אדם שהורשע באונס לא אמור לככב על שלטי חוצות

להבדיל מטורים אחרים שמדברים על "תרבות האונס" או "הכשרת השרץ" ומשתמשים במילים גדולות שאנשים אוהבים לשנוא, בטור הזה בחרתי להתמקד רק בעובדות. זה לא טור של "פמינאצית שונאת גברים" וגם לא טור שבא להרוס לכם את הכיף, אבל צריך לשים דברים על השולחן. אתם תבחרו מה לעשות איתם.

בפרסומת החדשה של בזק, ענקית התקשורת החליטה להשתמש בדמותו של זהר ארגוב כדי לקדם מוצר חדש כלשהו  שמציעה החברה. אם עדיין לא הספקתם לצפות בה אאמלק לכם אותה – בפרסומת שמצולמת בטירה בספרד, יושב שאול מזרחי בדמותו של זהר ארגוב על כס מלכות בבגדי מלכות, ושר לצידו של גידי גוב את השיר האלמותי הפרח בגני שהפך בחסות בזק לוויפיי בגני. הכל באווירה זורמת ומחויכת – הכי צבוע שיש.

אם מסתכלים באופן שטחי על הבחירה של בזק, אפשר להבין למה כיוונו לדמותו של ארגוב. קשה למצוא מישהו פופולרי יותר מעומר אדם שהוביל את הקמפיינים האחרונים של החברה, ואם לא אייל גולן, שגם איתו יש בעייתיות שבזק ודאי לקחה בחשבון – מי אם לא זהר ארגוב, שנחשב עד היום למלך המוזיקה המזרחית ולקונצנזוס, יכול להיות הפנים של המותג? אבל רגע לפני שאתם נשענים אחורה ונהנים מהחיבור ההיסטורי של גוב וארגוב, קצת עובדות על הזמר:

זהר ארגוב נולד ב-1955 בשיכון המזרח בראשון לציון. ב-1972 התחתן עם ברכה צברי, בספטמבר 1973 נולד בנו גילי. בשנת 1977, בגיל 22, הוציא לראשונה תקליטון. אפשר להגיד שזו הייתה תחילתה של הקריירה שלו כזמר.

בשנת 1978, הורשע ארגוב באונס צעירה. הוא היה מוכר אז כזוהר עורקבי, ועדיין לא זכה לתהילה. בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע אותו וגזר עליו שלוש שנות מאסר, מהן שנה אחת בפועל. על פי הטענות ארגוב, שככל הנראה הכיר את המתלוננת, הביא אותה לדירת הרווקים שלו בדרכי תחבולה ואז בעל אותה בניגוד לרצונה. לאורך כל המשפט לא הכחיש זוהר שקיים יחסי מין עם הנערה אך לדבריו הם נעשו בהסכמתה המלאה. לשופט הוא אמר אז: "אין בחורה שלא נותנת, צריך רק לדעת איך לקחת". על פי פרסומים אחרים הוא אמר באותה הזדמנות שלפי הקודים שהוא מכיר "בחורה שעולה ב-11 בלילה לבית של בחור יודעת לקראת מה היא הולכת".

כמה שנים קדימה, במהלך שנת 1987, כשזהר ארגוב כבר היה עמוק בתוך הסמים ואף ישב במאסר על פלילים, הוא יצא לחופשת שבת. במהלך אותה חופשה הגיע ארגוב לבית אמו בראשון לציון עם איריס גבאי, חברתו של הזמר ישי לוי ולימים אשתו. השניים הגיעו לשם לאחר בילוי משותף של השלושה בביתו של לוי שבחולון. גבאי הייתה באותה עת חיילת בת 19. במהלך הסופ"ש ניסה ארגוב לטענתה לאנוס אותה. בנס לא הצליח.

כשבזק בחרה בפרזנטור החדש שלה היא כיוונה לשני מקומות – היא השתמשה בדמותו של ארגוב כדי להתחבב על הרוב, על "העם", על אלו שאוהבים ומעריצים אותו. והיא רצתה את הבאזז, את הרעש מהעיסוק בפרסומת ובדמותו השנויה במחלוקת של הזמר. אל תטעו לרגע, חברות פרסום מיומנות כמו זו שהפיקה את הפרסומת יודעות בדרך כלל לצפות מראש את התגובות, ולוקחות הכל בחשבון. כבר אמר מישהו פעם שאין דבר כזה פרסום רע, ואני מניחה שהרבה אתרים ותוכניות עוד יתעסקו בבחירה של בזק – מה שידחוף אנשים נוספים לצפות בפרסומת וכמובן להכיר את המוצר החדש שהיא מקדמת.

נכון, הטור הזה מאכיל את המפלצת ונופל בדיוק לאן שחברת התקשורת כיוונה, אבל אחרי שבוע כל כך קשה בו שמענו על ילדה בת 11 שעל פי החשד נאנסה – חייבים לדבר על זה. אם אנחנו רוצים לשנות את האווירה במדינה, בה גברים מרגישים שזה בסדר לנצל נשים – זה מתחיל כאן, בהפסקת הפרסומות ובדמויות שאנחנו בוחרים לשים על שלטי חוצות. אסור לנו להלל אנסים, לשים להם כתר על הראש, ולעשות מהם גיבורים. ולא, זה לא הופך את זה לחמוד שגידי גוב שר ברקע.

ארגוב היה איש עגול, הוא היה זמר בחסד אבל הוא גם פשע, אי אפשר להתעלם מזה. הוא בעצמו תמיד היה כנה לגבי אורח חייו, דיבר בפתיחות בראיונות, והתמודד עם השדים שבתוכו. לעשות מסחרה מהסיפור הקשה שלו זה נוראי לכל הצדדים. בסופו של דבר ארגוב סיים את חייו כשתלה את עצמו בכלא. סוף מאוד טראגי לחיים טראגיים. זהר היה פורץ דרך וגאון מוזיקלי, בזה אין ספק, אבל להמשיך ולהפוך אותו לסמל זה אסור ואפילו מסוכן. תהנו מהשירים שלו, תעריכו את פועלו אבל אל תאדירו אותו ותתעלמו מהפשעים שהוא עשה. קשה מאוד להגיד את זה אבל זה נכון – זהר ארגוב היה, בנוסף לכל, אנס.

אונסאונס בת ה-11גידי גובזהר ארגובפרשת האונס בקפריסין