אוסקר 2015: הרגעים הגדולים מהשטיח האדום

נשים שולטות. כמעט

הדיבור הכי בולט השנה לקראת טקס האוסקר ה-87 היה על העובדה המצערת שכל הסרטים המועמדים למעט אחד (אליו נחזור בהמשך), היו בהובלתם של גברים. כנראה בגלל זה הרגישו הנשים צורך להוכיח שהן עדיין שולטות באזור היחידי שבו מאפשרים להן לככב – השטיח האדום. לצד בחירות אופנתיות בטוחות, היו לא מעט שחקניות שהחליטו שאם לא נותנים להן להביע את עצמן בסרטים, הן לכל הפחות יביעו את עצמן בשמלות. בין אלו פליסיטי ג'ונס (מועמדת כשחקנית הטובה ל"התאוריה של הכל") בשמלה ספק ויקטורינית ספק סופר מודרנית של אלכסנדר מקווין, לופיטה ניונגו בשמלת פנינים מאכזבת שנראתה כמו מחווה לתמונות הפליבויי הראשונות של קים קרדשיאן, אמה סטון יפה כתמיד בשמלת חרדל עם משחקי שקופיות וכמובן – ליידי גאגא, שדווקא נראיתה יפה במיוחד (טוב, בכל זאת היא ארוסה טריה) בשמלה שעמלו עליה 25 אנשים במשך 10 שבועות, אותה לבשה יחד עם כפפות גומי אדומות, אולי מתוך געגועים לאמל אלמדין קלוני ולכפפות שהיא הכינה עבור גלובוס הזהב.

מימין: פליסיטי ג'ונס ולופיטה ניונגו. תמונות: רויטרס

מימין: אמה סטון וליידי גאגא. תמונות: רויטרס

צבעים אמתיים

לצד הנשים הנועזות היו, כאמור, גם בחירות סולידיות יותר. עם זאת, לצד שמלות אדומות (כמו אלו של רוזמאונד פייק, דקוטה ג'ונסון וג'וליאנה רנסיק), או שמלות עם שילובי שחור-לבן (פטרישה ארקט, ריס ווית'רספון), היו גם שחקניות שהוסיפו קצת חיים וצבע לשטיח, לשם שינוי. בין אלו אנה קנדריק בשמלת קורל וגווינת' פאלטרו בשמלה ורודה שבעיקר עשתה חשק לשלוח אותה להשתלמות אצל מולי רינגוולד בנושא "איך להיות יפה בוורוד".

מימין: דקוטה ג'ונס עם אמה מלאני גריפית וגווינת' פאלטרו. תמונה: רויטרס

הרבה דגים על השטיח

אביב הגיע? פסח בא? על פי ההוליוודיות נראה שכן. הרבה מהן חשו געגועים לגפילטע פיש, והן בחרו להביע אותם בעזרת שמלות קשקשים, צמודות ומבריקות. דוגמאות מוצלחת לכך היו גו'ליאן מור, שלבשה שמלת שאנל שרק מי שיודעת שהיא הולכת לקחת את האוסקר יכולה ללבוש, ונעמי ווטס, שכרגיל נראתה מעולה עם שמלה נוצצת בכחול ואפור ועם חתך בגב. דוגמה נוראית לכך היא ניקול קידמן, בשמלת חלמון הולגרמית וחגורה אדומה. דוגמה סתמית, כהרגלה, היוותה ג'ניפר אניסטון.

מימין: ג'וליאן מור ונעמי וואטס. תמונות: רויטרס      

מימין: ניקול קידמן וג'ניפר אניסטון. תמונות: רויטרס

ממשיכה ללכת

כנראה שלעולם לא אצליח לחבב את ריס ווית'רספון, ומבחינתי היא תמיד תשאר בלונדינית קולנית שמתסובבת עם צ'יוואווה. אבל כנראה שהגיע הזמן להתייחס אליה קצת יותר ברצינות. ווית'רספון היא מסוג השחקניות שלא מחכות לטלפונים אלא נוקטות יוזמה ומייצרות לעצמן סרטים ותפקידים שמציגים דמויות נשים חזקות ויוצאות דופן. השנה היא גם מועמדת על כך לאוסקר, עם "הולכת רחוק". בנוסף, היא גם אחת ממקדמות את היוזמה AskHerMore#, שקוראת לכתבים לשאול את השחקניות המהלכות על השטיח שאלות נוספות ולא רק מה הן לובשות.

ריס ווית'רספון. תמונה: רויטרס

לא רק יפות

אבל לא רק ווית'רספון מוכיחה שנשים יכולות לעשות עוד דברים ולא רק לבחור שמלות יפות. לורה דרן, שגם משחקת לצידה ב"הולכת רחוק", הגיעה עם טבעת טורקיז ענקית של ברברי וסיפרה כי הטבעת היא כאות הזדהות לארגון הנשים האמריקאיות חולות סרטן הריאות (שבחרו בטורקיז כצבען), מאחר והיא גילמה אישה החולה בסרטן ריאות. גם פטרישה ארקט הראתה צדדים רגישים באישיותה וסיפרה כי לא היה לה זמן למניקור בגלל פעילותה בארגון למען סיפוק תנאים סניטריים הולמים לכל העולם.

נשים אמתיות

לא רק בספורטס אילוסטרייטד ובמסלולי התצוגות מתחילים לראות מודלים אחרים ו"אמתיים" יותר של נשים, אלא גם בהוליווד. בין המככבות על השטיח השנה אפשר היה לראות גם את ג'ינה רודריגז (מהסדרה "ג'יין הבתולה") ואת אמריקה פררה ("הדרקון הראשון שלי 2") – לטיניות, עסיסיות ויפות שלא עומדות בסטנדרטים הלבנים האנורקטיים המקובלים. בנוסף, גם השחקניות הרזות יותר נטו השנה דווקא להדגיש את החמוקיים שלהן ואת גזרת שעון החול, בהן זואי סלנדה וג'סיקה צ'סטיין.

ג'ינה רודריגז. תמונה: רויטרס

ג'סיטה צ'סטיין. תמונה: רויטרס

הפלישה הבריטית 2

כבר בגלובוס הזהב הזכרנו את עודף המועמדים הבריטים (בנדיקט קמברבאץ', אדי רדמיין, פליסיטי ג'ונס, קירה נייטלי, רוזמאונד פייק ועוד). וכמובן שגם באוסקר הם שלטו, ואף הביאו עימם ללוס אנג'לס השימשית את הגשם הסגרירי. האמריקאים הלא מנוסים קצת התלבלבלו, והיה נחמד לראות אילו גברים עוזרים לנשים שלהן להרים את שולי שמלתן (כריס פראט לאשתו אנה פריס, למשל) ואת מגישי ערוץ E! נרטבים ומתבלבלים. הבריטים, כצפוי, נשארו קולים.

רוזמאונד פייק. תמונה: רויטרס

בנדיקט קמברבאץ', אדי רדמיין. תמונות: רויטרס

תחרות למשטרת ישראל

גם אדי רדמיין וגם פליסטי ג'ונס, שניהם מככבים ב"התיאוריה של הכל", סיפרו כי סטיבן הוקינג, שעל חייו מבוסס הסרט, הוא צ'ארמר לא קטן, שאי אפשר שלא להתאהב בו. כנראה שכשיש שכל וכריזמה לא צריך מדים או יחסי כוחות כדי להשיג בחורות.

הכי גאים שיש

ניל פטריק האריס הוא ללא ספק הכוכב הבלתי מעורער של הטקס. המנחה המוכשר הפך את האוסקר לא רק לטקס חלוקת פרסים, אלא למופע ששווה לצפות בו בפני עצמו. אבל עוד לפני הטקס, הוא הסתובב מחוייך יחד עם בן זוגו דיוויד בורטקה, ויחד הם הפגינו זוגיות מושלמת. מבלי להתנצל.

ניל פטריק האריס ודיוויד בורטקה. תמונה: רויטרס

בלטה בהעדרה

המיני-קם, אותה מצלמה קטנה של ערוץ E! שנועדה לצלם את המניקור של הכוכבות, נעלמה השנה מהטקס. עוד לא בטוח אם זה כתוצאה מתקלה שנבעה מהגשם, עייפות החומר או אולי בגלל שלא מעט כוכבות יצאו נגדה, בהן קייט בלאנשט, ג'ניפר אניסטון וריס ווית'רספון. אנחנו, כמובן, בעד האופציה השלישית.

ועוד רגע אחרון:

בניאום הזכיה שלה בפרס שחקנית המשנה, הודתה פטרישה ארקט לכל הנשים שאי פעם ילדו ולכל אזרח ומשלם מיסים בארצות הברית. "נלחמנו בשביל זכויות האזרח של כל אחד אחר. זה הזמן שלנו לדרוש שוויון בשכר פעם אחת ולתמיד ולדרוש שוויון זכויות לנשים בארה"ב" אמרה תוך קריאות עידוד של מריל סטריפ וג'ניפר לופז. ובכך הפכה לזוכה הגדולה. לפחות בעינינו.

פטרישה ארקט. תמונה: רויטרס