המשפט שכל הורה מפחד לשמוע מהילדים בחופש הגדול

רגע אחרי שהתחיל החופש הגדול לבוגרים, ועוד קצת אחרי שהתחיל החופש הגדול של הקטנים, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהחזיר את כבודה של המילה "שעמום".

אני רואה אותנו, אימהות בקבוצות מגוונות, משבצות את הפעילויות לחודשיים הקרובים כך שיולי-אוגוסט יהיו מלאים בפעילויות לפחות כמו החודשים שלפניהם, בביה"ס ובחוגים. לפני הנופש המשפחתי או אחרי הנופש המשפחתי, שהכל יהיה מאורגן – אנחנו עושות הכל כדי שהחל מהאחד ביולי ועד האחד בספטמבר, הכל יהיה סגור הרמטית.

זה כמובן גם ובעיקר בגלל ימי החופש המוקצבים להורים בארץ, שלא מתקרבים אפילו להיקף החופש של הילדים. אבל זה לא רק זה. זה גם הפחד מ"המשפט".

"משעמם לי".

כבר למדת את כל מה שיש ללמוד והמצאת את כל מה שיש להמציא שמשעמם לך? צילום: Shutterstock

 

אני רואה הורים יוצאים מגדרם כדי להימנע מהמשפט הזה, שבעיניהם הוא אולי גם בית משפט אחד גדול – אם לילדים שלי משעמם, מה זה אומר על התפקוד שלי כהורה?

הילדים שלי כבר יודעים, יש המון מילים שיכולות לגרום לי להתרוצץ כמו עכברה מבוהלת (ובחלקן אני אפילו מתביישת להודות) – אבל המשפט "אמא משעמם לי" לא לוחץ אצלי על שום כפתור.

הם יגידו שהם רוצים משהו, יגידו שהם לא מרגישים טוב, יגידו שהם עצובים, יגידו שהם פגועים, יגידו שהם מתגעגעים, כל מיני נתיבים שבחלקם אולי אפילו זורם השעמום – כל אלה מזיזים אותי לפעולה. אבל שעמום? לא.

אם אחרי 55 שנים לא משעמם לי בעולם, אז איך יכול להיות שלילד בן תשע או חמש יהיה משעמם? מה, הוא ענה על כל השאלות המעניינות בקיום? קרא את כל הספרים המעניינים? הקשיב לכל המוזיקה המגוונת? הקשיב לאנשים שסביבו? צייר את כל מה שיש לו בלב וביד? כתב? האם הוא קלט את כל המידע, או המציא את כל זה שחסר?

בואו נזכור, לא מדובר בילדים שלא זכו לחוות חוויה אחת או שתיים במהלך חייהם, או אפילו בשבוע האחרון. לא מדובר בילדים שיש להם מקל אחד וגומי ומזה הם אמורים להפיק מגוון פעילויות שיעסיקו אותם מבוקר עד ערב. לא מדובר גם בילדים שלא נפגשים עם חברים ויושבים בדד בין הקירות, מביטים בהוריהם בערגה בידורית. מדובר בילדים רוויים, שהולכים ביומיום למסגרות מעשירות ומגוונות, שלומדים כל כך הרבה דברים שרק בחופשות אני מבינה כמה הם מתמלאים וצוברים מדי יום. אז מה קרה אם הם ישתעממו קצת?

זאת אגב גם הסיבה שאני מונעת מהילדים מסכים ברכב, למרות שזה בהחלט היה מעניק לנו נסיעות רגועות יותר, אני לא מוכנה להמית את השעמום. יוחזר כבודו למקומו בבקשה.

משעמם בחופש הגדול? זו לא בעיה של אמא צילום: Shutterstock

בהלוויה של אמא שלי ניגש אליי בן דוד שלה, שהיה צעיר ממנה בהרבה. "את יודעת", הוא אמר, "כילדה, אמא שלך אמרה לי משפט שלא מצליח לעזוב אותי עד היום. כל פעם שהייתי אומר לה שאני משתעמם, היא היתה עונה – 'ילד אינטלגנטי לא משתעמם לעולם', ומאז", כך הוא אמר לי, "בכל פעם שאני מרגיש שקצת לא מעניין לי, אני יודע שזה תלוי בי ושאני יכול לשנות את זה".

אני לא אומרת את זה לילדיי, כי אני לא רוצה שיבינו מזה שאני מטילה ספק בחוכמתם – גם כי הם חכמים לדעתי וגם כי אני לא מספיק חכמה כדי להטיל ספק.

אבל כשהילדים שלי אומרים לי שמשעמם להם, אני אומרת להם 'נפלא, כל ההמצאות הגדולות נולדו משעמום. היצירתיות יכולות לנבוע ממך למקומות שלא חשבת שתוכל להגיע. וגם אם לא זה ולא זה, זה לא נורא שתשעמם קצת. זה נותן מנוחה למוח, לגוף, לרגשות'.

וגם אם אני לא אומרת להם את זה בכל פעם, כי זה מעצבן אותם ונותן להם תחושה שאני מזלזלת בתחושות הקשות שלהם – אני בהחלט לא מסכימה להילחץ, לקום לפעולה, להרגיש מתוסכלת, ולחשוש שאני אמא פחות טובה כשהם לוחצים לי על הכפתור של "אמא, משעמם לי". לא. אני מגיבה לזה כאילו לא אני הכתובת למשפט הזה. השיעמום יכול להישאר בחלל האוויר ולנחות עליהם כשבא לו. מה הם יעשו איתו – זה כבר תלוי בהם.

 

הורותחופש גדולחינוך ילדים