אנחנו צריכות עוד פמיניסטיות כמו ג'קי אזולאי

את כפפת הפמיניסטית הבועטת יכלה בקלות להרים השחקנית שירה פרבר שכבר בדברי הפתיחה שלה הבהירה שהיא שמאלנית תל אביבית לא מתנצלת, אבל מי שהרימה את הדגל הפמיניסטי, בלי לקרוא לו בשמו חלילה, הייתה דווקא ג'קי אזולאי, השפית והמשתתפת הנצחית בריאליטי בישראל שפרצה למרקע שלנו בשנת 2012 ומאז היא שם להישאר. גילוי נאות לא צפיתי בה באף אחד מתוכניות הריאליטי בהן השתתפה בעבר ואני מבינה שהיו רבות כאלה (מאסטר שף, זוג מנצח VIP, אחותי ג'קי ואמא מחליפה אם למנות רק את חלקן) אבל בואו נתעכב על הרגע הראשון, באודישן למאסטר שף: "אני ג'קלין אזולאי, מעדיפה ג'קי", ככה היא בחרה להציג את עצמה ומהרגע הזה ואילך היה ברור שהיא באה לספר את הסיפור שלה ולא את זה שסיפרו בשבילה – הכי פמיניסטי שיש גם אם באת ממשפחה חרדית מסורתית מרובת ילדים בבית שמש.

קפיצה נחשונית עשור קדימה והנה היא שוב על המרקע, הפעם בתור שורדת בהישרדות VIP ולמרות שברגע הראשון נראה שהיא בוחרת בשבט שלה האדום בגלל שהיא רוצה להרגיש בבית עם דודו אוואט ואוהד בוזגלו, היא מבינה מהר מאוד שבמתכונת הזו, זה כבר לא הבית שלה. למרות שבוויכוח העדתי, היא לחלוטין מצדדת בתיאוריות של אבישי בן חיים (כן, אתה יכול לסמן וי, ישראל הראשונה והשנייה שוב בפריים), היא לא יכולה להישאר אדישה להתרברבויות של בוזגלו שהיה 'צריך אינטרקציות עם בחורות אחרות' בקניון, לתפיסת העולם המיושנת שלו שמעמידה נשים ככלי משחק או חפץ לרשותם של גברים, או ש'נשים יפות באו לפה כדי שאני אהנה', והיא זועמת עליו, לא נרגעת לא מאופן הדיבור ולא מאופן המחשבה שלו, מבהירה שהיא עם זה לא מוכנה לחיות יותר. אחר כך תביא את זה גם למועצת השבט אבל עוד קודם לכן, מרוב תסכול ועצבים, היא פורצת בבכי, וכשחברותיה לא מבינות מדוע היא טורחת להזיל דמעות על זה, לא יכולתי שלא להזדהות איתה. התסכול הזה שאזולאי חשה הוא התסכול של פמיניסטיות רבות בישראל כאשר שוב ושוב נדמה שהן מדברות שפה שאחרים לא מבינים. כשאייל גולן נותר גיבור תרבות למרות ששתי צעירות שהיו נערות בסיכון תובעות אותו על ניצול שלהן, שיש הורים שאשכרה שוקלים להביא את ילדיהם להופעה שלו בחנוכה, ושחבורה מובילה של זמרים וזמרות בישראל מספקים לו שוב ושוב את תעודת הכשרות האולטימטיבית בדמות סלפי ודואטים, על הבמה ועל המרקע. זה קורה לנו כשאנחנו נתקלות במנהלים שחושבים שזה סבבה לשלם פחות לאישה עבור אותה עבודה, או שכשמכנסים עוד כנס יוקרתי ושוכחים או לא מוצאים נשים שיהיו שם מרצות למרות שהן לא רק 51% מהאוכלוסייה, לא פעם הן גם 50% מהתחום של הכנס (כן, אני מדברת אליכם כנס GO- eCommerce  שהתעלתם על עצמכם והזמנתם 31 דוברים ו-6 דוברות).

ג'קי אזולאי מתעמתת עם אוהד בוזגלו. עומדת על מה שחשוב לה. צילום מסך רשת 13

ואז באה ג'קי אזולאי, בפריים טיים, יום אחרי יום (השתגעתם שם ברשת 13?), ולא מוכנה שיזלזלו בנשים, ולא שיהפכו אותן לחפצים או שיגידו שהן לא שוות או לא מסוגלות. בפרק השני היא עושה צעד לא פחות חשוב, היא עולה על מגרש הכדורגל המאולתר, כשהמאמן בוזגלו כמובן שם אותה מאחור והופכת ליחידה על המגרש שמצליחה להבקיע גול בעיניים מכוסות בד ואין שער יפה מזה כי הוא יותר מהכל סמלי- אזולאי על המגרש והיא מתעקשת שהיא יכולה, צריכה ורוצה לשחק את המשחק וזה רבותיי מהות הפמיניזם גם אם לא קוראים לו ככה- שוויון הזדמנויות,מקום על המגרש ובחירה. אל תתנו לכל אלו שמכנים אותנו פמיניסטיות עם זקן לבלבל אתכם. אזולאי היא הדוגמא לכך שזה מחלחל למרות הכל: כשאתי בן שימול ונשות דימונה האמיצות הפגינו נגד הופעה של גולן וספגו נאצות אבל עמדו על שלהן, כשעדי גוזי הגיבורה במצפה רמון רצה להציל את שירה איסקוב בשם הסיסטרהוד הנשי, כששירה חדד נאבקת מול מי שפגע בה מינית בגדרה, כשאבא לשני ילדים קטנים מקיבוץ בצפון כותב לי "שהפמיניסטיות הללו יוצרות מציאות טובה יותר ובריאה יותר לבתי וגם לבני, בתקווה ליצירת עולם שוויוני יותר ובטוח עבורם", אז ברור שגם גברים איתנו.  אנחנו בכל מקום, וככל שהזמן עובר נהיה בעוד ועוד מקומות כי את הגלגל אי אפשר להחזיר לאחור ועכשיו צריך כמה שיותר פמיניסטיות כמו ג'קי אזולאי על המרקע, זה עושה לרעיון הזה רק טוב.

ג'קי אזולאיהישרדות VIPשיחת היום