גיליין מקסוול היא טורפת מינית לא פחות מג'פרי אפשטיין

מקובל לחשוב שבחברה שאחרי "ME TOO" לקרבנות תקיפה מינית קל יותר להתלונן, אך המציאות רחוקה מכך, בעיקר בגלל העובדה שבתוך הקטגוריה 'קרבנות תקיפה והתעללות מינית' יש פילוח. בין שלל תתי הקטגוריות כמו תקיפה מינית של גבר ע"י גבר אחר, תקיפה או התעללות מינית בתוך המשפחה או תקיפה מינית במקום העבודה ישנה קטגוריה של תקיפה מינית של אישה ע"י אישה, ורק 5% אחוז מהנשים שהותקפו על ידי נשים אחרות מתלוננות על כך.

ואולי רק בגלל הנתון הזה היה שווה לנטפליקס לצלם המשך ל"filty rich" המגולל את סיפורו של אחד מהטורפים המיניים הגדולים ביותר של המאה ה-21: ג'פרי אפשטיין. כבר בסדרה שעלתה באמצע 2020 היה ניתן להבין כי סיפורו של אפשטיין לא היה יכול להתקיים לולא זוגתו לשעבר ושותפתו לפשע עד מעצרו – גיליין מקסוול. התפקיד שלה בסרט האימים שעבר על ילדות, נערות ונשים רבות בחווה של השניים בפאלם ביץ' היה עיקרי ביותר. כמה עיקרי? עד כדי שתוארה עד ידי אחת הקרבנות כ"גרועה יותר ממנו".

באינסטגרם שלנו כבר ביקרתם? לחצו כאן לעמוד שלנו!

בתחילת הצפייה ניתן לחשוד שאולי עורכי הסרט מנסים לרמוז, או לטעון, כי מקסוול הייתה קרבן בעצמה, אך מהר מאוד מתברר שהתחושה הזאת היא רק החידוד שהם מבצעים כדי להדגיש את יכולת הבחירה שלה לאורך כל הדרך. מקסוול, שגדלה לתוך עולמו של אביה, איל התקשורת והעסקן רוברט מקסוול, חיה לאורך כל חייה חיי נהנתנות מקושרים ומסריחים מכסף. היא הייתה אישה צעירה, מלומדת ופלרטטנית, יפת מראה שנהגה להתלבש בבגדי מעצבים יוקרתיים ולהסתובב בחוגים המיוחסים ביותר. למקסוול היו את כל נתוני הפתיחה להיות דמות פמיניסטית בולטת בתרבות. היא הייתה מרדנית ומאחוריה דמות אב פטריאכלית למופת, אך בפועל היא בחרה בדרכים המעוותות והנבזיות ביותר להתקדם. כשמקסוול האב מת באופן מיסתורי ביותר והשאיר את המשפחה להתמודד עם המעילות שביצע, מקסוול נעזרה בכישוריה החברתיים כדי להילחץ מהבוץ, ולתחזק את אורח החיים אליו התרגלה. וכך פגשה באפשטיין.

כל אותם קשרים וכישורים חברתיים היו הכלים שבעזרתם מקסוול בנתה את אפשטיין, ופתחה בפניו את כל הדלתות שהוא אי פעם היה צריך. בתמורה לכך הוא תחזק את חיי הנוחות היקרים אליהם התרגלה ומקסוול עשתה הכל בכדי לשמר את יחסי האינטרס ההדדיים הללו. בתחילה השניים הציגו עצמם כזוג, ואולי אפילו היו כאלה למשך זמן מה, אך מתחת לפני השטח מקסוול שימשה כמאדאם בית בושת עבור אפשטיין ותחזקה פס תובלה של ילדות ונערות צעירות לפי דרישה, לאפשטיין ולמקורבים שלו. היא נהגה לטפח (grooming) את היחסים שלה עם תלמידות תיכון וקולג' צעירות, להבטיח להן עתיד ורוד זוהר בזכות הייחוס והכסף שברשותה, ופיתתה אותן להגיע לביתו של אפשטיין בתואנות כאלו ואחרות. אותן צעירות לא ידעו למה הן נכנסות, עד שכבר היה מאוחר מידי ואפשטיין היה מופיע אל מולן בחלוק בעוד מקסוול הייתה מנחה אותן כיצד לענג אותו או פגעה בהן מינית בעצמן.

סרט ההמשך, שעלה בנטפליקס לפני כשבוע, מתאר את החיפוש אחר מקסוול שארך כעשרה חודשים. אפשטיין כאמור, התאבד בתאו כיממה לאחר שנעצר, והצדק עבור הקרבנות נדמה כי אבד. לבסוף אותרה מקסוול בארה"ב והמשפט כנגדה יצא לדרך. התביעה החליטה להאשים אותה בניצול מיני וסחר בקטינות לצרכי מין, אותם סעיפים בהם הואשם אפשטיין עצמו, וההחלטה הייתה תקדימית בהחלט. האמירה כי מקסוול היא איננה קרבן של אפשטיין בעצמה, אלא שותפה מלאה למעשיו, ואפילו המוח מאחוריהם, היא צדק עבור הקרבנות שנפגעו ורומו על ידה. אחת הקרבנות תיארה בבית המשפט כיצד מקסוול אחזה בידה והובילה אותה לחדר, אליו דקות אחדות אחר כך נכנס אפשטיין ואנס אותה. לאורך כל שנותיה לצד אפשטיין מקסוול יכלה לעצור את ההתעללות המינית, ובייחוד לאחר שהצהירו השניים כי הזוגיות ביניהם נגמרה, אך בעבור בצע כסף וחיי עושר מפוארים, מכרה מקסוול את נשמותיהן וגופן של ילדות, נערות ונשים צעירות שראו בה מודל לחיקוי.

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by Joe Berlinger (@joeberlingerfilms)

בית המשפט בניו יורק הרשיע את מקסוול בחמישה סעיפים של ניצול קטינים וסחר בקטינים לצורכי מין, ונגזר עליה עונש של 20 שנות מאסר, אך לאורך המשפט כולו עורכי דינה לא הקלו על הקרבנות שהעידו. הם ניסו לערער על אמינותן של העדות, ניסו ליחס משקל לנסיבות חייהן (כמו עוני או שימוש בסמים) שהשפיעו על העדות שלהן, ועשו גזלייטיינג לכל אחת ואחת מהנשים שעלו על דוכן העדים. כל אלו לא עזרו להם כמובן, וחבר המושבעים בעצמו תיאר אותה כ"טורפת מינית". במקביל, הרבה מאוד ממכריה היכו על חטא וסיפרו שלאורך השנים לצידה היו כל כך הרבה נורות אזהרה אליהן היו צריכים לשים לב. ההתפכחות שלהם, ובעיקר של מקרוביה הגברים, היא לא רק הכרחית עבור הקרבנות, אלא עבור החברה אנושית כולה. לפני 20 שנה סביר להניח שמקסוול הייתה יכולה להתקרבן בבית המשפט ולחמוק מעונש, אך היום החברה בשלה יותר להבין ולעכל כי גם נשים מסוגלות לפגוע מינית. תיעודן של הקרבנות זוכות לצדק הוא הקתרזיס המושלם למי שעקבו אחרי התיק הזה ונחרדו לגלות עד כמה כסף וחיי עושר שווים עדיין הרבה יותר מחיי אדם

ג'פרי אפשטייןגיליין מקסוולנטפליקס