גמר הישרדות VIP: אין איומה כקנאת נשים

תמצית האמירה הזו נחשפה אמש בגמר הישרדות VIP: האהבה, הפרגון, החברות והתמיכה פרצו החוצה מיחסיהן של אנה ארונוב וענת הראל. לאורך כל הדרך, גם כשהן עמדו זו מול זו נאבקות על ההישרדות,  הן היו חברות, הן כיבדו זו את זו.

תוך כדי המאבק הן הביטו זו בעיניה של זו, והמבט היה אוהב, מנחם. כשהאחת הפסידה לשניה, הן שמחו באמת בשמחתה של האחרת. הן התאחדו כי גיצי האש של האחרות היו חזקים לא פחות מקרני השמש. הן היו יחד באש וגם במים. כך עד הסוף.

חברות אמת נמצאות לידך כל הזמן. הן האחיות שלך. הן אלה שמספיק מבט עיניים מסוים או קול עם נימה אחרת מהרגיל – והן יתייצבו לידך, יעפרו ויגנו. תמיד מגיעות לידך, ממקום נקי ואוהב.

היזהרו מהנשים הקנאיות
אבל יש גם את הנשים האחרות, המכוערות: הקנאה, המשטמה, חוסר הפרגון, שיוצאים מהן כגיצי אש שורפת. אותן אנחנו פוגשות במקומות העבודה, בזמנים  שונים בחיים, קולגות כאלה שכל חטאייך הוא הקיום שלך. איך שאת נראית, ומה שאת משדרת. בקיצור כל מה שהן היו רוצות להיות והן לא.

הקנאה הזו מעבירה אותן על דעתן.  אויל כי הקדמת אותן במשהו, זכית בזכות במשהו שהן רצו, או שאת מוערכת. ואז הן עושות הכל, אבל הכל. משחקות משחקים מלוכלכים ובלבד לראות אותך נופלת. הן משקיעות בזה כל כך הרבה מאמצים, ושוכחות שמאמצים פחותים מאלה, אם היו מפנות אותם לקידום עצמי – יו מגיעות לאן שרצו. קינאת-סתם שמעוורת.

כך היה גם בהישרדות אצל הנשים האחרות. נטלי דדון ויוליה פלוטקין, שתעבו זו את זו, חברו לבסוף כדי להכניס סיכות בענת ואנה, שוכחות לגמרי שמדובר במשחק. העלמה ענבל גבריאלי, ניסתה לדבר בקול שקט רגוע, אבל גיצי רעל יצאו מפיה ועיניה רשפו רוע.

זה בלט במיוחד ברגעי הסיום. די היה להביט בפניהן של הנשים כשהרימו בסוף התוכנית את הפתק עליו הבחירה שלהן -"שגב" כדי לראות את שמחת הנקמה בעיניים. הן לא שמחו בשמחתו של שגב. הן שמחו בתבוסתן של אנה וענת. תמצית הריאליטי של החיים עצמם.

השנאה של תורג'י ובוקי יצאה החוצה
נכון שאיבה שררה גם בין תורג'י ובוקי נאה. אבל אי אפשר לחשוד בתורג'י שזה על רקע קנאתו בבוקי, הגבר הנאה והמצודד? פה בלטה לדעתי האיבה, בענייניות שלה. תורג'י לא אהב, בלשון המעטה, את אישיותו של בוקי, ולהיפך. הם גם לא הסתירו זאת לאורך כל התוכנית – עמדו כמו שני תרנגולים, גברים עלק ונאבקו. גלוי גלוי, הכל על פני השטח. כך אני אוהבת את שונאיי.  כאלה שאומרים בפה מלא ולא מסתתרים מאחורי פרגוד צבעוני מטעה, ואז שולפים חרב.

 מי זכה בבוז של הקהל
כמו בחיים, הקנאה היוקדת הזו של הנשים הרסה את סיכויי הבנות ה-שורדות בה הידיעה, לזכות במה שהגיע להן כל כך. הכסף הגדול.

קנאת-הסתם הזאת הפכה גבר-סתם, איש נחמד ונוגע ללב, לשורד האחרון. הייתי מגדירה אותו "האיש ששרד את התבשיל שהוא תוצאה של קנאת נשים". איתי שגב הצליח להתחמק מהטיפות המרושעות של מלחמת הנשים, ולנצח. לפחות צדק במידת מה נעשה. שגב שהיה זקוק כל כך לכסף, קיבל אותו. נחמה קטנה.

אבל החיים – כמו בחיים, חזקים יותר מהכל: כי בסופו של דבר, המנצחות באמת הן בכל זאת אנה וענת. אנה זכתה באהבה. אהבה שהצהירה עליה קבל עם ועדה – שהיא הפרס האמיתי. וענת – זכתה באהבת הקהל נטול הפניות.

הנשים הקנאיות? אתן הרווחתן ביושר את הבוז של רובנו.