הורות קהילתית: 5 דרכים בהן הורים אחרים יכולים לעזור לכם עם גידול הילדים

פתגם אפריקאי ותיק אומר, "צריך כפר שלם כדי לגדל ילד אחד". כל הורה טרי יודע כמה המשפט הזה נכון. בימים הראשונים לחייו של התינוק, כל עזרה היא מבורכת – מסיר עם מרק ועד לקיפול כביסה או פשוט שמירה על הילד כשהאם הטרייה רוצה להתקלח, אולם גם בהמשך גידול הילדים הוא משימה מורכבת, וככל שיש לה יותר שותפים, כך יותר טוב.

זה נכון אף יותר בעולם המודרני, כששני ההורים עובדים מסביב לשעון ועסוקים בג'אגלינג תמידי בין העבודה לבין עבודות הבית וגידול הילדים. לא מדובר כאן רק בחיתולים, בבגדים או בצעצועים – זה גם ואפילו בעיקר הכסף שצריך להוציא כדי שמישהו ישמור על הילד בזמן שאנחנו הולכות לרופא שיניים, עושות סידורים, או חלילה מרשות לעצמנו להתפנק בשיעור יוגה. אנו נאלצות להשקיע הרבה מאוד כסף בשביל לזכות בכמה שעות של חירות, ורבות מאיתנו משלמות לא מעט כסף ולו רק על האפשרות לצאת לעבוד. כשיש סבא וסבתא או קרובי משפחה שעוזרים בתמונה זה בהחלט עוזר – אבל גם אם זה לא המצב, או שכבר לא נעים לבקש, תשמחו לגלות שיש עוד פתרונות.

כן, יש עוד פתרונות חוץ מסבא וסבתא, ואחד הבולטים שבהם הוא, סלחו לי על המושג המאוס, קהילה. בקיבוצים השכילו להבין זאת מזמן, וכך גם בהרבה יישובים קטנים, אבל גם כשמנהלים אורח חיים אורבני לחלוטין, בהחלט אפשר ליצור מערכת של תמיכה הדדית שעוזרת לגדל את הילדים ביחד – כזו שמאפשרת להורים לצאת לעבוד או פשוט נותנת להם מרחב נשימה, ובמקרים רבים גם מאפשרת חיסכון כספי. אחרי הכל, אתם לא לבד, ואם יש בסביבה שלכם הורים לילדים קטנים, סביר להניח שהם נמצאים בדיוק באותו מצב כמוכם, אז למה לא להיעזר אחד בשני?

מלהחליף את הבייביסיטר ועד לגן פרטי ומשותף משלכם, הנה 5 רעיונות אפשריים ויישימים שיעזרו לכם לחלק את נטל ההורות בין המשפחות והחברים שסביבכם, ויעניקו לכם קצת מרחב נשימה מבורך:

 

שמרטפות הדדית

בשביל ליישם את הרעיון הזה לא חייבים קהילה שלמה: מספיק שיש חברה טובה באותו ססטוס, ואם אין, תמיד אפשר לרדת לגינה או לגן המשחקים ולהתחיל שיחה עם מישהי שיש לה תינוק צעיר ומבטיח.

במקום לבזבז הרבה כסף על בייביסיטר, שגם לא תמיד סומכים עליה, הרעיון הוא להיעזר בחברה עם ילד שגילו קרוב לגיל הילד שלכם – ובמקום לשלם לה, פשוט שומרים על הילד שלה בפעם הבאה. כאמא שעובדת מהבית, הסידור הזה איפשר לי כמה שעות בשבוע שיכולתי להקדיש לעבודה נטו, בלי להתבאס מהרעיון שאני עובדת כדי לממן את שרותי השמירה על הבת שלי במקום פשוט להיות איתה. החברה שאיתה חלקתי את הסידור נעזרה בי בימים אחרים בשביל ללכת לפילאטיס או סתם לעשות סידורים, והילדות, שרק 4 חודשים מפרידים ביניהן, הפכו על הדרך לחברות הכי טובות.

תשאירו את הבייביסיטר בבית, קראו לחברה. צילום: Shutterstock

 

גן הורים
גרסה מורכבת יותר של השמרטפות ההדדית היא גן הורים. הרעיון הבסיסי הוא כמה משפחות שמתאגדות ומקימות גן לילדים שמנוהל על ידי הוריהם. יש כמה וריאציות לגנים כאלה. האחת היא גן נודד, שמתארח בכל יום בבית אחר כשההורה המארח אחראי בטיפול בילדים באותו יום – אפשרות שמתאימה בעיקר לגמישים בזמן ולילדים צעירים שפחות זקוקים למסגרת קבועה. אפשרות נוספת היא גן שיתקיים בבית אחד קבוע או אפילו במבנה שכור שבו יופעל הגן (מה שלא תמיד כדאי כלכלית, אם הנושא הכלכלי הוא שיקול מרכזי בהקמת הגן), כאשר אפשר להחליט שהורה אחד או שניים אחראים על הגן בכל יום, או לשכור גננת או אשת צוות בתשלום.

כמי שנוטלת חלק בגן שכזה, אני יכולה להעיד שרשימת היתרונות שלו ארוכה ומתעלה על השיקול הכספי. בגן שלנו יש 6 ילדים בני כשנתיים וחצי, והוא פועל בבית קבוע של אחת המשפחות אשר נידבה את ביתה – מה שמהווה יתרון גדול, כי לילדים יש בסיס קבוע ויציב ותחושה של גן. אנחנו מביאים גננת בתשלום ולצידה כל יום אמא אחת (יחס של אשת צוות אחת לשלושה ילדים), שאחראית ביחד עם הגנת על העברת התכנים. אחת לתקופה אנו נפגשות לדון בבעיות, ואכן לא חסרות כאלה, כשדעתה של כל אמא צריכה לקבל משקל ותמיד יש חילוקי דעות – על ארוחת הבוקר או הצהריים, על שעת הסיום, על מה מותר ואסור ועוד ועוד. גם כאן צריך לדעת להתפשר, אפילו אם הקמנו גן כדי שיהיה בדיוק כפי שחלמנו.

הורים רבים שואלים אותי 'למי יש זמן לזה?'. ובכן, נכון שגן כזה לא מתאים לכל אחד, ולא כולם יכולים להקדיש יום שלם בשבוע, אבל בגן שלנו, למשל, כמעט כל האמהות עובדות – חלקן גם בעבודות גמישות יחסית מחוץ לבית. עצם הקיום של מסגרת כזו מאפשר לאמהות רבות, שבמצב אחר אולי היו נשארות בבית, לצאת לעבודה.

הרעיון בגן כזה הוא שההורים מעורבים הרבה יותר מהקיים במסגרות המקובלות – הם מקבלים את ההחלטות, קובעים את התכנים ואת התפריט, הם יודעים בדיוק מי אנשי הצוות ואפילו מי הילדים וההורים האחרים בגן – כך ששביעות הרצון, גם אם אינה מובטחת, בוודאי גבוהה יותר בהשוואה לגן רגיל. על הדרך, גם העלויות לרוב זולות יותר בהשוואה לגן רגיל. אבל עבורנו, וכך זה במרבית גני ההורים שאני מכירה, הרעיון היה ליצור לילדים מסגרת עוטפת וביתית שתספק לילדים אינטראקציות חברתיות עם גישה חינוכית שמתאימה לתפיסת העולם שלנו וגמישות ורכות שפשוט לא מתאפשרות בגן רגיל, קטן ונפלא ככל שיהיה. ההיבט הכלכלי הוא רק בונוס.

ההורים קובעים הכל. גן הורים, צילום: Shutterstock

 

קייטנת הורים
בשונה מגן הורים, הרעיון של קייטנת הורים הרבה יותר נפוץ, ואפשר להבין למה – גם הורים לילדים שנמצאים במסגרות יום ארוך או גנים פרטיים, מוצאים את עצמם בסוף אוגוסט עם שבועיים (במקרה הטוב) בהם אי אפשר למצוא שום מסגרת לילדים, בחינם או בתשלום. כשמספר ימי החופשה שכל עובד במדינה מקבל על פי חוק עומד על 10 ימים, מפתיע שלא כל ההורים לא מאמצים את הרעיון הזה.

איך זה עובד? מגבשים קבוצה של ילדים (רצוי לא יותר מ-5) אשר בכל יום מימי החופש נפגשים בבית אחר. אם הילדים גדולים יחסית אפשר לתת להם לבלות את הזמן באופן חופשי, כשההורה האחראי דואג רק להנמיך את הלהבות. עם ילדים קטנים יותר, כדאי לחשוב על הפעלה. אפשר ללכת על משחקים ויצירה בבית, בילוי בגינה וגם ימים של אטרקציות מיוחדות יותר כמו בריכה או ג'ימבורי. אפשר ללכת על קונספט של ימי נושא, כשכל יום יוקדש לנושא מסוים (למשל, ארצות בעולם) והמשחקים, ההפעלות ואפילו הארוחות באותו יום יהיו בהתאם. כדאי לקבוע תקציב משותף ובאמצעותו לממן את הפעילויות וחומרי היצירה, וגם להכין תכנית מראש, כדי לא ליצור מצב שיש הורים שמשקיעים יותר וכאלה שפחות.

 

חוגים ושיעורים פרטיים
גם כשהילדים גדלים ולא צריך לממן עוד מטפלות וגנים פרטיים, ההוצאות לא נגמרות. בשלב מסוים הילדים מתחילים ללכת לחוגים, והשלב הזה, כך מגלה כל הורה במוקדם או במאוחר, עולה הרבה מאוד כסף. מאחר וחוגים לא נועדו לשמרטפות, אלא ממלאים צרכים אחרים, הרעיון של החלפת חוגים לא מתאים לכל אחד – אבל אם יש לכם כישרון מיוחד או תחביב מעניין שאתם יכולים לחלוק עם אחרים, אפשר להתנסות בהחלפת חוגים או שיעורים פרטיים. למשל, הורה אחד מלמד את הבן של השכנים גיטרה, ובתמורה, אמו של הילד שמקבל שיעורי גיטרה נותנת לבת השכן שיעורים פרטיים באנגלית. אגב, זה עובד מצוין גם בין מבוגרים.

זה לא רק עניין של כסף. הורות קהילתית, צילום: Shutterstock

סיר לידה

הרעיון הזה שונה במהות שלו – לא מדובר במערכת של תמיכה הדדית, כי אם בהתנדבות של הקהילה לטובת אמהות טריות, וזו עוד דרך שבה אפשר להיעזר בחברה שסביבכן כדי להיתמך ולהפוך את גידול הילדים לקל יותר, בעיקר בתחילת הדרך.

מדובר בפרויקט התנדבותי שמהותו בישול ארוחות חמות ליולדות, בימים ובשבועות הראשונים שלאחר הילדה. היולדת הטרייה והתשושה שצריכה לטפל בתינוק תוך שהיא סובלת מכאבים, תפרים וחוסר שעות שינה, לא ממש יכולה להגיע למטבח לבשל, שלא לדבר על לחטוף משהו. לפעמים כל מה שאת כאמא צעירה רוצה זה שתיכנס פיה טובה עם סיר מלא באוכל, שיאפשר לה להתחזק בין הנקה להנקה.

המיזם הזה התחיל לפני כמה שנים כקבוצת פייסבוק, ומאז נפתחו המון קבוצות של סירי לידה ברחבי הארץ. נשים מבשלות לנשים אחרות שלא פגשו מעולם, מתדפקות בדלת ביתן עם סיר מלא אוכל ואהבה, ועל הדרך גם יוצרות קשרים חדשים ואולי אף חברויות – כאלו שהיולדת הטרייה ששרויה בבדידות זקוקה להם לא פחות משהיא זקוקה לאוכל.

גידול ילדיםגן ילדיםהורות