פראן דרשר: פרס מפעל חיים למאבק בסרטן השד

בקיץ של שנת 2005 מצאתי את עצמי מגשים חלום ילדות קטן, כשפגשתי את פראן דרשר, גיבורת ערוץ 3 של נעורי טרום האינטרנט, בפאב קטן ועמוס אנשים בצ'לסי, ניו יורק. דרשר קיבלה באותו ערב פרס על עשייתה החברתית למען הקהילה הלהט"בית בעיר, ואני קיבלתי תמונה חד פעמית ואת השיעור הראשון שלי במחירי משקאות בברים של גייז. לפני כמה ימים זכתה דרשר באות הצטיינות אחר על עשייתה החברתית: פרס מפעל חיים שהוענק לה בועידת סרטן השד הרביעית שנערכה בניו יורק, בנוכחות של מעל 500 שורדות סרטן השד.

כשבן פגש את פראן. צילום: חד פעמי

"אחרי ש'הנני' הסתיימה, התגרשתי מבעלי והתחלתי לצאת שוב לדייטים. רציתי להרגיש חופשייה כציפור, אבל במקום זה, הכבידו עליי סימפטומים מטרידים. כך החלה האודיסיאה בת השנתיים ו-11 הרופאים שלי בחיפוש אחר דיאגנוזה וטיפול", סיפרה דרשר, המוכרת היטב מתפקידה הבלתי נשכח כ"נני" בסיטקום הניינטיזי האהוב והמצליח, בספר "Cancer Schmancer" שיצא לאור בשנת 2000, בו תיארה כיצד התמודדה עם גילוי הסרטן בו חלתה, והניחה את היסודות למפעל חייה האמיתי.

זהירות, גם רופאים יכולים לטעות

דרשר (57) נולדה בקווינס, ניו יורק, אותה שכונה ממש בה מתגוררות אמה סילביה וסבתה המיתולוגית יטה ב"נני", בשם פרנסין ג'וי דרשר, בת למהגרים יהודים מזרח אירופאיים. ב-1977 התפרסמה לראשונה בסרט "שיגעון המוזיקה" לצדו של ג'ון טרבולטה, ולאחר הצלחת הסרט הופיעה בשלל תפקידים קולנועיים (בין היתר ב"איש הקאדילק" לצדו של רובין וויליאמס).

באמצע שנות התשעים יצרה, בעקבות מפגש כמעט מקרי על מטוס עם מפיק, את הבסיס לסדרה "נני" בה גם כיכבה, במה שיהפוך לתפקיד חייה. בכתיבת הפרקים הראשונים בסדרת הטלוויזיה המצליחה לקחה חלק חברתה הטובה של דרשר, דוגמנית העל המיתולוגית טוויגי.

דרשר באירוע לקידום המודעות לסרטן בקרב נשים. צילום: Shutterstock

לאחר הצלחתה חשפה דרשר כי כמה שנים אחרי "שיגעון המוזיקה" נכלאה בדירתה ונאנסה באלימות על ידי פורצים, בתיאור חושפני של החוויה הקשה. אותה כנות שימשה אותה שוב, שנים לאחר מכן, כשהחליטה לחלוק גם את סיפור הסרטן האישי שלה עם העולם.

"לכל רופא שפגשתי הייתה נקודת מבט שונה. יותר מאחד אמר לי שאני סובלת ממצב של טרום גיל המעבר שנפוץ אצל נשים בגיל העמידה (גיל המה?!). לבסוף, אחרי שהתעקשתי על בדיקות נוספות, ובדיוק כשדברים הפכו לרציניים עם גבר צעיר ממני ב-16 שנה (הוא מאוד בוגר), נאמר לי שיש לי סרטן. הגישה שלי הצילה את חיי", סיפרה על גבי עטיפת הספר האחורית, שמסתכמת בנ.ב. עם המלצה חד משמעית לקוראות שבקהל: "רופאים יכולים לטעות – תפתחו את הפה שלכן".

אמא של תנועה חברתית פוליטית

ספרה של דרשר זכה להצלחה, כיכב תקופה ארוכה בראש טבלת הספרים הנמכרים ביותר, והוליד ברבות הימים תנועה וקרן בשםCancer Schmancer . העמותה מוקדשת לשינוי בגישה המחקרית והרפואית למאבק בסרטן השד: במקום להפנות את עיקר המשאבים למחקר בזמן שנשים מתות מהמחלה מדי יום, קוראת דרשר להעלות את המודעות למניעה של המחלה לצד איבחון מוקדם ככל האפשר, במטרה להציל חיים. "אם זה יכול לקרות לי, מה תעשה אישה בשכונות מצוקה? או אישה עם ביטוח חלקי או ללא ביטוח רפואי כלל?", היא שואלת באחד מסרטוני ההסברה מטעם העמותה.

קרן הצדקה שהקימה דרשר לאחר שאובחנה בעצמה בסרטן פועלת כיום בוושינגטון במטרה להעביר חוק שיחייב הצגת תוויות עם סימון לכך שמוצרים אינם מסרטנים על גבי מוצרים בריאים לשימוש, כדי להקל על צרכנים להמנע ממוצרים מסרטנים בפוטנציה.

בין היתר מעודדת התנועה אנשים לקיים מסיבות ומפגשים ביתיים, בהם אורחים ושכנים יכולים ללמוד כיצד לטהר את ביתם מגורמים מסרטנים, ומוצרי ניקיון, מזון וטיפוח שעשויים להכיל עקבות של חומרים אלו.

"לא כולם הלכו לאוניברסיטה ויכולים לנתח רשימת רכיבים", אמרה דרשר באחד הראיונות שערכה לקידום פעילות התנועה. "הטיפול הכי טוב לסרטן הוא לא לחלות בו מלכתחילה. אנחנו רוצים למנוע סרטן, על ידי חיסול הגורמים לו".