית ושכל מי ששוויון בפני החוק הוא נר לרגליו. כשיקום מנהיג שיידע לרתום את הכמיהה של אנשים לצדק, שלום ושותפות לדלק פוליטי, הוא יסחוף אחריו רבבות ושם טמון השינוי האמיתי".

את חושבת שהמצב המדיני מסואב מידי?

"'כל זמן שהנר דולק תמיד אפשר לתקן', רבי ישראל מסלנט אמר ומי אני שאתווכח. אין ספק שהכיבוש נותן את אותותיו בכל חלק בחברה הישראלית וזה ייקח זמן להשתקם ולהבריא אבל ההיסטוריה של העם שלנו רצופה בטרנספורמציות ובניסים ואני באמת מאמינה שבטווח הרחוק, בסוף בסוף – יהיה טוב".

 

הפרימיירה של 'מראות שבורות'. צילום: רפי דלויה

 

למה לא עזבת את הארץ, הייתה לך מחשבה כזו?

"זו ממש לא אופציה מבחינתי. אני אוהבת את המקום הזה, מחוברת אליו בכל כך הרבה רבדים. אין לי עיניין להיות מהגרת בשום מקום".

אז למה לא ללכת לפוליטיקה?

"פוליטיקה זה דבר ציני ומסואב. אני לא יכולה לדמיין את עצמי שורדת יום אחד בעולם הזה. אני מקשיבה המון לרדיו וזה משגע אותי לשמוע פוליטיקאים שמשקרים או לא עונים על מה ששאלו אותם. זה עולם שכל התקשורת בו היא לא ישירה וזה דבר שבמובן העמוק ביותר אני לא מבינה איך הוא ממשיך להתקיים ואיך אנשים מאמינים לזה".

קמפין me too, איפה את בזה? גם את עברת הטרדה או תקיפה מינית במהלך הקריירה שלך?

"למזלי ושמחתי לא חוויותי משהו קיצוני. אבל כמו כל אישה חוויתי הערות והטרדות כאלו ואחרות. אני חושבת שגדולתו של הקמפיין שהוא גרם לנו הנשים להבין גם עם מה השלמנו כל השנים כי זה היה נראה לנו שככה העולם עובד ופשוט קיבלנו את זה. הנה תהליך מעורר תקווה שקורה לנגד עינינו בעולם. יחסי הכוחות משתנים והבת שלי כבר גדלה לתוך עולם אחר".

אורן חזןביקורת סרטרותם סלערננה רז