האם ישראל צריכה לאמץ את חוק הגבלת הפורנוגרפיה של בריטניה?

בעולם הדיגיטלי בו אנחנו חיים, כשלרובנו יש גישה ישירה ושוטפת למחשב או לסמארטפון וחיבור לאינטרנט, הנגישות לפורנוגרפיה הפכה לקלה ומהירה מאי פעם. אם בעבר כדי לצפות בתכנים פורנוגרפיים היה צריך לבקר בחנויות המשכירות סרטים כחולים או להשתמש בווידיאומט, הרי שכיום לכל אחד מאיתנו יש את הגישה לאותם תכנים מהנוחות של הבית הפרטי שלנו, דרך המחשב הפרטי או המכשיר הסלולרי – כל אחד, כולל ילדים ומתבגרים.

במחקר שנערך בבריטניה בשנה שעברה נמצא כי 28% מהמתבגרים הבריטים נחשף בטעות לחומרים פורנוגרפיים באינטרנט, ואילו 19% מהצעירים בבריטניה חיפשו אחר חומרים שכאלו במכוון. הנתונים הגבוהים הללו הביאו את ממשלת בריטניה לנסות למצוא פתרונות שימנעו, או לכל הפחות ימזערו, את החשיפה של הצעירים הללו לתכנים הללו – שכן ההשלכות על תפיסת המיניות שלהם, על דימוי הגוף שלהם, על היחס שלהם לנשים, לגברים ועוד שורה ארוכה של תפיסות והבנות, הן מוכחות ולעיתים הרסניות.

לאחרונה דיווח ה-BBC כי עד אפריל 2018, אתרי אינטרנט הכוללים תוכן פורנוגרפי וזמינים למשתמשים בבריטניה יידרשו על פי חוק להתקין בקרות לאימות גיל. ככל הנראה, תהליך האימות יחייב את צרכני הפורנוגרפיה להזין פרטים מכרטיס האשראי שלהם, שכן הנפקת כרטיסי אשראי בבריטניה מתאפשרת רק לצעירים מעל גיל 18.

בעוד שהמתנגדים לחשיפה של צעירים לחומרים פורנוגרפיים שמחים על החלטת הממשלה הבריטית, חסידי חופש האינטרנט הביעו דאגה לגבי התוכנית, וקראו להתמקד בחינוך המיני של צעירים אלו כך שיידעו להתמודד טוב יותר עם ההשפעה האפשרית של חשיפה לתכנים אלו.

להילחם בחשיפה של מתבגרים לפורנוגרפיה או ללמד אותם להתמודד איתה? צילום: Shutterstock

גם בישראל מנסים לשים גבולות

הדיון הסוער אודות אישור החוק הבריטי מזכירה את השיח הציבורי כאן בישראל שהתפתח לאור הצעת חוק מקומית באותו נושא, אותה יזמו מספר חברי כנסת ובראשם חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, המבקשת לתקן את חוק התקשורת כך שיכלול סינון של אתרים פוגעניים. למרות שהצעת החוק אינה מסבירה בצורה מדויקת מהם אותם "תכנים פוגעניים", בדברי ההסבר להצעת החוק עיקר הדגש שניתן הוא על תכנים פורנוגרפיים, דבר אשר הביא לכך שהצעת החוק קיבלה במהרה את השם "חוק הפורנוגרפיה". אילו החוק היה עובר בכנסת, ספקיות האינטרנט היו מחויבות לחסום אתרים הכוללים תכנים פורנוגרפיים לכלל הגולשים, למעט כאלו שייפנו ישירות אל הספקית ויבקשו מפורשות שלא לחסום אותם.

"בשנים האחרונות יש גידול ניכר במספר הדיווחים אודות קטינים שנפגעו מחשיפה לתכנים מיניים ופוגעניים ברשת האינטרנט", נכתב בין היתר בדברי ההסבר חוק. "מאות מחקרים בארץ ובעולם מתעדים ובוחנים את הפגיעות השונות שנגרמות כתוצאה מהחשיפה לאותם תכנים ואת השפעותיהן לטווח הארוך. בדיונים שהתקיימו בנושא עלה כי 60% מהילדים בישראל בגילאים 9-15 גולשים באתרים פורנוגרפיים". חשוב לציין כי לא ברור מהיכן הביאו חברי הכנסת את הנתונים המטרידים אותם הם מזכירים בדברי ההסבר, או מהן אותן פגיעות אפשריות שבני הנוער נחשפים אליהן לאור הצפייה בפורנוגרפיה.

המחקר בנושא החשיפה של צעירים ישראליים בארץ הוא לא רב, אך קיים. למשל מחקר של ד"ר אביגיל מור, ראש המסלול ללימודי מגדר במכללת תל חי, בחן את הרגלי חשיפת בני נוער ישראלים לחומרים פורנוגרפיים ברשת, ומצא כי 92% מהבנים בגילאי 14-18 גולשים באתרים פורנוגרפיים בין פעם ביום לבין מספר פעמים בחודש. המחקר אמנם בחן חשיפה של בנים בלבד, אך ניתן להניח (בניגוד לדעתה של החוקרת עצמה) שרמת החשיפה של בנות לתכנים הללו דומה לזו של הבנים.

"אנו סבורות שחקיקה המגבילה את הגישה לפורנוגרפיה היא נחוצה ומבורכת, תוך איזון ושמירה על הזכות לפרטיות", מסבירה עו"ד מרים זלקינד, מנהלת קידום מדיניות וחקיקה בשדולת הנשים בישראל. "חוקרות פמיניסטיות חשובות כמו פרופ' קתרין מקינון מכנות את הפורנוגרפיה 'זנות מתועדת', כי הניצול וההשפלה שמתקיימות בזנות משועתקות לעולם הפורנוגרפיה שגם בו נשים נאלצות לסחור בגופן מתוך מצוקה כלכלית וכדי לרצות את המבט הגברי".

"מעבר לניצול הקשה של נשים המשתתפות בעולם הזה, הפורנוגרפיה גורמת נזק עצום למעמדן של כלל הנשים בחברה, כי היא מבצעת לגיטימציה לאלימות כלפי נשים ומנרמלת אונס וכניעות", היא מוסיפה. "כל אלה משפיעים באופן בלתי נמנע על הדרך שבה נשים נתפסות בחברה בכללותה ועל היחס כלפיהן. נוסף לכך, חשוב לזכור שהפורנוגרפיה מקבעת אידיאל בלתי אפשרי של הגוף נשי ותפיסות של מיניות בלתי מציאותית שאינה מבוססת על כבוד והדדיות. יש לכך השלכות קשות על היחסים בין המינים, בוודאי בגיל ההתבגרות שבו מתעצבות התפיסות על יחסי מין ואינטימיות".

השפעה הרסנית על עיצוב התפיסה על יחסי מין ואינטימיות, בייחוד בגיל ההתבגרות. צילום: Shutterstock

בעוד שלחוק תומכים רבים מתחומי עיסוק שונים, קיימים גם מתנגדים לא מעטים המבקשים למנוע את העברת החוק. את הטוענים כנגד החוק ניתן לחלק בגסות לשניים, כאשר הראשונים שבהם הם מי ששמים את השמירה על חופש המידע וחופש הביטוי החופשי ברשת האינטרנט בראש מענייניהם. בנייר עמדה אשר כתב עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, נטען כי סינון תכנים באינטרנט כברירת מחדל מאיים על ערכים מרכזיים המקיימים רשת תקשורת ציבורית דמוקרטית כמו חופש הביטוי החופשי ברשת, חופש העיסוק, הזכות לתחרות חופשית וזכות הציבור לפרטיות.

"ההחלטה כיצד על כל הורה והורה להגן על ילדיו מפני תכנים בעייתיים ומה הם אותם תכנים לדעתו, צריכה להישאר בידי ההורה עצמו ולא בידי המחוקק או ספק הגישה לאינטרנט הפועל מתוך מוטיבציה עסקית שעוותה", נטען בנייר העמדה. "הורים המעוניינים לסנן את התכנים שילדיהם נחשפים אליהם, יכולים לממש את הזכות הקיימת בחוק לקבלת שירותי סינון ללא תשלום, וכן להתקין בעצמם תוכנות לסינון אתרים (בחינם או במחיר שווה לכל נפש)".

בנוסף חשוב לציין כי העובדה כי החוק מנוסח בצורה עמומה למדי משאירה מקום לפרשנות בנוגע למשמעות הביטוי "תכנים פוגעניים". כלומר, בעוד שכיום הדגש בהצעת החוק ניתן על נושא של תכנים פורנוגרפיים, אפשר לשער כי בעתיד החוק עלול להיות מנוצל על ידי הממשלה כדי לחסום חשיפה של אזרחים לתכנים נוספים שאינם עולים בקנה אחד עם דעות הממשל.

גורמים אחרים אשר מתנגדים להעברת החוק, בתצורתו המקורית, הם מי שעובדים עם בני הנוער ומכירים מקרוב את צורת המחשבה שלהם. "אני חושבת שהדיון הזה הוא עקר", טוענת ד"ר חגית אלדמע, מורה ומרצה בבתי ספר ובאקדמיה וחברה בעמותת תפס"ן (תחנה פסיכואנליטית לנוער). "אני לא טוענת בעד או נגד החוק, כמו שאני חושבת שמשהו בדיון עצמו מגלם את חוסר האונים דווקא של המבוגרים, שצופים בעצמם לא מעט בפורנוגרפיה. בני הנוער שטופי זימה גם ככה, הם מגלים את הגוף שלהם ומתעסקים בגוף שלהם כל הזמן. איסור החשיפה לתכנים פורנוגרפיים הוא לא הפתרון, זה חסר משמעות".

"מבחינה מהותית, אני לא רואה שיש הבדל בין שיעורי חינוך מיני בהם מדברים על פין, פות, זרעים וביציות, לבין פורנוגרפיה", ממשיכה אלדמע. "שניהם לא תורמים בשום צורה להבנה של הנערים את המיניות והמין. פורנוגרפיה לוקחת אותך ישר לדבר עצמו, אבל מיניות היא לא האנטומיה של הגוף, היא יותר מזה, ושאלת המיניות היא שאלה שאתה שואל כל החיים שלך. ההנחה היא שהמיניות היא הרבה יותר מסקס וזה לא ידע שאפשר ללמד אותו. לא דרך איסורים ותקנות, ולא דרך שיעורים של חינוך מיני".

אז איפה עומד חוק הפורנוגרפיה הישראלי? צילום: Shutterstock

לא משנה באיזה צד של המתרס אתם נמצאים, נראה שבלאו הכי הצעת החוק הישראלית כפי שהוגשה לממשלה בשנה שעברה לא תעלה להצבעה בכנסת בתקופה הקרובה. לדברי עזרא גבאי, יועץ תקשורת של חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי, משרד התקשורת הביע התנגדות על העיקרון שלפיו יהיה סינון של תכנים ברשת האינטרנט אלא אם הלקוח יבקש אחרת. "הכיוון שסוכם הוא קידום החוק באפיק של הגברת היידוע בנוגע לסכנות ברשת, ובעיקר על כך שאפשר לקבל אינטרנט מסונן בחינם מספקיות האינטרנט בעצמן", אומר גבאי. "אמנם זה לא מה שרצתה מלכתחילה חברת הכנסת מועלם, אבל זה עדיין מקדם את המטרה שלה בהגנה על ילדים מפני תנים בלתי הולמים". כמו כן, לטענת גבאי החוק בגרסתו המקורית יקודם מחדש בכנסת הבאה. יחד עם זאת, בינתיים, שאלת ההתמודדות עם צפייה של קטינים בתכנים פורנוגרפיים והגבלתם, נותרת בעינה.